הכל תלוי על שבעה, עמודי שמים הם ז', והרקיעים ז', והכוכבים ז' מעלות, ז' גוים למעלה, ז' גוים למטה, (דהיינו ז' אומות ששלטו על ארץ ישראל מטרם כבוש ישראל, וכנגדן יש ז' אומות מסבבים ארץ ישראל שלמעלה, שהיא המלכות). ארצות שבעה, ימים שבעה, נהרות שבעה, ימי בראשית שבעה, שכל אלו הוא סוד ז' ספירות נהי"מ, הנמצא בכל אחד מהנ"ל לפי מדרגתו, והשביעי, שהיא מלכות, שבת לה' יום שכולו שבת... (זהר חדש בראשית רמא)
ומשה עלה אל האלקים, כל השביעים חביבים למעלה, הרקיע השביעי חביב, שמים ושמי השמים זבול מעון מכון ערבות, סולו לרוכב בערבות, בארצות השביעית חביבה, ארץ אדמה ארקא גיא ציה נשיה תבל, והוא ישפוט תבל בצדק, בדורות השביעי חביב, אדם שת אנוש קינן מהללאל ירד חנוך, ויתהלך חנוך את האלקים, באבות השביעי חביב, אברהם יצחק ויעקב לוי קהת עמרם משה, ומשה עלה אל האלקים, בבנים השביעי חביב, אליאב אבינדב שמעא נתנאל רדי אצם דוד, דויד השביעי, במלכים השביעי חביב, שאול, איש בושת, דוד, שלמה, רחבעם, אביה אסא, ויקרא אסא אל ה'... (שמות פרק יט רעו)
שבע - בעבור היותו חשבון שלם נאמר על לשון רבים, וכן "כי שבע יפול צדיק וקם", "עד עקרה ילדה שבעה". (פירוש: אם תחבר הזוגי הראשון עם הנפרד השני, שהוא חמשה, תקבל ז', וכן אם תחבר הנפרד הראשון עם הזוגי השני שהוא ארבעה תקבל ז')... (ויקרא כו יח)
...וידוע כי בסוד החשבון השלישי כמו השביעי, (מרובע ז' הוא ט', והמעוקב כז', מרובע ז' הוא מ"ט, והמעוקב שלו שמ"ג, הנה מג' יוצא ז' ומז' ג')... (במדבר יט יב)
ובשבעה דרכים - לשון רבים, בעבור שוב ימי השבוע, כי הוא תלוי בעליונים, (בז' כוכבי לכת, החוזרים חלילה בז' ימים). (דברים כח ז)
כי תקנה - התחיל המשפט הראשון בעבד עברי, מפני שיש בשילוח העבד בשנה השביעית זכר ליציאת מצרים הנזכרת בדבור הראשון, כמו שאמר בו "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים וגו'", ויש בה עוד זכר למעשה בראשית כשבת, כי השנה השביעית לעבד שבתון ממלאכת אדוניו כיום השביעי, ויש בה עוד שביעי בשנים שהוא היובל, כי השביעי נבחר בימים ובשנים ובשמטות, והכל לענין אחד, והוא סוד ימות עולם מבראשית עד ויכלו... (שמות כא ב)
שבעתים יוקם - כל מי שיהרגנו אקח נקמתי ממנו פעמים רבות... וחשבון שבע נופל על ריבוי הדבר, וכשהוא כפול כמו שבעתים, יהיה הרבוי כפליים... (בראשית ד טו)
ובמדרש חכמות בנתה ביתה. זאת התורה שבנתה כל העולמות, חצבה עמודיה שבעה, שנחצבה משבע רקיעים, זכה אדם והתעסק בה, נוחל שבעה ארצות, ואם לאו מסתלק משבעה ארצות. באור שבעה ארצות העולם הזה שהוא נחלק לשבע אקלימים, וכאלו אמרו נוחל העולם הזה ומסתלק מעולם הבא. והמדרש עשה חשבון שבעה דוקא, לפי שהוא החשבון המכוון הכולל העליונים והשפלים, והוא החשבון הנמצא בהרבה מצוות שבתורה שהן סובבות על חשבון שבעה, כמצות היובל והשמטה, כי השביעי מקודש בימים שהוא השבת, ובשנים והיא השמיטה... והכל ענין אחד, וירמוז לשבעת ימי בראשית. גם בלעם הקריב בשבעה מזבחות, ואמר את שבעת המזבחות ערכתי... ומה שלא נתחנך אהרן בכהונה גדולה ביום השביעי עצמו כי אם למחרתו ביום השמיני, לפי שהכהן הגדול מיוחד בבית המקדש לעבודת א-ל אחד, וחשבון שמונה אחר השבעה הנה הוא במעלת הא'... (ויקרא ט א, וראה עוד מספר שמונה)
...לא מצינו טומאה עולה למעלה מששה, כי הטהרה דבקה במעלה השביעית הנקראת מים טהורים בזמן הגאולה, כענין שכתוב (יחזקאל ל"ו) "וזרקתי עליכם מים טהורים", ובזמן הגלות נקראת שערי דמעה, שהדמעה באה מכח המים, ואמרו רז"ל כל השערים ננעלו חוץ משערי דמעה, והמעלה השביעית נקראת אצל רז"ל מים העליונים, והיא מדת החסד, שהיא שביעי ממטה למעלה, ונקראו מים חיים... ומזה תמצא בפרשת יום שני חמשה פעמים מים, ויום שלישי שני פעמים מים, והכל שבעה, כי מלאכת המים לא נגמרה עד יום שלישי, ודרשו רז"ל במסכת מכשירים פרק ח' שבעה משקין הן... (במדבר יט טז)
ועל דרך החכמה, את שבעת המזבחות ערכתי, אחז הכתוב חשבון שבעה, לפי שהוא היקף אמצעי, כי מן הידוע שארבע הקפים הם, היקף היום והשבוע והחדש והשנה, היקף היום הוא שהשמש מקיף בגלגלו ביום אחד ממזרח למערב... ולפי שכל עניני הטבע נמשכין אחר ההיקף הזה האמצעי, ועניני התורה יתקרבו תמיד לעניני הטבע, לכך באו מצוות רבות בתורה לחשבון שבעה, כגון ימי הפסח, וכיוצא בהם, לפי שהוא חשבון ההיקף האמצעי כנגד שבעה כוכבי לכת אשר כל עמודי הטבע נשענים עליו... (שם כג ד, ועיין שם עוד)
תן חלק לשבעה - להנהגה הטבעית, שנבראה לז' ימים, וגם לשמונה - ההשגחה האלקית שהיא למעלה ממנה, וזה על ידי עסק המצוות. (קהלת יא א)
וזרק - אחד למעלה כנגד הנותן, וז' למטה, שהרבוי בא מצד המקבלים, ז' מורה על הריבוי... (ויקרא טז יד)
דרך ב': כפי שביארתי בפרשת מועדות, ראוי מכל לחוס על אבוד הזמן, ולמען יתן אל לבו ששנותיו ע' באו שביעיות הרבה, כימי החופה, הנדה, המילה, המצורע, טומאת מת, מלואים, פסח, עומר, סכות, וכן שמטה ויובל, ונ' שנה אחר הילדות הוא איש זרוע לו הארץ, ובעשר הז' ראוי שישבות לעבוד ה'... (שם כה א)
ומה שהם נחלקים לשבע דוקא, זה כידוע, כי החלוק הגמור הוא כאשר נחלק לשבעה, כמו שאמר הכתוב בדרך אחד יצאו ובשעה דרכים ינוסו, רוצה לומר כי דרך אחד שיצאו יהיה נחלק לז', וכן יהיה לשבעה נחלים, וכן הרבה מאד, והמכות בכלל על כל החטאים נחלקים לשבעה, וכל מכה מתחלקת לשבעה, ובזה כל המכות עולים למספר מ"ט הכתובים בפרשת אם בחקותי... (נצח ישראל פרק יד)
...כי מדריגת העולם הזה מדריגתו מספר שבעה בלבד, מפני כי מדריגת המשיח על עולם הזה, ועולם הזה הוא מיוסד על ז'. ובמסכת עירובין, כינור של מקדש של ז' נימין, שנאמר שובע שמחות, אל תקרי שובע אלא שבע, ולימות המשיח של שמונה נימין, דכתיב למנצח על השמינית, ולעולם הבא עשרה נימין, שנאמר עלי עשור ועלי נבל... ופרשנו זה למעלה, כי עולם הזה שלימותו ומעלתו שיש בו רבוי שלם בלא חסרון, ולכך ראוי שיהיה הכנור שהוא השמחה והשבח אל השי"ת כפי השלימות אשר הוא בעולם, כי השלימות בעולם הוא רבוי שהוא בעולם, ומספר שבעה תמצא בכל מקום על הרבוי, כמו בדרך אחד יצאו ובז' דרכים ינוסו, כי שבעה יפול צדיק וקם, וכן הרבה, ולכך היה הכינור במקדש של ז' נימין, שהשמחה של עולם הזה דהיינו מפני השלימות שיש בו הרבוי, וזהו שלימותו, ולפיכך הכינור שהוא השמחה המורה על השלימות, יהיה מן ז' נימין. אבל לימות המשיח, הוא מדריגה יותר על זה, כי לימות המשיח יתאחד הרבוי אשר הוא בעולם הזה על ידי המשיח, ולכך הכינור הוא של ח', כי השמיני הוא נגד האחדות, אשר הוא לאלו השבעה אשר יש בהם הרבוי, ולכך הכינור הוא של שמנה נימין. ולעולם הבא שיהיה הסתלקות הגשמי, ויהיה העולם קודש ונבדל מן הגשמי, ולכך יהיה לכינור עשרה נימין, כי העשירי הוא קדוש מורה על מדריגה נבדלת לגמרי... (שם פרק לב)
...וזה בא להגיד כי השכל הוא מסודר, ולפיכך אמר שיש בו ז' מדות, כי הדבר הוא מסודר על ידי ז' דברים לא פחות ולא יותר, ועל ידם הוא מסודר לגמרי... והשווי לגמרי הוא האמצע שאינו נוטה לשום צד, והנה הנקודה האמצעית סדר שלה על ידי ז', וזה שהיא עומדת באמצע אינו נוטה לא למעלה ולמטה לא לפנים ולא לאחור ולא לצדדין, עד שכל אמצעי סדר שלו ז', שהרי מה שאין כאן נטיה לא לימין ולא לשמאל ולא לשום צד שהם ששה צדדין, רק יש לה האמצעי, דבר זה הם ז' דברים לגמרי... (דרך חיים ה ז)
...וכן מספר ז' שהוא בעולם הזה, האמור על שהעולם מקבל מן עולם אמצעי, כל ענינו ז', שהרי אמרו ז"ל ז' רקיעים הם, ואף כי על דעת חכמי תכונה הם יותר, הלא אין זה קשיא למי שמעיין בדבר זה, כי רז"ל סוברים כי כל אלו הרקיעים נחשבים לאחד, והם מונים ז' רקיעים כפי חכמתם, כמו שאמרו שם, ואין כאן מקומו, וראוי שיהיה עולם אמצעי ז', כי מספר ז' הוא אמצעי בין י' וד' שעליו מיוסד עולם התחתון, ולפיכך נמצאו דברים בעולם שיש להם מספר ז' מצד שמקבל עולם התחתון מן עולם אמצעי, כמו שנמצאו דברים שיש להם מספר י' בעולם מצד שנמצא בעולם המדריגה העליונה של י', ועוד יתבאר. וכן נמצא דברים בעולם שיש להם מספר ד', מורה על עולם התחתון בעצמו, כי כשם שעולם אמצעי שיש בו ז' רקיעים הנה עולם התחתון הזה עיקר שלו ד' יסודות, הרי כל ענין עולם התחתון הוא ד', ולכך סדר התנא מספר י', ואחר כך מספר ז', ואחר כך מספר ד'... (שם שם טו)
...ולכך הדליקו ח' ימים, כי קודש הקדשים הוא אחר שבעה, וזהו השמיני, ולמה קודש הקדשים אחר שבעה, כי הנהגת הטבע הוא תחת מספר שבעה, כי השבעה ימי הטבע שבהם נברא עולם הטבעי, ולפיכך מה שאחר הטבע הוא תחת מספר שמונה, כי השבעה ימי הטבע שבהם נברא עולם הטבעי, ולפיכך מה שאחר הטבע הוא תחת מספר שמונה, כי שמונה הוא אחר שבעה, שהם הטבע, ולכך המילה, שהיא על הטבע, שהרי לפי הטבע אדם נולד ערל, וזה מפני כי הטבע ניתן ערלה, והמילה היא על הטבע, ולכך המילה ביום השמיני... (חידושי אגדות שבת כא ב)
אמנם החודש השביעי מדריגה אחרת יש לו, כי זה החודש מצד שהוא שביעי, והוא בזה ראש לכלל השנה, כי הוא שביעי מסוגל לזה, כי ארץ ישראל היא שביעית לארצות, כי שבע ארצות כמו שאמרו בויקרא רבה (פרשה כ"ט), ותבל היא השביעית, ועליו נאמר (תהלים ט') "והוא ישפוט תבל בצדק", והיא ארץ ישראל, שעליו נקרא שביעי, השבת שהוא שביעי הוא תכלית הימים של חול, כי הוא מנוחה לכולם... (שם ראש השנה י ב)
...וראוי הוא משה לאלו מ"ט שערים, שהוא שבעה על שבעה, בעבור שהוא השביעי, אברהם יצחק ויעקב ולוי וקהת עמרם משה, ובזה זכה ליסוד השביעי, שהיסוד הוא עמוד שבעה, כי הוא השבת אשר הוא יום השביעי... וזהו ענין שער החמשים שאין לו דבוק וקשור רק במקום חורין, והמדריגה הזאת היא סבה לשביעית, כי אלו הז' הם התפשטות הקצוות הששה עם השביעי, כי השביעי הוא לפי דעתי הכולל את הז', והוא שביעי להם. כלל הדבר, כי האחד הוא סבה לז' שהם התפשטות הדבר הוא סבה לז' וכל ז' וז' כל אחד הם ז', בעבור כי אלו הז' שהוציא שער החמשים הם נבדלים כל אחד ואחד לעצמו, כי השער החמשים הוא נבדל מהם כדלעיל, שהוא מקום אשר יש שם החירות, והז' שהוא סבה כל אחד ואחד מיוחד בפני עצמו, והם נקראים ז' בנים, והז' כל אחד יש שבעה בעבור שצריך לכל אחד ז' קצוות השביעי, שהוא שבת היכל הקודש המכוון בעצמו באמצע הששה קצוות, ולפיכך השער החמשים הוא הקודש הקדשים, ומפני זה הם חמשים שערי בינה... וראוי היה למשה שיקנה מ"ט שערים, כי ז' על ז' הם מ"ט, ומשה היה הצדיק השביעי, ובשביל כך זכה למ"ט שערים, והבן זה. (שם כא ב)
ויקחו אליך - מה ענין שמן ושולחן לכאן? ואולי כי מצוות המועדים שביעיות, סמך לכאן ז' הנרות, וגם השולחן בסוד ז', דכתיב שש המערכת, שהוא סוד המתקבץ בו ו' המעלות והיא המשלמת ז', לומר שסודם ועיקרם אחד... (ויקרא כד ב)
שבע - וכן שבוע יסודו מלת שוב, חזרת דבר למעמדו הראשון, וכן שבוע הוא גבול להמשך הזמני וישוב לסבוב חדש, וכאילו הזמן שבוי בגבול זה ויסוב בגבולו. ומכאן בא מספר שבע על דבר הבא פעמים רבות, וכן הוסד השבע בטבע. וכן קולות המוזיקה ז' ויחזרו למקומם, וז' מוסדות ההגיון, שכל היקש בעל ב' הקדמות, ותולדה, ובמשפט נושא ונשוא ונשוא הדרוש שעליו יסוב. (שם כו יח)
שבע כבשות - כי מספר השביעי היה קדוש בעיני הקדמונים, שהיו מאמינים ששבעה כוכבי לכת הם פועלים בעולם השפל, ומזה נגזר שם שבועה, כי בשבועתם היו מצרפים מספר השבעה שהיה קדוש אצלם, ועל כן הציב אברהם שבע כבשות, כי הגם שאברהם יצא מן האצטגנינות וידע שהוא למעלה מהוראת הכוכבים, אצלו היה מספר השבע קדוש מטעם גבוה ונעלה מזה, משבעה מקורות העליונים המזילים מי החסד מדליים לבאר שבע... (בראשית כא כח)
...בתחלה נראה את שבעת הנרות של המנורה, האומרות לנו כי הרוח המטופח בזה אינו חד צדדי, שיהיה מיוצג על ידי נר אחד, הוא חובק רב-גוניות הכוללת את כל ההכרה והרציה... כפי שביארנו כבר, המספר שש סימן עולם הבריאה החושני, בהתחברו עם האחד העל-חושי העומד מעל עולם הטבע החושני, זאת אומרת עם האלוקי, הוא יוצר את המספר שבע... (שמות כה לט)
...בשבעת ימי טומאה ראינו את המעגל של מצב מסוים שעל האדם להתגבר עליו, ובמיוחד ההתגברות על העולם הנברא-חושני, הבלתי-חפשי, כדי להגיע בקשר עם השי"ת להויה החפשית המסומלת במספר שבע. ביום השמיני הוא מתעלה על ידי כך להתחלה חדשה, כביכול "באוקטבה יהודית" חדשה ליום לידתו הפיסית. כפי שאמו טמאה ז', כי על ידי הלידה נכנסה לתחום הפיסי של כחות טבע מכריחים, כן נכנס הילד אחר ז' ימים למעגל חדש על ידי ברית המילה...
ראינו איך ישראל נוסף כמפעל שמיני למפעל שבעת ימי הבריאה, וישראל הוא נושא השבת, יום השביעי... וכן המילה, כניסתו לכלל ישראל כנושא השבת, היא המקימה את השבת... (ויקרא יב ג)
במספר שבעה ראינו את הרעיון של היחיד הקשור בעולם הטבעי, הבלתי נראה, המתגלה בעולם הבריאה ומושל בו... בהקרבת שבעה כבשים מוצגת האומה כבעלת ברית היחיד הבלתי-נראה, המושל בה, והמנהל גורלה באופן מוחש... (שם כג יח)
שבע מסמל בתנ"ך את השלם, ובעיקר את המשתלם במשך הזמן לשלמותו... (שם כו יח)
...בשש שבע ושמונה ראינו מכבר את הנברא-חושי, את האלוקי-אנושי, ואת האלוקי-יהודי, בציצית ז' חוטים של לבן, אחד של תכלת, שהם יחד ח' חוטים, ושמיני זה קושר ומאחד את שאר החוטים אתו לאחדות, האנרגיות המסומלות בז' ובח' מושלות בו' בנברא-חושי-טבעי... (במדבר טו מא)
...נראה דהנה יש להבין, הלא בכל מקום השמיני נכבד מהשבעה, כידוע, דכל שבעה הוא בטבע, ושמיני הוא למעלה מהטבע, וכאן נראה לכאורה להיפוך, שכל שבעת ימי המלואים ישבו פתח אוהל מועד, ונתקיים בהם "הביאני המלך חדריו", ולא הסיחו דעתם מדביקות השי"ת... וביום השמיני לא היו צריכין לישב תמיד פתח אוהל מועד, והשלמים היו רק קדשים קלים ונאכלין במקום טהור כמו לעולם. אך יובן על פי דברי הזוהר הקדוש... וזה יש לומר גם כן במלואים, שבתחילת ענינם היו צריכין שמירה מאד, כי כל שבעה הוא בטבע, ועולם הטבע הוא בגשמיות... והגשמיות היא היפך מדתם, וזה שביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו, היינו שמשה משכם והגביהם למדרגתם, כי זה הוא הלשון "קרא"... כשהגיע יום השמיני, אחרי שנקשר אהרן בשבעה ימים והגיע יום השמיני שהוא על הטבע, הגביהו למעלה על הטבע למען ישאר תמיד בקדושתו בלי שינוי, עד שאין הטבע יכול עוד להורידו מקדושתו...
והנה מעין זה הוא בשבת בראשית, שכוונת הבריאה היתה שתהיה שבת אחר שבעת ימי בראשית, היינו שמלאכת יום השביעי נכפלה ונעשתה בששי, ועל כן כשהגיע יום השבת, כבר נגמרה מלאכת כל שבעת הימים, והיתה הכוונה שאחר כך יבא יום השבת ותתקדש כל הבריאה, עד שלא יהיה עוד אפשר להתקלקל. ועל כן אמרו ז"ל שאם המתין אדם הראשון עד יום השבת, היה נגמר כל התיקון, והטעם כנ"ל שהיה בא והאיר אור גדול למעלה מהטבע על כל שבעת ימי בראשית, וכענין הנ"ל יום השמיני שאחר ז' ימי המלואים... (ויקרא שמיני תרע"א)
...ושמו השביעי (של יצר הרע) הוא צפוני, אמרו בש"ס שם, מפני שצפון ועומד בלבו של אדם... וידוע שכל מספר שבעה השביעי שקול ככולם או יותר מכולם... (דברים תרע"ה)
ומספר ז' ידוע שכולל מספר הכחות שיסד השי"ת בבריאה בכל ענייני הבריאה וז' שמות ליצר הרע (סוכה נ"ב א') הם מצד ז' כחותיו, וכאשר יבאיש שמן רוקח הוא ז' פרושים הנ"ל, שכנגדם בקדושה ז' זמני קודש שיש לישראל מצד קדושת הזמן שבת ויום הכפורים ויום טוב וחול המועד וראש חודש וחנוכה ופורים. ומצד קדושת המקום ז', שמהר הבית ולפנים שנחשבו בסוף פרק א' דכלים למאן דאמר בין האולם ולמזבח והיכל חדא. וז' שבנפש ידוע שרמוזים בגוף האדם דרועין וגופא וירכין וברית קודש, והתחלת הקדושה היא מהשי"ת... (חלק ב ישראל קדושים י עמוד קיט)
...ובג' ראיות אתחזק לרע, וצריך ז' נקיים, כי ז' מדרגות הם במעשה ועיקר הנקיון הוא במעשה שזה גורם קדושה גם לג' ראשונות שהם במוח ולב דעלייהו אתמר הנסתרות לה' אלקינו... (חלק ד ליקוטי מאמרים עמוד רכט)