מר

(ראה גם: חושים, מרור)

זהר:

רבי אחא אמר כתוב ולא תשבית מלח ברית אלקיך וגו', ולמה מלח (חשוב כל כך), משום שהוא ממרק ומבשם את המר להטעים אותו, ואם לא היה מלח (לא היה נמשך קו אמצעי), ולא היה העולם יכול לסבול את המרירות, זהו שכתוב כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו יושבי תבל... ומלח הוא ברית, (שהוא יסוד, דהיינו קו אמצעי שמחזה ולמטה), שהעולם (שהוא הנוקבא), מתקיים עליו, שכתוב אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי, ומשום זה (משום שעליו יוצא קו האמצעי שהוא יסוד), נקרא המלח ברית אלקיך... (ויחי תרסו, ועיין שם עוד)

מלבי"ם:

מר לי מר, הראשון מנחי ע"ו מענין חלופין ותמורה, ושני לשון מרירות, לשון נופל על הלשון... וכן אגג אמר אכן סר מר המות, שעד הנה, בשביו, היה לו חיי עבדות ובוז חליפת המות, וזה קשה יותר בעיני השרים מהמות עצמו, ועתה כשהגיע מיתתו על ידי שמואל סר מן מר התמורה של המות, חיי העבדות שלו. (הכרמל)