ממוכן

(ראה גם: אחשורוש, אסתר, המן, מרדכי)

והקרוב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן, שבעת שרי פרס ומדי רואי פני המלך, היושבים ראשונה במלכות... ויאמר ממוכן לפני המלך והשרים, לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה, כי על כל השרים ועל כל העמים, אשר בכל מדינות המלך אחשורוש... (אסתר א יד וטז)

תלמוד בבלי:

ויאמר ממוכן, תנא ממוכן זה המן, ולמה נקרא שמו ממוכן, שמוכן לפורענות. אמר רב כהנא מכאן שהדיוט קופץ בראש. (מגילה יב ב)

מדרש רבה:

ממוכן זה היה האיספקסיטין שבכולם, שהיתה אשתו מתקנת להן כל מה שיהו צריכין, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה אם מתקיימת עצתו של רשע זה, מי מקריב לפניך כרשנא, מי מקריב פר בן שנה... ממוכן מי מכין לפניך את המזבח, כמה דכתיב (עזרא ג') ויכינו את המזבח על מכונתו... דבר אחר אמר הקב"ה... ממוכן, ממרס אני, מסרס וממעך אני את נפשם בתוך מעיהם. (אסתר פרשה ד)

ויאמר ממוכן, מה ראה ממוכן לקפוץ בעצה תחלה, מכאן שהדיוט קופץ בראש... רבי יוחנן אמר תלתא אמוראין, חד אמר על ידי שהיתה מסטרתו בקורדין שלה על פניו לכאן ולכאן, וחרינא אמר על ידי שלא הזמינה את אשתו לסעודת נשים, וחרינא אמר על ידי שהיתה לו בת והיה מבקש להשיאה למלכות. מאן דאמר על ידי שהיתה מסטרתו בקורדין שלה, שאמר לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה, ומאן דאמר על ידי שלא הזמינה את אשתו, שאמר כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן, הדא היא דלא הות תמן. ומאן דאמר על ידי שהיתה לו בת, שנאמר ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה. (שם)

תרגום יונתן:

ממוכן - הוא המן. (אסתר א טז)

יוסף לקח:

ממוכן - להורות שאלו דיני נפשות, שאין מתחילין בגדול, ואולי הוא תואר, שהוא המוכן להליץ על דברים הנוגעים לעמים להרחיק מהם נזק, ואולי גם שאר השמות תוארים. ורז"ל למדו שזה המן, מדכתיב אחר הדברים האלה גדל, דקאי על קודמו, ואמר שם מעל כל השרים - שקודם היה הקטן שבהם. (שם)

מהר"ל:

כי אחשורוש היה רוצה שיהיה מלכותא דארעא כמלכותא דרקיע, ולכך היו לו שבעה משרתים נגד ז' משרתים שהם שצ"ם חנכ"ל... מאדים ליל שבעה, ולפיכך השביעי הזה שהוא ממוכן הוא נגד כח מאדים, והמן הוא גם כן נגד כח מאדים, שהרי מספרו מאדים, ולכן היה כחו להשמיד ולהרוג הכל, כי זה כח מאדים שהוא לרעה, ולכך אמרו בגמרא ממוכן שהוא השביעי מן המשרתים הוא המן, שהרי שניהם שוים בכח שלהם... וכך מוכח בתרגום שלנו, שאמר ויאמר ממוכן הוא המן. ותרגם אחר כך כשוך חמת המלך, שאל המלך אחר ושתי, ואמרו כי נתלית בעצת ז' הסריסים, וכעס המלך ונתלו אלו השרים, ואם כן איך נזכר אחר כך המן שהיה משבעה שרי מדי ופרס. אלא הפירוש כמו שאמרנו, כי מה שאמר ממוכן הוא המן, כלומר שהם שוים בכח אחד, אבל אינו המן ממש...

ובמדרש רבה ויאמר ממוכן, רבי יוחנן אמר תלתא אמוראין, חד אמר על ידי שהיתה מסטרתו בקורדקון שלה... וביאור זה, כי גם כן הוקשו לאלו אמוראים למה היה הוא מדבר קודם, ולכך אמרו, כי הדבר שהוא מגיע לאדם עצמו הוא מקדים לדבר, והדבר הזה היה מגיע אל ממוכן, וזה ששייכים לאדם הם אלו, הא' הוא דבר שמגיע לאדם עצמו, ועוד אשתו כגופו, ובניו גם כן כגופו... ולכך נכנס ממוכן לדבר תחלה ליקח נקמה ממנה... (אור חדש ד"ה ויאמר המלך לחכמים)

הגר"א:

ויאמר ממוכן, איתא בגמרא מכאן שההדיוט קופץ בראש... ונראה שדיוקם ממה דכתיב לפני המלך והשרים... התיבות "לפני השרים" מיותרים, לכך אמרו מכאן שההדיוט קופץ בראש, ופירוש לפני השרים היינו מקודם להם. כי על כל השרים, הלא החטא על המלך הוא יותר חמור? ויש לומר שרצה שהמלך בעצמו ישב על המשפט, ואז יכתב בדתי פרס ומדי, ולא יוכלו להחזיר המשפט. אך מחמת שאין המלך יכול לישב על כסא דין מה שמרדה עליו המלכה, דהא הוא בעצמו בעל דין, לכך אמר "כי על כל השרים", והשתא יכול המלך בעצמו לישב על כסא דין על משפט השרים. (קול אליהו מגלת אסתר)

מלבי"ם:

אשר שמעו - הלא אתה רצית להנהיג ממלכה בלתי מוגבלת, ועצתך תופר על ידי דברי ושתי שיש לה חלק במלכות, וזה יתפרסם על ידי השרות ששמעו דבריה. יצא דבר מלכות - ויתקן זאת על ידי חוק חדש, שכל החוקים יוצאים מפי המלך עצמו ולא ישתנו... (אסתר א יח)