מעלה גרה

(ראה גם: בעלי חיים, מאכלות אסורות)

רש"י:

מעלת גרה - מעלה ומקיאה האוכל ממעיה ומחזרת אותו לתוך פיה לכתשו ולטחנו הדק. גרה - כך שמו, ויתכן להיותו מגזרת מים הנגרים, שהוא נגרר אחר הפה, ותרגומו פישרא, שעל ידי הגרה האוכל נפשר ונמוח. (ויקרא יא ג)

אבן עזרא:

מעלה גרה - מלשון גרון. (שם)

רשב"ם:

גרה - מעלה בגרגרת. (שם)

חזקוני:

גרה - ...דבר אחר מעלה המאכל והמשקה המוגרים למטה בבטן. (שם)

אברבנאל:

הטעם בסימנים, שמעלת הגרה אין לה טוחנות בלחי העליון, ולכן לא תוכל לאכל עצמות כי אם עשבים המתרככים בחום הכרס, ובהמות אלו שמנות וטובות למאכל אדם, וגם מזגם יותר שוה, כי העשב לח ויבש, ואינן אכזריות... (שם)

רמ"ע מפאנו:

...כי אמנם כל מעלי הגרה חסרי השינים לפיכך הם בעלי קרנים כי יתפשט על ראשיהם מלמעלה אותו החומר הקשה שממנו השינים ליתר הבעלי חיים... (מאמר אם כל חי סימן יג)

רש"ר הירש:

גרה - מלשון גרר, וממנו המגרה, המשור. למעלי גרה אמיתיים אין שינים חותכות עליונות כלל, כי אם מכסה של עצם שעליו מנסרים השינים התחתונות את העשב הנאכל. לארנבת ולשפן ישנן שינים למעלה, וכן לגמל מבוגר יש ניבים, גם לחזיר יש שינים, ולכן אינם מעלה גרה אמיתיים. למעלי הגרה ד' קיבות, הכרס, בית הכוסות, ממנו האוכל עולה שוב בצורת כדורים לפה, אחר כך יורד לעוס היטב למסס, ומשם לקיבה. (שם)