(ראה גם: שחוק, צחק)
דרש רבי עקיבא, מצחק, אין מצחק אלא גלוי עריות, כמו דאת אמר בא אלי העבד העברי וגו' לצחק בי, מלמד שהיתה שרה אמנו רואה את ישמעאל מכביש גנות וצד נשי אנשים ומענה אותן. תנא רבי ישמעאל אין מצחק אלא לשון עבודה זרה, שנאמר ויקומו לצחק, מלמד שהיתה שרה אמנו רואה את ישמעאל בונה בימוסיאות וצד חגבים ומקטיר עליהם. רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר, אין הלשון הזה אלא שפיכות דמים, כמו דאת אמר יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו, אמר זה לזה נלך ונראה חלקינו בשדה, והיה ישמעאל נוטל קשת וחצים ומורה כלפי יצחק, ועושה בעצמו כאלו מצחק... ואני אומר אין הלשון הזה אלא ירושה, שבשעה שנולד יצחק היו הכל שמחים, אמר להם ישמעאל שוטים אתם, אני בכור ואני נוטל פי שנים... (בראשית פרק כא, צד)