לא יבא ממזר בקהל ה', גם דור עשירי לא יבא לו בקהל ה'. (דברים כג ג)
המה הגבורים אשר מעולם, שאין גבור ופריץ ועריץ, כמו הממזר. אנשי השם, שהכל יכירו, לקרותו השם הידוע ממזר, דכיון שרואים מעשיו שהוא פריץ ועריץ וגבור הכל יקראוהו אותו שם... (ויקרא תיט)
אבל לרע לו (לסט"א), כי אלו הנשמות מכניעים כל מה שמוצאות מצד הרע, ומכלות אותו. וסימן לזה הוא ארון הקודש שנעשק על ידי הפלשתים ושלטו בו לרע להם, אף כאן אלו הנשמות שנעשקו על ידי הסט"א הוא לרע להם. מה נעשה מאלו הנשמות, ראינו בספרים הראשונים, שמהם היו אלו חסידי אומות העולם, ואלו ממזרים תלמידי חכמים, והם הממזרים תלמידי חכמים הקודמים לכהן גדול עם הארץ, והם חשובים יותר בעולם, אף על פי (שהכהן הגדול) נכנס לפני ולפנים... (משפטים ל)
והפדה, מהו והפדה, פודה אותה הקב"ה עתה (בעוד שהנשמה) מעלת ריח טוב, מטרם שתחמץ, ומעלה אותה לגבהי מרומים אל הישיבה שלו. ואם תאמר כיון שנעשקה בידי צד האחר ההוא נותן אותה, כמו שאמרו, לחסידי שאר העמים ולממזרים תלמידי חכמים, בא הכתוב ומוכיח, לעם נכרי לא ימשול למכרה ודאי, בבגדו בה, שעשק אותה בעושק גלגול המאזנים, אלא (יתן אותה) ודאי לישראל ולא לאחר... (שם מו, ועיין שם עוד)
ויש עשוק אחר, עשוק ההוא שנקרא ממזר, כשנפטר מעולם מבדילים אותו מיד מהקהלת העם הקדוש, ממזר ההוא העני, והמסכן, שופך דמעות לפני הקב"ה וטוען לפניו, רבון העולם, אם אבותי חטאו, אני איזה חוב עשיתי, הרי מעשי היו כשרים לפניך. והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם. וכן לכל אלו עשוקים יש להם טענה לפני הקב"ה, ומטענה ההיא אין להם מנחם ואין מי שישיב מלה על לבם... (שם שנו)
בהיכל זה עומדות כל אלו נשמות הטמאות היורדות לכל אלו שהם מתדבקים בצד הטמא הזה, ורוח הטמא היורד לכל אלו שהם מצד זה, יוצא מכאן, כמו שהעוו דרכם בעולם הזה ועסקו בזנות, במקום שלא צריך, להתרחק מדרך האמת, אז כמו שהוא נתדבק מצד יצר הרע בזנות כך יוצא מהיכל הזה רוח הטומאה לטמא אותו ואת הבן היוצא משם (מן הזנות). ובן הזה נקרא ממזר, כי בא מצד אל זר, כמו (שהאדם) נמצא בצד היצר הרע בתשוקה ההיא ובזנות ההיא, כך הוא מושך לבן ההוא רוח אחר טמא המטמא, והכל עדים עליו שהוא ממזר, וכך כל מעשיו וצדדיו הם באופן ההוא משם. (פקודי תתקכו)
...והיינו (סוד) ממזר, (שהוא אותיות) מום זר, (שהם דכר ונוקבא דקליפות), מום היא הנקבה, זר הוא הזכר, ומשום זה צוה ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב, ועל אותם שקרבו עליה (דהיינו נדב ואביהו) כתוב בהם ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אותם... (צו קנו, ועיין שם עוד)
לא יבא ממזר בקהל ה', בין איש בין אשה, לא יבא ממזר, כל שהוא מומזר, מום זר, איזהו ממזר, כל שאר בשר שהוא בלא יבא, דברי רבי עקיבא, שנאמר לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו, מה אשת אב מיוחד שאר בשר שהוא בלא יבא והולד ממזר, כך כל שאר בשר שהוא בלא יבא והולד ממזר. שמעון התימני אומר, כל שחייבים עליו בידי שמים הוולד ממזר, רבי יהושע אומר כל שחייבים עליהם כריתות בית דין הולד ממזר, שנאמר לא יקח איש את אשת אביו ולא יבא ממזר, מה אשת אביו מיוחדת שחייבים עליהם מיתות בית דין והולד ממזר, כך כל שחייבים עליהם מיתות בית דין והולד ממזר. גם דור עשירי, נאמר כאן דור עשירי, ונאמר למטן דור עשירי מה דור עשירי האמור למטן עד עולם, אף דור עשירי האמור כאן עד עולם. (תצא רמח)
...או חילוף, ומה עמונים ומואבים שנאמר בהם עד עולם לא עשה בהם נשים כאנשים, ממזר שלא נאמר בהם עד עולם, אינו דין שלא נעשה בו נשים כאנשים, תלמוד לומר לא יבא ממזר, בין איש בין אשה... (שם רמט)
אמר רבי שמעון בן אבישלום, משל למה הדבר דומה לאדם שיצא עליו שטר חוב, קודם שפרעו היה עצב, לאחר שפרעו שמח, אף כן דוד, כיון שאמר לו הקב"ה הנני מקים עליך רעה מביתך היה עצב, אמר שמא עבד או ממזר הוא דלא חייס עלי... (ברכות ז ב)
כי ההוא דאתא לקמיה דרבי, אמר ליה אשתך אשתי ובניך בני, אמר ליה רצונך שתשתה כוס של יין, שתה ופקע... אמר רבי חייא אהניא ליה צלותיה לרבי דלא לשווייה בני ממזרי, דרבי כי הוה מצלי אמר, יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתצילני היום מעזי פנים ומעזות פנים. (שבת ל ב)
והתניא רבי אלעזר בן יעקב אומר, לא ישא אדם אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת, שמא יזדווגו זה אצל זה, ונמצא אח נושא אחותו ואב נושא בתו, וממלא כל העולם כולו ממזרות, ועל זה נאמר ומלאה הארץ זמה. (יומא יח ב)
...ממזר מהו לירש, מהו ליבם... (שם סו ב)
רבי שמעון בן מנסיא אומר, איזהו מעוות שאינו יכול להתקן, זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר, אם תאמר בגונב וגוזל יכול הוא להחזירו ויתקן. (חגיגה ט א)
...אלא בית הלל מבית שמאי אמאי לא נמנעו (מלישא), בני חייבי כריתות ממזרים נינהו, וכי תימא קסברי בית הלל דאין ממזר מחייבי כריתות, והאמר רבי אלעזר, אף על פי שנחלקו בית שמאי ובית הלל בצרות, מודים שאין ממזר אלא ממי שאיסורו איסור ערוה וענוש כרת. (יבמות יד א)
מי שיש לו אח מכל מקום... מכל מקום לאתויי מאי, אמר רבי יהודה לאתויי ממזר, פשיטא, אחיו הוא, מהו דתימא לילף אחוה אחוה מבני יעקב, מה להלן כשרין ולא פסולין... (שם כב א, וראה שם עוד)
לימא קסבר רבינא עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר, נהי דממזר לא הוי, כשר נמי לא הוי, ישראל פסול מיקרי... (שם כג א)
ספק בן תשעה לראשון ספק בן שבעה לאחרון... תנו רבנן ראשון ראוי להיות כהן גדול, שני (אם קיימה עד שילדה לו בן שני) ממזר מספק, רבי אליעזר בן יעקב אומר אין ממזר מספק... (שם לז א, וראה שם עוד)
אמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל הבא על צרת חלוצה הולד ממזר, מאי טעמא, באיסורה קיימא... (שם מ ב, וראה שם עוד)
המחזיר גרושתו, והנושא חלוצתו, והנושא קרובת חלוצתו, יוציא והולד ממזר דברי רבי עקיבא, וחכמים אומרים אין הוולד ממזר, ומודים בנושא קרובת גרושתו שהולד ממזר... (שם מד א, וראה שם עוד)
איזהו ממזר, כל שאר בשר שהוא בלא יבא, דברי רבי עקיבא, שמעון התימני אומר כל שחייבים עליו כרת בידי שמים והלכה כדבריו, ורבי יהושע אומר כל שחייבין עליו מיתת בית דין, אמר רבי שמעון בן עזאי מצאתי מגלת יוחסין בירושלים וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש, לקיים דברי רבי יהושע... מאי טעמא דרבי עקיבא, דכתיב לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו, כנף שראה אביו לא יגלה, וסבר לה כרבי יהודה, דאמר באנוסת אביו הכתוב מדבר, דהוויא לה חייבי לאוין, וסמיך ליה לא יבא ממזר בקהל ה'... ושמעון התימני סבר לה כרבנן, דאמרי בשומרת יבם של אביו הכתוב מדבר, דהויא לה חייבי כריתות, וסמיך ליה לא יבא ממזר, אלמא מחייבי כריתות הוי ממזר. ורבי יהושע, לכתוב רחמנא לא יגלה, לא יקח ולא יגלה למה לי, אלא לאו הכי קאמר, מלא יקח עד לא יגלה הוי ממזר, טפי לא הוי ממזר, (דהיינו אשת אב הכתובה בין לא יקח ללא יגלה).
ואמר אביי הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה שאין הולד ממזר, נדה דהא תפסי בה קידושין, שנאמר ותהי נדתה עליו... סוטה נמי דהא תפסי בה קידושין... (שם מט א)
...ואיצטריך למכתב להם הכא, ואיטריך למכתב לו גבי ממזר, דאי כתב רחמנא הכא משום דבא מטיפה פסולה, אבל ממזר דבא מטיפה כשרה אימא לא, ואי כתב רחמנא גבי ממזר משום דאין ראוי לבא בקהל לעולם, אבל הכא אימא לא, צריכא... (שם עח א, וראה שם עוד)
האשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים, ובאו ואמרו לה מת בעליך ואחר כך מת בנך ונשאת, ואחר כך אמרו לה חילוף היו הדברים, תצא והולד ראשון ואחרון ממזר... תנו רבנן זו דברי רבי עקיבא, שהיה אומר אין קדושין תוספין בחיי לאוין, אבל חכמים אומרים אין ממזר מיבמה... (שם צב א, וראה שם עוד)
האשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים, ובאו ואמרו לה מת בעליך ואחר כך מת בנך ונשאת, ואחר כך אמרו לה חילוף היו הדברים, תצא והולד ראשון ואחרון ממזר... תנו רבנן זו דברי רבי עקיבא, שהיה אומר אין קדושין תופסין בחייבין לאוין, אבל חכמים אומרים אין ממזר מיבמה... (שם צב א, וראה שם עוד)
...רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר, וכן היה רבי שמעון בן מנסיא אומר כדבריו, איזוהי אלמנת עיסה, כל שנטמע בה ספק חלל, מכירין ישראל ממזרים שביניהם, ואין מכירין חללין שביניהם... אלא דקרו ליה ממזר ושתיק, והאי דשתיק, סבר ממזר קלא אית ליה... תני חדא שתוק ממזר כשר שתוק חלל פסול, ותניא אידך שתוק חלל כשר שתוק ממזר פסול... (כתובות יד ב, וראה שם עוד)
אלו נערות שיש להן קנס, הבא על הממזרת ועל הנתינה ועל הכותית... (שם כט א)
...וכשהוא מספר מגלה טפח ומכסה טפח, ודומה עליו כמי שכפאו שד, ואמרתי לו מה טעם, ואמר לי כדי שלא אתן את עיני באשה אחרת, ונמצאו בני באים לידי ממזרות... (נדרים כ ב)
אשת ממזר לממזר ואשת נתין לנתין... או שותה או לא נוטלת כתובה... (סוטה כו א)
דאמר רב המנונא משמיה דעולא אומר היה רבי מאיר, כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין יוציא והולד ממזר. (גיטין ה ב)
... וכל מי שאין לה עליו קידושין אבל יש לה על אחרים קדושין, הולד ממזר, ואיזה זה, זה הבא על אחת מכל העריות שבתורה... דתניא גר שנשא ממזרת הולד ממזר, דברי רבי יוסי... מתניתין רבי יהודה היא, דאמר גר לא ישא ממזרת. (קידושין סו ב)
עשרה יוחסים עלו מבבל, כהני לויי ישראלי חללי גירי וחרורי ממזרי... גירי וחרורי ממזרי ונתיני שתוקי ואסופי כולם מותרין לבא זה בזה... (שם סט א, וראה שם עוד)
אמר רבי יהושע בן לוי כסף מטהר ממזרים, שנאמר וישב מצרף ומטהר כסף, מאי מגישי מנחה בצדקה, אמר רבי יצחק צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שמשפחה שנטמעה נטמעה... (שם עא א)
תנו רבנן, ממזירי ונתיני טהורים לעתיד לבא, דברי רבי יוסי, רבי מאיר אומר אין טהורים, אמר לו רבי יוסי והלא כבר נאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם, אמר לו רבי מאיר כשהוא אומר מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם, ולא מן הממזרות, אמר לו רבי יוסי כשהוא אומר אטהר אתכם, הוי אומר אף מן הממזרות... אמר רב יוסף אי לאו דאמר רבי יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי, הוה אתי אליהו מפיק מינן צוורני צוורני קולרין. (חבורות חבורות).
תנו רבנן, גר נושא ממזרת דברי רבי יוסי, רבי יהודה אומר גר לא ישא ממזרת... מאי טעמא דרבי יוסי... קהל גרים לא איקרי קהל... והלכתא גר מותר בכהנת ומותר בממזרת... (שם עב ב)
...והתורה אמרה לא יבא ממזר, ממזר ודאי הוא דלא יבא, הא ממזר ספק יבא, בקהל ודאי לא יבא, הא בקהל ספק יבא... (שם עג א)
האומר בני זה ממזר אינו נאמן, ואפילו שניהם מודים על העובר שבמעיה ממזר הוא אינם נאמנים, רבי יהודה אומר נאמנים (דקרובים הם ואינם כשרים להעיד)... (שם עח ב)
הכל כשרים לדון דיני ממונות, הכל לאתויי מאי, אמר רב יהודה לאתויי ממזר... (סנהדרין לו ב)
אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר לו צא והכרז על בניהם שהם ממזרים... רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן לעולם אינו גר עד שימול ויטבול... ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר. (עבודה זרה נט א)
ישראל (קודם) לממזר וממזר לנתין... אימתי בזמן שכולם שוים, אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ... ישראל קודם לממזר, שזה מיוחס וזה אינו מיוחס, ממזר קודם לנתין, זה בא מטפה כשרה, וזה בא מטפה פסולה... (הוריות יג א)
...כך אמר לו כמותך יתמעטו ממזירי ונתיני מישראל. (בכורות מה ב)
...אמרו לו לרבי אליעזר, והלא ניצוצות נתזין על רגליו ונראה ככרות שפכה ונמצא מוציא לעז על בניו שהן ממזרים, אמר להן מוטב שיוציא לעז על בניו שהן ממזרים, ואל יעשה עצמו רשע שעה אחת לפני המקום. (נדה יג א)
מיכן אמרו ישראל וממזרים מתוודין (ודוי מעשר), אבל לא גרים ולא עבדים משוחררים, שאין להן חלק בארץ. (מעשר שני לב ב)
מעשה באחד שהפטיר בהודע את ירושלים את תועבותיה, אמר לו רבי אליעזר ילך אותו האיש וידע בתועבותיה של אמו, ובדקו אחריו ונמצא ממזר. (מגילה לג ב)
רבי יוסי בן חנינה אומר וכולהם מאשת אב למדו, לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו, רבי עקיבא דורש, מה אשת אביו מיוחדת שהיא בלא יבא הוולד ממזר, אף כל שהוא בלא יבא הולד ממזר, התיבון הרי אלמנה לכהן גדול, שנייה היא, שפירש בה חלל, שמעון התימני דרש, מה אשת אב מיוחדת שחייבין עליה כרת בידי שמים הוולד ממזר, אף כל שחייבין עליה כרת בידי שמים הוולד ממזר, התיבון הרי נידה, שנייא היא שאין כתוב בה שאר בשר.. (יבמות כט א, וראה שם עוד)
...רבי ירמיה אמר כללא פצוע דכא ישראל מותר לו לישא ממזרת, אמר רבי יוסי בלבד פסול משפחה, הא פסול גוף לא בדא... דמר רבי אימי תני רבי יעקב גבליא קומי רבי יוחנן רבי יצחק בר טבליי בשם רבי שמעון בן לקיש דברי רבי יהודה, ממזר לא ישא ממזרת, כדי שיתכלו ממזירין מן העולם. (שם מז א, וראה שם עוד)
אתא עובדא קומיה רבי אימי, אמר ליה (לבעל השני שנשאה), אין בריא דהיא שריא לך, אלא תהא יודע דבניה דההוא גבר ממזירא קומי שמיא. (שם עט ב)
...אמר ליה רבי אילי מה איכפת ליה ממזר גבי קינוי התורה אמרה וקנא את אשתו, אפילו מקצת אשתו. (סוטה יב א)
חד גיור אתא לגבי רבי יוסא, אמר ליה מהו מינסוב ממזרתא, אמר ליה שרי, חזר ואתא לגבי רבי יודה, אמר ליה שרי, אלא הוי ידע דבנוי דההוא גברא ממזירין קומי שמייא... אמר רבי אבהו מהו ממזר, מום זר, ופליג על ההוא דאמר רבי יודה בר פזי אלקים מושיב יחידים ביתה, אפילו ממזר בסוף העולם וממזרת בסוף העולם, הקב"ה מביאן ומזווגן זה בזה. רב הונא אמר אין ממזר חייה יותר משלשים יום. ביומוי דרבי ברכיה סלק חד בבלאי להכא, והוה ידע ביה דהוא ממזר, אמר ליה רבי זכה עימי (שיתן לו צדקה), אמר ליה למחר את קאים בציבורא ואנא עביד לך פסיקא, אתא יתיב דריש, מן דחסיל מידרש אמר לון, אחונן זכון עם הדין דהוא ממזר. מן דאזל ליה קהלא אמר ליה, רבי חיי שעה בעית גבך ואבדתא חיין דההוא גברא, אמר ליה חייך ההין יהבית לך, דאמר רבי בא רב הונא בשם רב אין ממזר חיה אלא שלשים יום, אימתי בזמן שאינו מפורסם, אבל אם היה מפורסם חיי הוא. (קדושין מ א)
רבי יעקב בר אחא בשם רבי יאשיה דור אחד עשר שבממזר כרבי שמעון כשר, דלא דריש עשירי עשירי. תני רבי לעזר בי רבי שמעון אומר דור אחד עשר שבממזר זכרים אסורים ונקיבות מותרות... (שם מג א, וראה שם עוד)
שאלו את רבי אליעזר דור אחד עשר שבממזר מהו, אמר להן הביאו לי דור שלישי ואני מטהרו, מה טעמא דרבי אליעזר, דלא חיי, ואתיא דרבי אליעזר כרבי חינה, דאמר רבי חינה אחת לס' לע' שנה הקב"ה מביא דבר בעולם ומכלה את הממזרים, ונוטל עמהם כשרים שלא לפרסם לחטאים... (שם מג א, וראה שם עוד)
...רוב ממזירין פקחין. (שם מח א)
...כתיב והתיצבו שם עמך, מה את לא גר ולא נתין ולא ממזר, אף הן (בית דין) לא גרים ולא נתינים ולא ממזרים... (הוריות ה ב, וראה שם עוד)
...עאל רבי יוחנן ודרשה בבית מדרשה דברי בנייה, אפילו ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ, סברין מימר ליפדות ולהחיות ולכסות, הא לישיבה לא, אמר רבי אבון אף לישיבה, ומה טעמא, יקרה היא מפנינים, ואפילו מזה שהוא נכנס לפני ולפנים. (הוריות יח ב)
נתינין וממזרים טהורים הם לעתיד לבא, דברי רבי יוסי, רבי מאיר אומר אין טהורים, ואמר לו רבי יוסי, הרי הוא אומר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם, אמר לו רבי מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם, אמר רבי יוסי שאין תלמוד לומר אטהר אתכם, אלא אפילו מן הנתינות ואפילו מן הממזרות. (קידושין פרק ה)
...והרי דברים קל וחומר, מה משה שהוא רבו של אליהו לא רצה לגלות הממזרים עד שנתגלו מעצמן, אליהו תלמידו של משה על אחת כמה וכמה שלא יגלה את הממזרים עד שיתגלו מעצמן. (עדיות פרק ג)
אמר רב לעולם אין ממזר חי יותר על ל' יום, אמר רבי חונאי אחת לע' שנה הקב"ה מביא דבר גדול לעולם ומכלה הממזרים, ונוטל כשרים עמהם, מאי טעמא, וגם הוא חכם ויבא רע, ולא היה צריך קרא לומר אלא ויבא טוב, אלא ללמדך, שאפילו רעה שהקב"ה מביא לעולם בחכמה הוא מביאה... כדי שלא יתפרסמו החטאים. (ויקרא לב ו)
דבר אחר ויצא בן אשה ישראלית, הדא הוא דכתיב ושבתי אני ואראה את כל העשוקים, דניאל חייטא פתר קרייה בממזרים, והנה דמעת העשוקים, אבותם של אלו עוברי עבירות, ואילן עלוביא מה איכפת להון. כך אביו של זה בא על הערוה זה מה חטא ומה איכפת לו. ואין להם מנחם, אלא מיד עושקיהם כח, מיד סנהדרי גדולה של ישראל שבאה עליהם מכחה של תורה ומרחקתם, על שום לא יבא ממזר בקהל ה', ואין להם מנחם, אמר הקב"ה עלי לנחמן, לפי שבעולם הזה יש בהן פסולת, אבל לעתיד לבא אמר זכריה אנא חמיתיה אלו כורסוון כולו דהב נקי... (שם שם ז)
מהו מעל עולליה תקחו הדרי לעולם, לא היה לי בעולם הדר אלא העוללים, שנאמר (תהלים ח' ח') מפי עוללים ויונקים יסדת עוז, ואני מתהדר בהם כמה דתימא (משלי י"ד) ברב עם הדרת מלך, ואתם עשיתם אותם ממזרים, בטלתם אותו הדר שלי, שאין אני חפץ בממזרים, שכן כתיב (דברים כ"ג) לא יבא ממזר בקהל ה'... (במדבר ט ד, וראה שם עוד)
לכך הפסיק בין הקידוש לזנות מקלל אביו, לפי שכל מי שבא אל אחת מכל עריות האמורות בתורה, פעמים שמוליד בן וגורם לממזר לקלל אביו, ולמה הזכיר קללת אם, והלא אמו מכיר הוא, אימתי מכיר אמו בזמן שהממזר הוא מניאוף אשת איש, לפי שהנואפת תולה אותה בבעלה, אבל בשאר עריות פנויות הן משליכות בניהן בשווקים מפני הבושה, ואחרים מגדלים אותם, ואותן ממזרים אינן מכירין לא אביהם ולא אמותיהם, ואפילו ממזר מאשת איש פעמים שאינו מכיר לא אביו ולא אמו, אימתי, בזמן שנאפה ובעלה במדינת הים והיא משלכת אותו, ולכך ענש הכתוב מי שבא על אשת איש ועל העריות מיתת בית דין וכרת... (שם)
רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אומר, מנין שאותם היוצאים למלחמה צריכין שלא יהיו ביניהם ממזרים, שכן כתיב בבני אשר (דברי הימים א' ו') והתיחסם בצבא במלחמה, זכות יחוסיהן עומדת להם במלחמה. עד כדון מן הקבלה, מדבר תורה מנין, שכן כתיב (דברים כ"ג) לא יבא פצוע וגו', לא יבא ממזר וגו', מה כתיב בתריה, כי תצא מחנה על אויביך וגו', לכך כתיב והיה מחניך קדוש, וגזר שלא יהיו ביניהם ממזרים ולא נולדים שלא בקדושה, שאין הקב"ה מייחד שמו עליהם ואינו מסייעם במלחמה. וכן אמר הקב"ה לאברהם (בראשית י"ז) ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך, לאותו זרע שיהיה מיוחס אליך לו אתן את ארץ מגוריך לאחוזת עולם ואהיה להם לאלקים, אבל ממזרים שאינן מיוחסים אחריך, שאינן ניכרין אבות שלהם, לא אהיה לו לאלקים, שאיני מייחד שמי עליו, ולא אתן לו חלק בארץ... (שם, וראה שם עוד)
וכן מי שעובר עבירה והוליד ממזר, אומרים לו, ריקה, חבלת בעצמך חבלת בו, שאותו ממזר היה רוצה ללמוד תורה עם אותן התלמידים שהיו יושבין ושונין בירושלים, והיה הממזר הולך עמהם עד שהגיע לאשדוד, עומד שם ואומר אוי לי, אילו לא הייתי ממזר כבר הייתי יושב ושונה בין התלמידים שלמדתי עד עכשיו, ולפי שאני ממזר איני יושב ושונה בין התלמידים, לפי שאין ממזר נכנס לירושלים כל עיקר, שנאמר (זכריה ט') וישב ממזר באשדוד. (פרק יב ח)
עז פנים, רבי אליעזר אומר ממזר, רבי יהושע אומר בן הנדה, רבי עקיבא אומר ממזר ובן הנדה. פעם אחת היו זקנים יושבין בשער, ועברו לפניהם שני תינוקות, אחד כסה את ראשו, ואחד גילה את ראשו, זה שגילה את ראשו, רבי אליעזר אומר ממזר, רבי יהושע אומר בן הנדה, רבי עקיבא אומר ממזר ובן הנדה. אמרו לו לרבי עקיבא, היאך מלאך לבך לעבור על דברי חבריך, אמר להן אני אקיימנו. הלך אצל אמו של תינוק וראה שהיתה יושבת ומוכרת קטניות בשוק, אמר לה, בתי, אם את אומרת לי דבר שאני שואלך, אני מביאך לחיי עולם הבא, אמרה לו השבע לי, היה רבי עקיבא נשבע בשפתיו ומבטל בלבו, אמר לה בנך זה מה טיבו, אמרה לו כשנכנסתי לחופה נדה הייתי, פירש ממני בעלי ובא עלי שושביני, והיה לי בן זה, נמצא התינוק ממזר ובן הנדה. אמרו גדול היה רבי עקיבא שהכחיש את רבותיו, ואותה שעה אמרו ברוך ה' אלקי ישראל אשר גילה סודו לרבי עקיבא בן יוסף. (פרק א)
ואהליבמה ילדה, כתיב כי אני חשפתי את עשו קליפת בצלים, כל כך למה, גליתי את מסתריו, כדי לגלות הממזרים שבו, וכמה ממזרים העמיד, רב אמר ג' לוי אמר ד', קרח דהכא ממזר הוא. (בראשית פרק לו, קלח)
לא יבא ממזר בקהל ה' עד עולם, ודרשינן מום זר, מי שפגם עצמו במום זר לא יבא בקהל ה' בגן עדן, אשר שם יושבים קהל ה' ומלכם בראשם, כי צריך נע ונד ואין לו תיקון עד שימותו הממזרים וכו'. (דברים תצא)
לא יבא ממזר - לא ירבי דמתיליד מן דהו דביה מומא בישא דאתיהיב בעמא חולונאי למיסב איתה כשרא מקהל עמא דה'... (דברים כג ג)
ממזר באשדוד - ויתובון בית ישראל באשדוד דהוו בה כנוכראין. (זכריה ט ו)
ממזר - אמרו חז"ל הבא מן העריות, ושניהם ממי"ן נוספין כממי"ן נהרסו ממגורות, ואחרים אמרו שהוא שם גוי, כמו וישב ממזר באשדוד, כי רחוק הוא שיקרא שם ישראל ואף כי בעת הישועה בשם גנאי... (שם)
ממזר - שם לאיש מוזר מאחיו ויודעיו, שלא יוודע מאין בא, כלשון וישב ממזר באשדוד, ואמר שלא ישב באשדוד זולתי איש נכרי וזר שיעבור בו, כי יכרית גאון פלשתים ממנו. והנה הנולד לאיש מאשת אביו הוא ירחיק אותו ולא יודה בו לבשתו ולכלמתו, ומן המעשה הרע שעשה, וגם אמו תשליכנו בלילה כענין האסופי הנזכר בתלמוד, והנה הוא ממזר בעיר מולדתו, וכן כל העריות כדברי רבותינו בקדושין ירושלמי, אמר רב אבהו מהו ממזר, מום זר. (דברים כג ג)
אי זהו ממזר האמור בתורה, זה הבא מערוה מן העריות, חוץ מן הנדה שהבן ממנה פגום ואינו ממזר, ואחד זכרים ואחד נקבות אסורין לעולם, שנאמר גם דור עשירי, כלומר לעולם. אחד ממזר שנשא ישראלית, או ישראלי שנשא ממזרת, כיון שבעלו אחר הקידושין לוקין, קידש ולא בעל אינו לוקה, בעל ולא קידש אינן לוקין משום ממזרות, שאין לך בכל חייבי לאוין מי שלוקה על בעילה בלא קידושין... (איסורי ביאה פרק טו א, וראה שם עוד, וראה בראב"ד שם)
...עכו"ם ועבד הבאים על הממזרת הולד ממזר, וממזר הבא על העכו"ם הולד עכו"ם, נתגייר הרי הוא כשר כשאר גרים, ואם בא על השפחה הולד עבד, שחררו הולד כשר כשאר עבדים משוחררין, ומותר בבת ישראל... (שם ג)
ממזר מותר לישא גיורת, וכן הממזרת מותרת לגר, והבנים משניהם ממזרים, שהולד הולך אחר הפגום, שנאמר בקהל ה', וקהל גרים אינו קרוי קהל ה'... שלשה ממזרים הם, ממזר ודאי וממזר ספק, וממזר מדברי סופרים. איזהו ממזר ודאי, זה שבא מן הערוה הודאית, כמו שביארנו, וממזר ספק זה שבא מספק ערוה, כגון הבא על האשה שנתקדשה ספק קידושין או נתגרשה ספק גירושין וכיוצא בהן. מדברי סופרים, כגון שאשה ששמעה שמת בעלה ונשאת והרי בעלה קיים ובא בעלה הראשון עליה והיא תחת השני, הרי הבן ממזר מדברי סופרים... וכן הבן הנמצא בשוק, והוא הנקרא אסופי הרי הוא ספק ממזר, שאין אנו יודעים מה הוא... (שם ז והלאה, וראה שם עוד)
וכשם שנאמן לומר בני זה בכור, כך נאמן לומר בני זה ממזר או בן גרושה או בן חלוצה, וכן אם היתה אשתו מעוברת נאמן לומר עובר זה אינו בני וממזר הוא, ויהיה ממזר ודאי. והאומר על עצמו שהוא ממזר נאמן לאסור עצמו בבת ישראל, ואסור בממזרת עד שיודע ודאי שהוא ממזר, ובנו כמוהו, ואם יש לו בני בנים אינו נאמן לפסול בני בניו, ולא יפסול אלא עצמו.
ארוסה שנתעברה והיא בבית אביה, הרי הולד בחזקת ממזר ואסור בבת ישראל ואסור בממזרת, ואם נבדקה אמו ואמרה מארוסי נתעברתי נאמנת, והולד כשר, ואם הכחישה הארוס ואמר מעולם לא באתי עליה, הרי הולד ממזר, שאפילו היה בחזקת בנו ואמר בני זה ממזר נאמן... (שם טז, וראה שם עוד)
דין תורה שספק ממזר מותר לבא בקהל, שנאמר לא יבא ממזר בקהל ה', ממזר ודאי אסור לבא בקהל, ולא ספק. אבל חכמים עשו מעלה ביוחסין, ואסרו גם הספיקות לבא בקהל, לפיכך ממזר ודאי מותר לישא ממזרת ודאית, אבל ממזר ספק או שתוקי או אסופי אסור לישא בת ישראל, ואסור לישא ממזרת, ואפילו ממזרת מספק אסורה לו, שמא אחד מהן אינו ממזר והשני ממזר ודאי, וממזר של דבריהם מותר לישא ממזרת של דבריהם, וכן שאר הספיקות אסורין לישא זה מזה. כיצד, שתוקים ואסופים וספק ממזרים אסורים לבא זה עם זה, ואם נשאו לא יקיימו אלא יוציאו בגט, והולד ספק כאבותיו, ואין לספיקות אלו תקנה אלא שישאו מן הגרים, והולד הולך אחר הפגום... (שם כא, וראה שם עוד)
בית דין של שלשה... היה אחד ממזר, אפילו שלשתן ממזרים, הרי אלו כשירין לדון... (סנהדרין ב ט)
הממזר חייב בכבוד אביו ומוראו, אף על פי שהוא פטור על מכתו וקללתו עד שיעשה תשובה... (ממרים ו יא)
...אבל אינו אומר (המשיח) על שהן בחזקת כשרות זה ממזר וזה עבד, שהדין הוא שמשפחה שנטמעה נטמעה. (מלכים יב ג)
ולהתרחק מן העריות, אסר לבעול ממזר בת ישראל, להודיע הנואף והנואפת שאם יעשו יפסידו בזרעם הפסד שאין לו תקנה, ולפחיתות בני הזנונים גם כן תמיד בכל לשון ובכל אומה, פאר זרע ישראל מהתערב בהם ממזרים... (חלק ג פרק מט)
כל החפץ לעשות עבירה דין היה להספיק בידם עבירות, אלא אמר הקב"ה אם אמציא לרשע כל תאותו, נמצא מרבה ממזרות ויתחתנו בהם הצנועים, ופעמים שמניח הקב"ה להביא ממזרת כדי שיתחתנו בהם אותם שראויים להם, דהיינו מסייעי עבירה, או אותה שבידם למחות ולא מיחו, או המוציא לעז על אחרים ומחפשים למצא פגם במשפחות כדי שלא יתחתנו בהם, או אם ממנו יוצאים ממזרים. (שפ)
המוליד ממזר לא קיים מצות פריה ורביה. (תק)
ממזר - הואיל ונשרש באסור כמו כרת, יכרת הוא וזרעו. ממזר - נולד ממי שזר אצל אמו. (דברים כג ג)
...ולפי הדומה שממזר חייב על קללת אביו ואמו, שהרי הוא ראוי לירש אותם מדין תורה, ודין בן כשר יש לו גם כן לענין אבלות ולכל דבר... (קדושים מצוה רס)
שנמנע ממזר מלשא בת ישראל, ועל זה נאמר לא יבא ממזר בקהל ה', כלומר שלא יבא לשא אשה מבנות קהל השם, אבל להכנס עמהם בכל מקומות מושבותיהם ולשא וליתן עמהם בכל הדברים, מותר באמת כאחד מבני ישראל, וכבר אמרו ז"ל שממזר תלמיד חכם קודם בקריאת התורה לכהן עם הארץ.
משרשי המצוה, לפי שתולדת הממזר רעה מאד, שנעשית בטומאה ובמחשבת פגול ועצת חטא, ואין ספק כי טבע האב צפון בבן, ולכן השם בחסדו הרחיק זרע הקודש ממנו, כאשר הבדילנו והרחיקנו מכל דבר רע... וממזר הבא על הגויה הולד גוי, ואם נתגייר הרי הוא כשר מיד ככל הגרים שבאומות, ואם בא על השפחה הולד עבד, ואם שחררו הולד כשר כשאר עבדים משוחררים ומותרין בבת ישראל... ומפני דבר זה התירו חכמים לממזר לישא שפחה כדי לטהר בניו, שהרי הוא משחרר אותם ונמצאו בני חורין... (תצא מצוה תקס, וראה שם עוד)
ממזר - ב' במסורה, לא יבא ממזר, ואידך וישב ממזר באשדוד (זכריה ט'), זהו שאמרו חז"ל (קדושין ע"ב) עתידין ממזרים ליטהר ויתישבו בארץ. סמך ממזר לפצוע דכא, שממזר אינו מוליד כפצוע דכא... (דברים כג ג)
...וכתיב אני כברוש רענן ממני פריך נמצא, שהרמז בו על אצילות נפשותיהן של ישראל ממקור הקדושה, שנאמר קדש ישראל לה', ואמר בו רענן כי מוציא תמיד פירותיו כענין ממזרח אביא זרעך, ועל כן קראם הקב"ה בנים, שנאמר בנים אתם לה' אלקיכם. ואמר שעושין סלע שלי פומבי, כלומר שהברית נתן לנו השם יתעלה הנקראת חותמו, כענין וצאצאיו חתם באות ברית קדש, והסיר משם כחות הטומאה בסוד הפריעה והערלה. והנה הברית הזה היא מטבע וסלע של הקב"ה יתעלה ויתברך. ולא די לרשעים שטמאוהו בביאות אסורות והכניסוהו בכחות הטומאה, יזייפו חותמו של מלך, אלא שהטריחוהו לצייר צורת ממזרים, כלומר שבמקום שהיה ראוי להכנס נשמה טהורה חצובה מרוח קדשו, הצריכוהו להכניס שם רוח הבאה מכחות הטומאה, כך נאה לי פירוש זה המאמר... (דברים תצא)
גם ידוע הוא, שהאיש שנולד מטפה קרה יהיה לעולם פתי וסכל, ומי שנולד מטפה חמה יהיה בעל כעס וחמה, ואף על פי שהוא פקח, ועל כן רוב ממזרים פקחים, אבל הם עזי פנים ושטופים בזמה לרוב חום טפת הזרע אשר נולדו בה. (נר ג כלל ו חלק ו פרק ב)
...ויש טהרה בעולם הזה לטהרת נפש הממזר בכסף מלא, כאותה ששנינו בקדושין שהוא מותר לישא שפחה דידיה בלקוחין במה שתהיה מיוחדת לו לא זולת, שהרי אין קדושין תופסין לו בה, הוא המכוון כדי שיהיה עם זה תקונו בידו לשחרר את בניו להכשירם לבא בקהל, ובכי האי גונא דוקא הותר לו איסור זה לכתחלה. וגם בדיעבד יהיה התקון אפשרי בכל גוונא אפילו שפחה דאחריני, שאם נשתחררו בניו בכסף או בשטר ברצון אדוניה של אותה שפחה שהיא ובניה קנויים לו הוכשרו לבא בקהל. כי אלקינו מרחם חושב מחשבות להשיב נדחי כולם, ילמד סתום מן המפורש, וכתיב וישב מצרף ומטהר כסף דמניה גמרינן התם משפחה שנטמעה נטמעה. ודעדיפא מיניה סבירה ליה לר' יוסי ממזרי טהורים לעתיד לבא, אבל לא פירש טהרתם כיצד, כי הרבה דרכים למקום. לפיכך אין לזלזל באיסור זה אפילו ברוב השנים, וכל שהוא ידוע וניכר לרבים אף על פי שרוב עמי הארץ אינם חוששים לו לא מיקרי נטמעה ואסור לקהל כאלו נולד עכשיו מחייבי כריתות. ויש ממזר תלמיד חכם שתקונו בידו ברבוי העסק בתורה כי טוב סחרה מסחר כסף, סחרה דייקא לשון סביב, שאין הדבר מסור בידינו בלתי לה' לבדו... (מאמר העתים סימן יח)
לא יבא ממזר - לרמב"ם לוקה רק אם בעל אחר קדושין, ולראב"ד ורמב"ן לוקה גם על ביאה בלא קדושין (פרק ט"ו מאיסורי ביאה), אמנם לשון ביאה בקהל משמע כרמב"ם, שיש לו על ידי כן קורבה בה ובכל משפחתה, ואם כהראב"ד שנאסר כדי שלא להרבות ממזרים, מדוע אסור בזקנה ובאיילונית, וכן אם הטעם בפצוע דכא כדי שלא תזנה אשתו, מדוע פצוע דכא בידי שמים מותר לישא. ואולי ממזר מלשון זרא, שהוא בא מתועבה, ולרמב"ן אחרי שאינו מוליד, אולי מלשון ביצים מוזרות, שאינן ראויות להוליד. (דברים כג ג)
לא יבא - דינים אלו באים לחזק את קהל ה' לקראת יעודו, קהלה למען ה'. לנשואין שני שרשים, שורש פיסי ושורש מוסרי, על ידי המוסר מתעלה גם הפיזי. ממזר - שורש המלה בספק, ונראה שהוא מלשון מזרות, המזלות, ורוצה לומר שבא רק מהסדר הפיזי שבטבע לא מהמוסרי, הוא בן המזרות ולא בן התורה. (שם)
הוא אבי מואב עד היום - שנשאר פסול הנפש שעל ידי הממזרות עד היום, ורות היתה אחר י' דורות למואב, ולמאן דאמר ממזרת מותרת אחר י' דורות באה אל בועז... (בראשית יט לז)
והשנואה - לרבות עריות שחייבים עליהם כרת, ספרי. ומכאן דין הרמב"ם נחלות ב' י"ג שממזר נוטל פי שנים כבכור, שתמהו עליו. (דברים כא טו)
...שהוא מה שאז"ל שראה שאין העולם מתקיים ושיתף מדת הרחמים והותש קצת כח העזות, ומכל מקום נשתלו בכל הדורות, ומאחר שהן עזי פנים, מסתמא הן בנפשות הממזרים, מאחר שהממזרים הם עזי פנים נשתל בהם אותן נפשות והם דייקא כלים לדברי תורה כטעם ממזר תלמיד חכם וכו', כמ"ש (ירושלמי סוף קידושין) של ממזרים פקחים כמו ישראל עזין באומות, לפי שהם עיקר שורש התורה הם תוקף הגבורה ועזות שבעולם... (חלק ג דובר צדק עמוד קעט)