מסיג גבול

(ראה גם: ארץ ישראל-כבוש וחלוקה, גזל)

 

לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים, בנחלתך אשר תנחל, בארץ אשר ה' אלקיך נותן לך לרשתה. (דברים יט יד)

זהר:

על שנכנס בתחום חבירו, (מאין שלוקים בצרעת), מעוזיה, שנכנס בתחום של כהונה, שכתוב והצרעת זרחה במצחו... (בלק שצג)

ספרי:

לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים, והלא כבר נאמר לא תגזול, ומה תלמוד לומר לא תשיג, מלמד שכן העוקר תחומו של חבירו עובר בשנים לאוים. יכול בחוצה לארץ, תלמוד לומר בנחלתך אשר תנחל, בארץ ישראל עובר בשני לאוים, בחוצה לארץ אינו עובר אלא משום לאו אחד בלבד, מניין לעוקר תחומים של שבטים שעובר בלא תעשה, תלמוד לומר לא תשיג גבול עולם, מניין למחליף דברי רבי אליעזר בדברי רבי יהושע ודברי רבי יהושע בדברי רבי אליעזר לומר על טהור טמא ועל טמא טהור שהוא עובר בלא תעשה, תלמוד לומר ולא תשיג גבול רעך, מניין למוכר קבר אבותיו שעובר בלא תעשה, תלמוד לומר לא תסיג גבול רעך, יכול אפילו לא נקבר אדם בו מעולם, תלמוד לומר בנחלתך אשר תנחל. (שופטים קפח)

תלמוד בבלי:

...דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מאי דכתיב לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים, גבול שגבלו ראשונים לא תסיג, מאי גבלו ראשונים, אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן דכתיב אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ, אטו כולי עלמא יושבי רקיע נינהו, אלא שהיו בקיאין בישובה של ארץ, שהיו אומרים מלא קנה זה לזית, מלא קנה זה לגפנים... (שבת פה א)

אמר ליה רב יהודה לרב אדא משוחאה לא תזלזל במישחתא (במדה), דכל פורתא ופורתא חזי לכורכמא רישקא... (בבא מציעא קז ב, וראה שם עוד)

...דאמר מר, עזרא תיקן להם לישראל שיהו מושיבין סופר בצד סופר, וניחוש דילמא אתי לאתרשולי, אמר ליה קנאת סופרים תרבה חכמה. אמר רב נחמן בר יצחק ומודה רב הונא בריה דרב יהושע ברוכלין המחזירין בעיירות דלא מציא מעכב, דאמר מר עזרא תיקן להן לישראל שיהו רוכלין מחזירין בעיירות, כדי שיהו תכשיטין מצויין לבנות ישראל... (בבא בתרא כא ב, וראה שם עוד)

...וכשיצא אמר לו, אני לא באתי בגבולה, היא באה בגבולי, אין אומרים נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי, אלא אומר נעשה אפרודיטי נוי למרחץ... (עבודה זרה מד ב)

תלמוד ירושלמי:

...מי שאינו מניח את העניים ללקוט, או שהוא מניח את אחד ואחד לא, או שהוא מסייע את אחד מהן, הרי זה גוזל את העניים, על זה נאמר (משלי כ"ב) אל תסיג גבול עולים... רבי ירמיה ורב יוסף חד אמר אלו עולי מצרים, וחד אמר אלו שירדו מנכסיהן, לסמיא צווחין (קוראין) סגיא נהורא... (פאה כז א)

רש"י:

לא תסיג גבול - לשון נסוגו אחור, מחזיר סימן חלוקת הקרקע לאחור, לתוך שדה חבירו, למען הרחיב את שלו, והלא כבר נאמר לא תגזול, מה תלמוד לומר לא תסיג, למד על העוקר תחום חבירו שעובר בב' לאוין... (דברים יט יד)

רמב"ן:

לא תסיג - אזהרה שלא ישנה תחום החלוקה שחלקו הנשיאים את הארץ לשבטים או ליחיד מהם, על כן אמר אשר גבלו ראשונים, הם אלעזר הכהן ויהושע בן נון ונשיאי המטות... וטעם המצוה, שלא יחשוב אדם לומר אין חלקי אשר נתנו לי שוה כמו חלק חברי, כי טעו החולקים, או שיוציא בלבו לעז על הגורלות ולא יהיה זה בעיניו גזל כלל, על כן צוה בכאן שלא יחלקו אדם על החלוקה ההיא ולא ישנה הגבולין כלל, לא בסתר ולא בגלוי... (שם)

חזקוני:

לא תסיג - נסמך לכן, שעל ידי השגת גבול באין לידי מכות ורציחה, ולכך כתב אחריו נפש בנפש וגו'. והטוען שהשיג גבול חייב להביא עדים, לכך כתיב לא יקום עד אחר וגו'. (שם)

רבינו בחיי:

לא תסיג - ואולי כולל גם הכופר בחדוש הנקרא מסיג גבול, כי משיב אחור אמונת חדוש העולם, שהוא גבולו של הקב"ה שחדשו, אשר גבלו ראשונים - האבות ומשה רבינו ע"ה, שבכל עניניהם ומקריהם העידו על החידוש. (שם)

העמק דבר:

לא תסיג - יש בזה ב' אזהרות מבוארות בכתוב, כדרך שמנה תורה השגת גבול סימני קרקע, וזהו לשון גבול רעך, ואסור לשנות תחום הארץ שעשו הנביאים ויהושע, והיינו אשר גבלו ראשונים, דחלוקת הארץ היה ענין קדושה, שהרי בזה תלוי דין יובל וכמה דינים, והוא קדושת הארץ דלא פקע. (שם)