מספר   תשעה

מהר"ל:

...ומפני כי המספר עולה עד עשרה, שהרי אחר עשרה יחזור למנות אחד, דהיינו אחד עשר, אם כן אין מספר יותר מעשרה, והטעם בזה, לפי שכל דבר בעולם יתחלק לתשעה, לפי שכל דבר שאפשר בו חלוק יש בו ראש ואמצע וסוף, ולדבר זה יתחלק, ודבר זה ידוע, ובענין זה תמצא בו ט' חלקים לכל צד, שכאשר תניח דבר שיש בו חלוקה בכל צד, לא כמו הקו אשר אין בו חלוקה רק באורך ולא ברוחב, אבל דבר שיש בו חלוקה באורך וברוחב עולה מספרו ט', ומזה נדע שכל מספר לא יעלה יותר רק עד ט', שכל זמן שאין המספר יותר מט' נקראים חלקים שכל אחד ואחד מחולק לעצמו, שהרי יש לכל אחד ואחד צד בפני עצמו ולכך הם חלקים, אבל כאשר יש עוד אחד ששוב לא תוכל לחלקם שיהיה כל אחד ואחד בפני עצמו, אז הם כלל אחד ואינם חלקים לעצמם, ולכך ט' מספר החלקים, אבל כאשר הם עשרה יחזרו להיות כלל אחד... (גבורות ה' פרק ח)

...ולפרש לך למה הפרטים אין מגיעים רק עד ט', דבר זה יש לך לדעת, כי כל אשר הושפע מן השי"ת אי אפשר רק שיהיה לו שתי בחינות, וזה שהוא ראוי שיהיה אחד מצד שהושפע מן השי"ת שהוא אחד, לכך כל דבר שבא ממנו הוא גם כן אחד, והבחינה השניה מצד המושפע עצמו, שאי אפשר שיהיה אחד לגמרי בכל צד, כי כל אשר הושפע מן השי"ת נוטה מן האחדות אל הרבוי, כאשר הוא יתברך בלבד אחד, נמצא אשר מושפע מאתו נכנס במדריגת הרבוי, ואי אפשר שלא יהיה בו בחינה של אחדות גם כן, כי הושפע מן השי"ת שהוא אחד, והפעולה דומה אל הפועל שהוא אחד... והבחינה של רבוי והחלוק מגיע עד תשעה, וזה כי כל ריבוי שיש בדבר הוא מצד ההתחלקות אשר הוא מגיע עד תשעה, כי כל דבר נחלק לארכו ולרחבו, וכך הוא מתחלק לשלשה, כי כל דבר יש לו התחלה ויש לו אמצע ויש לו סוף, ולכך מתחלק באורך וברוחב עד שכל שטח מתחלק לתשעה חלקים והוא עד ט' בלבד, כאשר הוא ידוע, אמנם העשירי הוא כנגד בחינה אחרת בפני עצמה, הוא האחדות שבו הוא אחד... ולפיכך מספר ט' נגד בחינות החלקים, והעשירי נגד הכל שהוא האחדות מצד שאין כאן חלוק, ולפיכך העשירי הוא קודש אל השי"ת...

והרב אברהם אבן עזרא כתב עוד מסגולת התשעה, כי הוא כתב שאין שום מספר עולה רק עד ט'. ואמר הטעם כי מספר ט' כאשר יהיו מונחים בעיגול יושלם העיגול באופן זה, כאשר תניח מספר ט' בעיגול כמו בצורה זאת:

___ט'

א'___ח'

ב'___ז'

ג'___ו'

ד'__ה'

תכה ט' על עצמו והם פ"א, והנה תמצא לימין א' ולשמאל ממנו ח', והם פ"א, כי האות הראשון הוא במדריגת אחדים, ואות השני במדריגת העשרים, תכה ט' על ח' יהיו ע"ב, תמצא לימין ב' ולשמאל ז', והם ע"ב. תכה ט' על ז' עולה ס"ג, תמצא בימין ג' ובשמאל ו' והם ס"ג. תכה ט' על ו' עולה נ"ד, תמצא בימין ד' ובשמאל ה', הנה עתה כאשר בא אל הה"א שהוא חצי העיגול נהפך הדבר להיות העשרות על הימין, ואחדים על השמאל, הנה תכה ט' על ה' עולה מ"ה, תמצא בימין ה' ובשמאל ד', תכה עוד ט' על הד' והם ל"ו, תמצא ה' בימין והו' בשמאל והם ל"ו... ובזה נשלם העיגול...

וכבר אמרנו כי הנקודה אין לה התפשטות כלל, וההתפשטות הראשונה מן הנקודה נעשה מזה העיגול, אשר הוא כפי מה שנתבאר לך יושלם על ידי ט', ובפחות מט' לא יושלם, שתראה כי ההתפשטות הראשונה אינה בפחות מט'. אך מה שרצה לומר, כי המנין אינו עולה רק עד ט', שהרי בלשון הקודש ובכל המספרים המספר עשרה לא ט', אבל רוצה לומר בודאי כי אין עולה מספר הפרטים רק עד ט', העשירי הוא כמו שאמרנו משלים, ומאחד הפרטים האלו כמו שבארנו למעלה, כי אי אפשר שיהיה זולת זה, והוא כנגד הנקודה שהיא בעיגול, שהיא אחת שאין לה התפשטות, וממנה מתפשט הכל, והוא מקשר כל הט' שהם בעיגול, כי הנקודה היא אחת באמצע העיגול מקשרת כל העיגול עד שהוא אחד, לכך כאשר מגיע לעשרה העשרה הם כמו אחד, שהרי אתה מונה שלשים ארבעים חמשים כמו שאתה מונה שלש ארבע חמש, שתראה מזה כי הפרטים מגיעים עד ט', והעשירי מקשר ומאחד אותם כמו הנקודה בעיגול.

ועוד יש לך להבין מצד אחר מענין העשרה, ותדע כי כל אשר מתפשט תחלת ההתפשטות שלו מן הנקודה ומתפשט לארבעה צדדין, והנה כל צד יש לו תחלה ואמצע וסוף כמו שאמרנו, עד שכל צד מן ארבע צדדין נחלק לשלשה חלקים, והיה ההיקף כולו שהם ארבע צדדין נחלק לי"ב חלקים, ודבר זה במרובע גמור, אבל כל ההתפשטות אינה רק בעיגול, שהוא ההתפשטות מבלי זויות, כמו שתראה השמים והארץ הם עגולים לא מרובעים, מפני שהעיגול הוא שוה, הנה כל המרובע נחלק לי"ב, אבל העיגול נחלק לט' חלקים, כי כל מרובע יתר על העיגול רביע, אם כן כאשר המרובע נחלק לי"ב, העיגול נחלק לט' חלקים, והם ט' חלקים שמתחלקת כל ההתפשטות, וכנגד זה הם הפרטים שמתחלקים לט', והעשירי נגד הנקודה שהיא תוך העיגול, ומפני זה העשירי קודש אל השי"ת, כי הנקודה אין לה התפשטות גשמית כלל... (דרך חיים פרק ג יג)

ולמאן דאמר תשעה קבין מוחין הוא דבר נפלא, כי המוח שבו החכמה ראוי למספר ט', שהיא תשיעית, וכתר תפילין על המוח שבו החכמה, ולכך אמר כי תשעה קבין מוחים נמצא על אבן אחת, שמספר זה ראוי אל המוח אשר מקבל התפילין... (שם גיטין נח א)

רש"ר הירש:

למנצח על השמינית - הכותרת הזאת נאמרת כאן ביאושו של היחיד, ובמזמור י"ב בשפל המצב החברתי, כבר בארנו שמספר ז' מסמל את העולם הפיזי המוחש, ומספר ח' את האלוקי, שהוא הערובה למציאת דרך-חזרה אל המצב המאושר הקדום, לכן מופיע מספר ח' בכל מקום בו מדבר על שחרור מכבלי הגשמיות והחברה, וכן כנור של ימות המשיח של ח' נימין, ושל עולם הבא של י' נימין, כי אז תהיה ההרמוניה הכללית שלמה. (תהלים ו א)

שם משמואל:

ראה מספר-שבעה, ויקרא שמיני תרע"א.

ר' צדוק:

וטעם חשבון ו' מאות וט' מאות כי מספר ט' קולות דראש השנה ג' של ג' ג' היינו כי כל דבר כלול מג', ב' קצוות ואמצע באורך ורוחב הרי ט', והמקום הכולל הוא העשירי שהוא כלל המספרים בכל קומות הנבראים כנודע. וכן למעלה מעלה בשורש הבריאה י' מאמרות, ובראשית נמי מאמר הוא מאמר כולל הבריאה, והוא דוגמת מדת המלכות שהוא תכלית המכוון בבריאה, והתפשטות המדות להגיע לתכלית הם ט'... (חלק ה רסיסי לילה עמוד צד, וראה עוד ערך שופר)