מנה   מנין

(ראה גם: מנין, מספר, ספר)

הכתב והקבלה:

למנות את עפר הארץ - ענין חשיבות, וכמו "ואחריתו יהיה מנון" (משלי כ"ח), רוצה לומר כחשיבות העפר לתועלת העולם בגשמי, כן תועלת זרעך ברוחני, שבאמצעותם יכירו את האלקים האמיתי. (בראשית יג טז)

מי מנה - מי מלאו לבו לחשבם כעפר, ונראה שהוא מלשון חשיבות ומינוי, מי החשיב את העפר של יעקב, רוצה לומר החומר הגשמי, כי יקדשוהו בעבודתם. (במדבר כג י)

מלבי"ם:

מי מנה - אינו מציין ידיעת המספר, שעל זה בא לשון לספר, כי אם לדעת אם אינו חסר... (שם)

במספר - הוא סכום, ומונה הוא המדקדק באחת, ומזה סמכו שהמכות משולשות, ושימנה המונה... (דברים כה ב)

...והשתמש פה בד' בטויים, מנה על עצם המנין, פקד על סכום המנין ועל תכלית הספירה, נשא בא על מנין שיש בו חשיבות, ופעל מנה בא על דבר שידוע מספרו, ורוצה לדעת אם לא חסר... (שמואל ב כד א)