מקץ

(ראה גם: קץ)

רש"י:

ויהי מקץ - כתרגומו, מסוף, וכל לשון קץ סוף הוא. (בראשית מא א)

אבן עזרא:

ויהי מקץ - לא פירש הכתוב תחלת זה החשבון, וכן ויהי מקץ ארבעים שנה, וכן ובעוד ששים וחמש שנה... (שם)

שש שנים יעבד - ...ואל תתמה על מקץ שבע שנים הכתוב בירמיה, כי לכל דבר יש לו שני קצוות, והנה פעם ימצא קץ שהוא תחלה ופעם שהוא בסוף... (שמות כא ב)

מקץ שבע שנים - תחלת השנה. (דברים לא י)

רמב"ן:

מקץ - ...וטעם מקץ אמר רבי אברהם מתחלת השנה, וכן אמרו המדקדקים כולם כי הראש והסוף יקראו קצה, שלכל דבר יש לו שני קצוות, וכענין שכתוב מן הקצה אל הקצה... ואין דברים אלו נכונים אצלי, כי ראש שבע שנים הוא השנה הראשונה, והוא הקצה שנקרא בהם ראש, ואלו אמר הכתוב מקץ השנה השביעית היה דבריהם נכון. ועל דעת רבותינו מקץ בסוף שבע, ולא דבר הכתוב אלא בשמטת כספים... ולכך אמרו שאין שביעית כספים משמטת אלא בסופה, וכן לדעתם "מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות" בסוף השבע, אלא שהקץ הנזכר בכאן הוא מיד, והקץ הנזכר שם מופלג, שהרי פירוש במועד שנת השמטה בחג הסוכות... ועל דרך הפשט יראה לי כי לשון הכתוב כפשוטו הוא ברור ומתוקן, כי קץ הוא סוף, וכן תרגומו, והמספרים וכל דבר יש להם ראש וסוף, וראשם וסופם בהם, ותאמר בעשרות כי האחד ראש המספר והעשירי סופו, אם כן קץ שבע שנים שנת השבע שהוא סוף המספר ההוא, ובשמטת הארץ הכתוב מדבר, וטעם מקץ כמו כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה, והנה הוא כמו בקץ שבע שנים שתעשה שמיטה שתשבות בו, וכן "מקץ שבע שנים תשלחו איש אחיו העברי אשר ימכר לך", פירוש בשנה השביעית שהוא סוף המספר, והוא דומה לכתוב שבתורה ובשביעית יצא... והנה על דרך הזה היה נראה כי פירש הכתוב האחד "מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות" יהיה כמו כן בשנת הקץ בחג הסוכות, בראש אותה השנה שנאסרו בה לחרוש ולזרוע, שהיא שנת השמטה, אבל לא נוכל לומר כן, כי רבותינו קבלו וראו שהיה הקהל בחג הסוכות של השנה השמינית... אבל כך אני אומר, כי הקץ והסוף יאמרו בכתוב על אחרית כל דבריו, ופעמים הם בו ופעמים אחריו חוץ ממנו, ומקצה אחיו מקצה בחוברת, ומקצת יעמדו לפני המלך... כלם אחרית בדבר המחבר ממנו, והוא בתוכו קץ כל בשר, ובא עד קצו... תכלית הדבר הנזכר והוא אחריו שנקצץ ונחתך, וכן הענין בלשון הסוף, "טוב ללכת אל בית אבל באשר הוא סוף כל האדם"... והיה פירוש הכתוב מתכלית שבע שנים בחשבון שנת השמטה בחג הסוכות הבא אחר השבע תעשה הקהל... (דברים טו א)

חזקוני:

מקץ - פירש רש"י מסוף, שאפשר לפרשו על מקצת, כגון ומקצה אחיו לקח, ועל תחלה, מקץ שבע שנים תשלחו בירמיה. (בראשית מא א)

בעל הטורים:

ויהי מקץ - נאמר כאן מקץ ונאמר באברהם מקץ עשר שנים (בראשית ט"ז ג') מה להלן עשר שנים אף כאן לסוף עשר שנים... (שם)

רש"ר הירש:

מקץ - קץ משורש קצץ קרוב לגזז, לגזור להפריד, וקרוב גם לכסס, לקבע מדה ומספר, ומכאן כוס, כלי בעל שעור קבוע, והשוה גזר כרת להפריד ולקבע, וכן גם קצץ לשתי ההוראות. (שם)