אלו טריפות בבהמה... ניקבו הדקין... (חולין מב א)
אמר רב שימי בר חייא מקיפים (מדמים) בבני מעיים... (שם נ א, וראה שם עוד)
ואלו כשרות בעוף... יצאו בני מעיה ולא נקבו... (שם נו ב, וראה שם עוד)
מעי - לשון שפלות ועומק. (ישעיה יז א)
מעי חמרמרו - דרך בני מעים כשמשליכם לאור כווצים ומחמרמרים. (איכה ב יא)
ממעיך - כנוי לאבר, בעבור היותו קרוב. (בראשית טו ד)
ממעיך - כל אשר בתוך הגוף נקרא מעים, וכאן עיון על כלי הזרע. (שם)
מעי - גל אבנים. (ישעיה יז א)
...כי אמרו המו מעי לו, המון מעיך, רוצה בו גם כן הלב, כי מעי שם יאמר בכלל ובפרט, הוא שם הדקים בפרט ושם על אבר פנימי בכלל, ויהיה גם כן שם הלב, והראיה עליו אמרו "ותורתך בתוך מעי", דומה לאמרו בתוך לבי, ולזה אמר בזה הפסוק המו מעי, המון מעיך... (חלק א פרק מו)
מעי - המעים יתפעלו מדברים שאין בחירת האדם יכולה עליו, והלב יתפעל מהרצון ודברים שאדם יכול לשנותם. (ירמיה ד יט)
המעי מפורט יותר מבטן, כי בטן כולל כל חלל הבטן, והמעי מציין רק המעים לבד, וכשירדף "מעי" עם "בטן" על העובר, כמו "מבטן ממעי אמי", יורה במעי אמי בעוד שהיתה ביצה הנקבה, שממנה נוצר העובר, דבוקה וקשורה תחלה בשלל הביצים והובא אל תוך הרחם על ידי נשיכת החצוצרות ברחם ונשרשת שם על ידי ליחה דבקיית, ובירחי הלידה יציף על הבטן למעלה, ועל זה כיוונה נעמי "העוד לי בנים במעי", רוצה לומר שאינה ראויה לילד עוד, ולשון זה בא גם על הזכר, "אשר יצא ממעיך", והכונה על טפת הזרע. (הכרמל)
אשר יצא ממעיך - לא אמר מחלציך או ירכיך, המעים הם מושב הרגשות, ובעקר רגש הרחמים, וזהו הדבר האופיני לזרע אברהם, ואינו ניתן ללמוד כמו דבר שבשכל ובידיעה, התחושה היהודית של אנושיות ניתנה בירושה ואינה נרכשת על ידי חינוך... (בראשית טו ד)