(ראה גם: בראשית, בריאה, טבע, מעשה מרכבה)
רבי לוי אמר, כתיב מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך, מה גדלו מעשיך ה' זה מעשה בראשית, שהם מעשיו של הקב"ה, מאד עמקו מחשבותיך, אלו סתרי תורה. (בראשית שכב)
על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך עושה בראשית... (ברכות נד א)
...לך ה' הגדולה זו מעשה בראשית, וכן הוא אומר עושה גדולות עד אין חקר... (שם נח א)
אטו כל הני דאמרן עד השתא לאו מעשה בראשית נינהו, והכתיב ברקים למטר עשה, אמר אביי כרוך ותני, רבא אמר התם מברך תרתי, ברוך שכחו מלא עולם ועושה מעשה בראשית, הכא עושה מעשה בראשית איכא, שכחו מלא עולם ליכא. אמר רבי יהושע בן לוי הרואה רקיע בטהרתה אומר ברוך עושה בראשית... תנו רבנן הרואה חמה בתקופתה, לבנה בגבורתה, וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן אומר ברוך עושה בראשית, ואימת הוי, אמר אביי כל כ"ח שנין, והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע... (שם נט א, וראה שם עוד)
...מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם, אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו. (שבת פח א)
דאמר רבי יהושע בן לוי כל מעשה בראשית לקומתן נבראו, לדעתן נבראו, לצביונן נבראו, שנאמר ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, אל תקרי צבאם אלא צביונם. (ראש השנה יא א)
מעשה בראשית נקרא ומתרגם, פשיטא, מהו דתימא אתו לשיולי מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור, קא משמע לן. (מגילה כה א)
אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשנים... מנא הני מילי, דתנו רבנן כי שאל נא לימים ראשונים, יחידי שואל, ואין שנים שואלין, יכול ישאל אדם קודם שנברא העולם, תלמוד לומר למן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ, יכול לא ישאל אדם מששת ימי בראשית, תלמוד לומר לימים ראשונים אשר היו לפניך, יכול ישאל אדם מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור, תלמוד לומר ולמקצה השמים ועד קצה השמים, מלמקצה השמים ועד קצה השמים אתה שואל, ואין אתה שואל מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור... (חגיגה יא ב)
...וילון אינו משמש כלום, אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית ומחדש בכל יום מעשה בראשית, שנאמר הנוטה כדוק שמים וימתחם כאהל לשבת. (שם יב ב)
רב יוסף הוה גמיר מעשה המרכבה, סבי דפומבדיתא הוו תנו במעשה בראשית, אמרו ליה ליגמור לן מר מעשה מרכבה, אמר להו אגמרון לי מעשה בראשית, בתר דאגמרון אמרו ליה ליגמרון מר במעשה מרכבה, אמר להו תנינא בהו דבש וחלב תחת לשונך, דברים המתוקין מדבש וחלב יהיו תחת לשונך... (שם יג א)
תנו רבנן אדם נברא בערב שבת, ומפני מה, שלא יהו צדוקים אומרים שותף היה לו להקב"ה במעשה בראשית. (סנהדרין לח א)
ולא במעשה בראשית בשנים, רבי בא בשם רב יהודה דרבי עקיבא היא ברם כרבי ישמעאל דורשין לעובדה, מן מה דרבי יודה בר פזי יתיב דרש בתחילה היה העולם מים במים, הדא אמרה הלכה כרבי ישמעאל... (חגיגה ח ב)
גאוה ובוז זה שהוא מתגאה לומר אני דורש במעשה בראשית, סבור שהוא כמגאה, ואינו אלא כמבזה... אמר רבי לוי כתיב כבוד אלקים הסתר דבר וגו', עד שלא נברא העולם כבוד מלכים חקור דבר, משנברא העולם... כהדא דרבי בא רבי יונה בשם רבי לוי, בבי"ת נברא העולם, מה בי"ת סתום מכל צדדיו ופתוח מצד אחד, כך אין לך רשות לדרוש מה למעלן ומה למטן מה לפנים ומה לאחור, אלא מיום שנברא העולם ולבא... (שם י א)
...אמר ליה מסתכל הייתי במעשה בראשית, ולא היה בין מים העליונים למים התחתונים אלא כשתים ושלש אצבעות... נהפך רבי יהושע ואמר לתלמידיו, הלך לו בן זומא... (בראשית פרשה ב ו)
רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא אמר בא מעשה בראשית ללמד על מתן תורה, ונמצא למד ממנה, (ישעיה ס"ד) כקדוח אש המסים, אימתי חצה האש בין העליונים לתחתונים, לא במתן תורה, אתמהא, כך היתה בברייתו של עולם. (שם ד א)
רבי נחמיה אומר, מנין שאדם אחד שקול כנגד כל מעשה בראשית, שנאמר (בראשית ה') זה ספר תולדות אדם, ולהלן הוא אומר אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, מה להלן בריאה ועשיה, אף כאן בריאה ועשיה... (פרק לא ג)
וכן דוד אומר לעושה השמים בתבונה, ועל ידי מי הם עומדים, על החסד, שנאמר (שם) כי לעולם חסדו, וכן כל המזמור, ואחר כן אומר נותן לחם לכל בשר, ללמדך שקשים מזונותיו של אדם כנגד כל מעשה בראשית... (תהלים מזמור פט)
מאי ניהו מעשה בראשית, ומאי ניהו מעשה מרכבה, מעשה בראשית הוא ידיעת השמים והארץ וכל הנהוה מהן וטבען ומנהגן, ומעשה מרכבה הוא ידיעת נפשות הברואים למטה מגלגל הירח, ונפשות הגלגלים והכוכבים, והדעות הנפרדות, וידיעת אדון העולם למעלה מן הכל, וכן הוא אומר ביחזקאל, נפתחו השמים ואראה מראות אלקים (יחזקאל א' א'), מלמד שראה שלש מראות... (בראשית א א)
הסתר דבר - כגון מעשה מרכבה ומעשה בראשית, חקור דבר - כשתדרוש בסיגים ובגזירות חכמים, שיש לחקור טעם הדבר, ולא במעשה מרכבה ומעשה בראשית וחוקים שבתורה, שם תסתיר לומר גזירת מלך היא. (משלי כה ב)
...וביאור כל אלו הדברים שבפרק שלישי ורביעי הוא הנקרא מעשה בראשית, וכך ציוו החכמים הראשונים, שאין דורשין בדברים הללו ברבים אלא לאדם אחד מודיעין דברים אלו ומלמדין אותן. ומה בין ענין מעשה מרכבה לענין מעשה בראשית, שענין מעשה מרכבה אפילו לאחד אין דורשין בו, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו מוסרין לו ראשי פרקים, וענין מעשה בראשית מלמדין אותו ליחיד אף על פי שאינו מבין אותו מדעתו, ומודיעין אותו כל מה שיכול לידע מדברים אלו... (יסודי התורה פרק ד י, וראה שם עוד)
...וזכרנו בהם, שמעשה בראשית הוא חכמת הטבע, ומעשה מרכבה הוא חכמת האלקות, ובארנו אמרם "ולא במרכבה ביחיד"... ואילו באר שום אדם הענינים ההם כלם בספר, יהיה כאלו דרשם לאלפים מבני אדם, ולזה הביאו הענינים ההם גם כן בספרי הנבואה במשלים ודברו בהם רז"ל בחידות ומשלים, להמשך אחר דרך ספרי הקדש, בעבור שהם ענפים ביניהם ובין החכמה האלקית קורבה גדולה, והם גם כן סודות מסודות החכמה האלקית, ולא תחשוב שהסודות העצומות ההם ידועות עד תכליתם ואחריתם לאחד ממנו, לא כן, אבל פעם יוצץ לנו האמת עד שנחשבנו יום, ואחר כן יעלימהו הטבעים והמנהגים עד שנשוב בליל חשוך קרוב למה שהיינו בתחלה... (פתיחה)
...כי הכוונה הראשונה בזה המאמר אמנם היתה לבאר מה שאפשר לבארו ממעשה בראשית ומעשה מרכבה, אחר שנקדים שתי הקדמות כוללות, אחת מהם זאת ההקדמה, והיא שכל מה שזכר במעשה בראשית בתורה אינו כולו על פשוטו, כפי מה שדמו ממנו ההמון, שאילו היה הענין כן לא היו מסתירים אותו אנשי החכמה, ולא היו החכמים ממליצים מליצות בהעלימו ומניעת הספור בו בפני ההמון, כי הפשוטים ההם מביאים אדם להפסד דמיון גדול והרכבת דיעות רעות בחוק הא-ל יתברך, או לבטול גמור וכפירה ביסודי התורה... (חלק ב פרק כט)
...והתשובה, כי כל מה שאנו מדברים במעשה בראשית, וכל מה שהבינו החכמים כלם, אם לא בשפע אלקי, אינו מכלל מעשה בראשית, שחייבו רז"ל יודעיו להסתירו ולהעלימו, וכמו שאנו עתידין לבאר...
אמנם ענין מעשה בראשית מהו צריך ביאור רחב, כי הנה הרמב"ם ז"ל אמר שמעשה בראשית היא חכמת הטבע, ויש בזה סתירות גדולות, כי אין בדבורנו ביסודות ובמורכבים הנמשכים מהם דבר שיתחייבו ההסתרה וההעלמה, ועוד אם הוא כן, היה צריך לידע הגבול שנעמוד בו ולא נפרסמהו להמון, כי אין ספק דכל מה שהוא בענין הטבע ובאורו אין ראוי שיהיה נסתר ונעלם, אבל ראוי שיתפרסם, שהרי ידוע שחכמת הרפואה וחכמת עבודת האדמה וכו' נמשכות מחכמת הטבע... וגם כן לא נוכל לומר שמעשה בראשית לא תהיה חכמת הטבע, שהרי מעשה בראשית נוסד כולו בעולם התחתון, לא בעליון, כי זה יהיה מעשה מרכבה, ואם לא יהיה מעשה בראשית ידיעת טבעיו ועניניו, אם לא אפוא מהו?
והתשובה, כי אין ספק כי מעשה בראשית היא חכמת הטבע, אבל לא מאותו צד שהתחכמו בו האנשים מצד מחקרם, אבל מצד מה שהידיעה נעלמת בו מצד המחקר, ולא תודע אלא בשפע אלקי, והוא שיש לכל הנמצאים שני פעלים, פעל אחד נמשך אחר חמרם, ופעל נמשך מצד צורתם, אשר היא עצמותם, והפעלים הנמשכים מצד חמרם יוודעו מצד החקירה ומצד השגת מקריהם, אבל אשר מצד צורתם, אי אפשר שיודעו בשום פנים מצד החקירה, אלא מצד מה שהוציאו הנסיון לאור, וגם כי נדע פעליהם מצד הנסיון, לא נדע סבת פעליהם כלל, כי אנחנו נדע בפלפל שהוא מחמם, ונדע סבת החמום, להיות היסוד האשיי גובר עליו, מפני שזה נמשך אחר חומרו, אבל עם היות שנדע שהאדם צוחק, ושהאבן השואבת מושכת הברזל, נדע זה מצד שהוציאו הנסיון, אבל לא נדע סבתו, מפני שהם נמשכים אחר הצורה, כי השער הזה סגור לכל דורש החכמה, במחקר אנושי לא יפתח... וזהו שאמר שלמה בחכמתו, "כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה וגו', רחוק מה שהיה וגו'"... כי גם מה שהיה ונשלם מצאתי אותו עמוק ממנו לא אדע לו סבה, ואמר כי הוא מכת הנמנע שתוודע לו סבה, כי הוא דבר יוצא מעצם האדם וצורתו.
הנה לפי זה, מעשה בראשית היא חכמת הטבע האמיתית, לא אותה שיתפלספו בה המתחכמים, והיא אמיתת ידיעת עצמות הדברים, וזה הוא נמשך ונתלה בנותני הצורות, שהם השכלים הנבדלים, ואי אפשר שיודע כי אם בשפע אלקי נבואי, ולכן היתה חכמת מעשה בראשית מצרנית וסמוכה למעשה מרכבה, ושניה אליה במעלה, כי שתי אלה החכמות תהיה בהם ההשגה ברוחניים, שהם שכלים הנבדלים.
ואם תשאל לדברינו הנה מעשה בראשית הוא בעצמו מעשה מרכבה, שאחרי שמעשה בראשית איננו כי אם ידיעת צורות הדברים, שהוא נתלה ונמשך מנותני צורתם, שהם השכלים הנבדלים, הנה הנכון בזה וההשגה היא בשכלים הנבדלים, וראוי שיהיה זה מעשה מרכבה. התשובה, ראוי שתדע כי יש בהשגת עניני השכלים הנבדלים ב' חלקים, האחד ההתלות והקשר מה שלמטה מהם בהם, והשני התלותם והמשכם ממה שהוא למעלה מהם, ואין ספק שיש בין שתי ההשגות הבדל עצום, והוא שהעיון וההשגה במה שלמעלה מהם, אין ספק שהוא יותר גדול הערך ויקר המעלה, מהעיון במה שהוא למטה מהם. ולזה יהיה מעשה בראשית ידיעת צורות הדברים על אמיתותם, שהוא הקשר המציאות התחתון במלאכים, ויהיה מעשה מרכבה ידיעת המשך והשתלשל המלאכים מהשם... (דרוש א)
...ואם כן ספור מעשה בראשית הוא להראות סדר נכון, וטבע קיים בשרשי הנמצאות, שהוא הסולם האלקי לעלות תחתונים למעלה, ואמר לו כל זה בלחישה, כדי להסתיר ענינים אלו מההמון, שלא יבואו לידי הרהור... (בראשית א א)
מלאכי אלקים - הם השלמים מבני אדם, המשתדלים לעלות במחשבותיהם עד הגיעם אל ראש הסולם, והיא חכמת הטבע הנקראת מעשה בראשית, ובמדרגה זו הושפע עליהם אור השכל האלקי, והשיגו בנבואה אמיתת הנמצאות והשתלשלותם מהסבה למסובב, ולכן כינה אותם ירידה... (שם כח יב)
ואמנם המכוון בהם אינו מה שדמו הוא מבואר בעצמו, למי שהרגיל מאמריהם על זה אם להגדלתם המעשים במעלה וקדושה, כאמרם דבר קטן הויות דאביי ורבא, דבר גדול מעשה מרכבה... עד שהם עצמם היו נמנעים מללמוד עד עת הזקנה, כאמרם בפרק ההוא, תא ואגמרך מעשה מרכבה, אמר ליה אכתי לא קשאי, והנה אין בדבר מאלו, רוצה לומר בחכמת הטבע ומה שאחריו דבר יחייב הסוד וההסתר האלקי, אם לא יקרא מה שבהם מהכפירה הריסה לדת האלקית סתרי תורה. ואיך לא, וההתעלמות ההיא כבר נתפרסמה לבחורים ולקטנים וגם לזולתינו בבתי מדרשיהם הכוללים לבני עשירים ופחות, וגם כן הרחיקו תכלית ההרחקה מה שהוא כנגד התורה בכנופיא והמון רבה. וממה שיחייב היות מה שדמו בריאה והויה הוא, שהוא ידוע שחכמת הטבע אצלם קודמת בסדר הלמוד בהכרח למה שאחריה, כמו שנתבאר שם. והנה בא בגמרא מעשה בשני חכמים, שאחד מהם היה בקי במעשה בראשית, ואחד במעשה מרכבה, והתנו ביניהם שילמד כל אחד לחבירו הנודע אצלו, ואחר שלמד האחד לאחר במעשה בראשית, כששאל ממנו שישלים תנאו, אמר ליה אכתי לא קשית. וזהו מה שיורה בבירור שאין המכוון אצלם במעשה בראשית ומעשה מרכבה הטבע ומה שאחרי חלילה, וכל שכן שהיו במדרגה גדולה מהתלמוד שהוא ביאור מצות התורה ומשפטיו האלקיים, המקנים לאדם ההצלחה האמיתית.
ולזה יראה, שהמכוון במעשה בראשית הוא כפשוטו, שהוא תאר מעשה היצירה הוא השתלשלות הנמצאות וקשר העליונים עם התחתונים, אשר לא נודע סודו מדרך החקירה, והוא עיקר מה שבא בספר יצירה הידוע לאברהם אבינו, והוא הרמוז בדרש לרז"ל, בה"א נברא העולם, שנאמר בהבראם, בה"א בראם, ואמרו כי נברא העולם הבא ביו"ד, שנאמר כי בי-ה ה' צור עולמים, ולפי שהקשר והשתלשלות הזה כפי מה שקבלו רז"ל נתלה בשם המפורש, יחייב הענין הזה סוד סתום ונסתר לכל להגדלת השם וליראתו... (מאמר ד דרוש י)
אמנם מעשה בראשית שרצה לומר שהקב"ה ממציא המציאות ובאיזה ענין יצאו לפעל ונמצאו, לכך אמר "עד ויכלו כבוד אלקים הסתר דבר", שזה הוא אשר המציא אותם לפעל, אבל מן ויכלו ואילך אינו מדבר במה שנמצאים מאתו יתברך, רק מדבר במה שנמצאו התולדות זה מזה. ומפני שחכמתה של מעשה בראשית יציאתם לפועל, ונמצא השי"ת לזולתו שהרי המציא אותם, ובענין זה מותר לדרש, שהחכמה מגיעה אל זולתו, לכך מותר לדרש ביחיד... והרי המדרגות הם שלש, האחד הוא המרכבה במה שהוא יתברך נבדל מן הנמצאים לגמרי, ומפני כי ההשגה הזאת במה שהוא יתברך נבדל מן העולם, לכך אין ראוי שיהיה פרסום בעולם לגמרי לדבר זה, ואין דורשין במרכבה ליחיד, ומעשה בראשית שהוא יציאת העולם לפעל מן השי"ת, והוא מדריגה יותר נראה בעולם, דורשין לאחד ולשנים אסור, שהרי אין מעשה בראשית רק מה שהוציא לפעל הנבראים... (גבורות ה' הקדמה א)