מראית העין

תלמוד בבלי:

אמר רב יהודה אמר רב כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין, אפילו בחדרי חדרים אסור, תנן ולא בזוג אף על פי שפקוק, ותניא אידך פוקק לה זוג בצוארה ומטייל עמה בחצר, תנאי היא, דתניא שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם, רבי אליעזר ורבי שמעון אוסרין. (שבת סד ב)

רבי אלעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה, בשלמא מועד משום דקא טרח, אלא שביעית מאי טעמא, פליגו בה רבי זירא ורבי אבא בר ממל חד אמר מפני שנראה כעודר, וחד אמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה... (מועד קטן ד ב)

תנו רבנן, עיר שיש בה עבודת כוכבים אסור ליכנס לתוכה ולא מתוכה לעיר אחרת, דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים כל זמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום אסור, אין הדרך מיוחדת לאותו מקום מותר, ישב לו קוץ בפני עבודת כוכבים לא ישחה ויטלנה מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים, ואם אינו נראה מותר, נתפזרו לו מעותיו בפני עבודת כוכבים לא ישחה ויטלם מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים, ואם אינו נראה מותר. מעין המושך לפני עבודת כוכבים לא ישחה וישתה מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים, ואם אינו נראה מותר, פרצופות המקלחין מים לכרכין לא יניח פיו על פיהם וישתה מפני שנראה כמנשק לעבודת כוכבים, כיוצא בו לא יניח פיו על סילון וישתה מפני הסכנה. מאי אינו נראה, אילימא דלא מתחזי והאמר רב יהודה אמר רב כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור, אלא אימא אם אינו נראה כמשתחוה לעבודת כוכבים מותר. (עבודה זרה יב א)

תלמוד ירושלמי:

והא דתנינן באמת אמרו זרעוני גינה שאינן נאכלין מצטרפין אחד מעשרים וארבע בנופל לבית סאה, ותני עלה כגון קב וחצי קב ואחד מעשרים מארבעה לחצי קב טב הוא כלום, עד כאן חשו למראית העין, מיכן ואילך לא חשו למראית העין. ימעט, באיזה צד הוא ממעט, או פוחת מן רובע או מוסיף על הסאה, לא כן אמר רבי יוחנן רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל האיסורין שריבה עליהן שוגג מותר מזיד אסור, תמן את מרבה לבטל איסור תורה, ברם הכא את מרבה לבטל מפני מראית עין. (כלאים ו א)

...רבי יוסי לא חשש למראית העין ורבנן חששו למראית העין. (שם י א)

רבי שמואל בר נחמן רבי יונתן בשם רבי ליעזר הגומם את כרמו פחות מטפח חייב בערלה משום מראית העין, עד שיגום מעם הארץ. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן בשם רבי ליעזר בן יעקב, העושה כרי מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה חייב בתרומה גדולה מפני מראית העין... (שם כט א, וראה שם עוד)

...השירין והכלך אין בהם משום כלאים אבל אסורין מפני מראית העין... (שם לט ב)

רב אמר כל שהוא אסור מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור, מתניתה פליגא על רב, פשתן שצבעה בחרת לא יעשה ממנה אימרה מפורסמה, בכרים ובכסתות מותר, מתניתא פליגא על רב נתפזרו מעותיו לפני עבודה זרה לא יהא שוחח ומלקטן שלא יהא כמשתחוה לעבודה זרה, ואם היה מקום צנוע מותר... (שם מ ב, וראה שם עוד)

...זרעו לירק לפני ראש השנה שביעית ונכנסה שביעית בין זרעו בין ירקו אסור, זרעה לזרע ולירק לפני ראש השנה שביעית ונכנסה שביעית פשיטא זרעו מותר, ירקו מהו, תני רבי חייא אסור, תני רבי חלפתא בן שאול מותר, מאן דאמר מותר דבר תורה, מאן דאמר אסור מפני מראית עין. רבי סימון בר זבדי בעי קומי רבי יוסי ואפילו להאכיל את בהמתו יהא אסור מפני מראית עין, אמר ליה לא יתן לא לבנו ולא לשלוחו ולא יהא לוקט על האומן... (שביעית ו א)

משנה תורה:

ישב לו קוץ ברגלו לפני עבודת כוכבים לא ישוח ויטלנו, מפני שנראה כמשתחוה לה, נפזרו לו מעות בפניה לא ישוח ויטלם מפני שנראה כמשתחוה לה, אלא ישב ואחר כך יטול. פרצופות המקלחות מים בפני עבודת כוכבים לא יניח פיו על פיהם וישתה, מפני שנראה כמנשק לעבודת כוכבים. (עכו"ם פרק ג ז וח)

אין מוליכין את הסולם של שובך משובך לשובך ברשות הרבים שמא יאמרו לתקן גגו הוא מוליכו, אבל ברשות היחיד מוליכו, אף על פי שכל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור, כאן התירו מפני שמחת יום טוב. (ראה ראב"ד). (יום טוב פרק ה ד)

הזורע שדהו מין מן המינין, וכשיצמח ראה בו כלאים, אם היה המין האחד אחד מעשרים וארבעה בשדה, הרי זה ילקט עד שימעטנו מפני מראית העין, שמא יאמרו כלאים זרע בכוונה, בין שהיה המין האחד שצמח תבואה וקטנית בתבואה וקטנית, או זרעוני גינה בתבואה וקטנית ובזרעוני גינה, ואם היה הצומח פחות מיכן אינו צריך למעטו. במה דברים אמורים בזמן שיש מקום לחשד, אבל בזמן שהדברים מראין שאין זה מדעתו של בעל השדה אלא מאליהן עלו אין מחייבין אותו למעט... (כלאים פרק ב ז, וראה שם עוד)

רחל בת עז צמרה אין לוקין עליו משום כלאים, אבל אסור הוא מדבריהם מפני מראית העין... (שם י ב)

אף בזמן הזה אין נוטעין אילנות ואין מרכיבין ואין מבריכין ערב שביעית אלא כדי שתקלוט הנטיעה ותשהה אחר הקליטה ל' יום קודם ראש השנה של שביעית... ודבר זה אסור מפני מראית העין, שמא יאמר הרואה בשביעית נטעו... (שמטה ד יא)