מראה   נבואה

(ראה גם: נבואה, עין, צבע, ראיה)

זהר:

אמר לו רעיא מהימנא, מאור קדוש, הנני להתקיף הדברים שלך, (שאמרת שמראה היא בינה), מראה היא לימין, כי תחשוב (הגימטריא) של במראה, שנאמר בי במראה אליו אתודע, ותמצא שהוא רמ"ח, העולה בגימטריא אברהם, (שהוא חסד, שזה ראיה שבמראה הוא חסד דז"א ולא של בינה). אמר לו המאור הקדוש, מתחילה נראה לך מראה ההוא שנאמר בו במראה אליו אתודע, (שהיא הבינה), ואחר אמרת אסורה ואראה את המראה הגדול הזה, (דהיינו בינה), שנזכר בו חמש פעמים הסנה... ועתה נגלה לך שוב מראה הזו ברמ"ח מצות עשה, שהם בה' חומשי תורה... אמר לו, מאור קדוש, מראה זו פעמים היא באות ה', המראה הגדול, ופעמים היא באות ב' במראה אליו אתודע, ולפעמים במ' ממראה מתניו ולמטה, ולפעמים בכ' כמראה אדם עליו, ולפעמים בו' ומראה כבוד ה', ולפעמים למראה, ולא היה צריך תוספת אות כלל, חוץ מן ב' במראה, אלא ודאי מראה הזו כלולה מעשר ספירות, וכל אות מראה על ספירה שלה, דהיינו כמראה באות כ' מראה על ספירת הכתר, וכן שאר האותיות... (תצא פט, ועיין שם עוד)

ספרי:

במראה זה מראה דבור, אתה אומר מראה דבור, או אינו אלא מראה שכינה, תלמוד לומר ויאמר לא תוכל לראת את פני... או כשם שאני מדבר עם הנביאים בחידות כך אני מדבר עם משה בחידות, תלמוד לומר ותמונת ה' יביט, זה מראה אחורים... (בהעלותך קג וראה שם עוד)

פרקי דרבי אליעזר:

...לכל הנביאים היה נראה בחזון הלילה, ולאברהם בחזון ובמראה, בחזון מנין, שנאמר במחזה לאמר... ובמראה מנין, שנאמר וירא אליו ה' וגו'. (פרק כח)

תרגום יונתן:

במראות הלילה - בנבואה בליליא. (שם מו ב)

במראה - במראות הלילה. (במדבר יב ח)

אבן עזרא:

מעלות הנבואה רבות... ובהיות הכבוד עם ישראל טרם גלו אין צריך לפרש הנבואה, ואחר הגלות הן מראות וצריכות פירוש... (זכריה א א)

מורה נבוכים:

וזה מבואר, כי חזון נגזר מן חזה, ומראה מן ראה, וחזה וראה בענין אחד, ואין הפרש בין אמרך במראה או במחזה או בחזון, אין שם דרך שלישית אלא שני הדרכים אשר ספרה התורה בהם במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו, אלא שיש בהם מדרגות כמו שיתבאר... (חלק ב פרק מג)

...ולזה בארה התורה ואמר "במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו", שם הדבור בחלום לבד, ושם המראה הדבקות השכל והשפעתו, והוא אמרו במראה אליו אתודע, שהוא התפעל מן ידע, ולא באר שבמראה ישמע דבר מהשם, וכאשר מצאתי הכתובים יעידו בדבר שמעו הנביא ויבאר שהוא במראה, אמרתי על צד המחשבה שאפשר שיהיה זה הדבר אשר ישמע בחלום, ולא יתכן כמותו במראה, הוא שיהיה השם ידמה לו שהוא ידבר עמו, כלו על צד המשך אחר הנראה, ואפשר שיאמר האור שכל מראה שתמצא בשמע הדבור יהיה תחלת הענין הוא מראה, ואחר כן הגיע להשתקע ושב חלום... אבל במראה הנבואה לא יושג בו אלא משלים או השגות שכליות יגיעו בעבורם אל עניני חכמות במה שיגיע מן העיון כמו שבארנו, והוא אמרו במראה אליו אתודע. ולפי זה הפירוש האחרון יהיה מדרגות הנבואה ח' מדרגות, והעליונה שבהם השלמה שיתנבא במראה בכלל ואפילו דבר עמו איש... (שם פרק מה)

רבינו בחיי:

במראה - בפשט בחלום, ועל דרך הקבלה במראה הספירות נצח והוד, ונקראת צבאות, כי עד שם נבואת כל הנביאים מגעת, וסימנך במראות הצובאות... והמשיל נבואת שאר הנביאים למסתכל במראה, שנראית בה צורת המסתכל, כי מתוך שרואים הצורות הקדושות והמאורות העליונים נראים להם דמיונות ורואים צורת אדם, אבל משה שנבואתו עליונה, לא ראה מאותן דמיונות אלא מראה אמיתית קרובה לשכל, ומכיר מתוך ברור נבואתו שאין שם צורה כלל כי אם כבודו, וזה שאמר ותמונת ה' יביט... ומראה - הדבר כמות שהוא, כמו תבנית המשכן. (במדבר יב ו וח)

ספורנו:

ומראה - אספקלריא המאירה. (שם)

אור החיים:

במראה - ביאר ג' מדרגות הנבואה, א' הדרגת הראיה, זו שאפשר רק להשיגה בעליון העליון בעצמות אורו, הגם שלא יתיחס אליו בטוי עצמות, זו של אור המאיר שיתיחס עליו תמונה שאינה דומה לתמונה מהווים, ואין לה מכיר כי אם משה, וזו של הבהקת אורו מרחוק כאור רחוק הנראית לנביאים, וקראה כאן מראה. (במדבר יב ו)

מלבי"ם:

כמראה - מבאר גם יתר באיכויות, נגד לעין הבא רק על הגוון. (ויקרא יג מג)

במראה - היא ראיה באספקלריא שאינה מאירה, המראה את העומד נכחה ולא העומד מאחריה, וכן לא השיגו הנביאים את האלקות שמחוץ לגבול העולמות רק המתפשטת בעולמות כנפש, וגם אינה מראה את הצורה עצמה כי אם תמונה ממנה, וכן יראו הנביאים רק מה שהתפלש מהשגת האלקות על כח דמיונם, ובמראה יראו גם את צורת עצמם. וכן הנביאים יראו מחזות דמיונם הם המתרשמים במחזה, ומשה ראה במראה בסגול, הזכוכית השקופה, ורואים בה בלי החסרונות דלעיל, ובלי מחזה ודמיון, כי האין סוף יושג רק השגחה מדעית שכלית. (במדבר יב ו)

יש הבדל בין שם מראה בקמץ ובין שם מראה בסגול, ששם מראה בקמץ הוא ראי ממורט הנרשם בו צורת דבר העומד נכחו, ואין הראות עובר בו... ומראה בסגול הוא הזכוכית שהאות עוברת בה, לראות הנמצא מעבר השני... (הכרמל)