(ראה גם: אבן, בגדי כהונה-אבני חושן)
וממונה ההוא פקיד על זהב ועל מרגליות אדומות, והם עובדים לאותה צורה אשר שם, (בתוך אור השמש, שהוא הממונה), ובנקודות ובסמנים שירשו מראשונים מימים קדמונים, הולכים ויודעים נקודות השמש, למצא מקומות הזהב והמרגליות... (תשא ט)
נקיט מרגניתא (הדדים) בחדא ידיה וכורא בחדא ידיה, מרגניתא אחויה להו וכורא לא אחוי להו עד דמצטערן... (שבת קמ ב)
מאי בבקר בבקר, אמר רבי שמואל בן נחמני אמר רבי יונתן מדבר שירד להם בבקר בבקר, מלמד שירדו להם לישראל אבנים טובות ומרגליות עם המן. (יומא עה א)
אמר להם מרגלית טובה היתה בידכם ובקשתם לאבדה ממני. (חגיגה ג א)
אמר ליה אי לאו דדלאי לך חספא מי משכחת מרגניתא תותא. (יבמות צב ב)
ושמואל אמר אפילו מרגלית שבים מרקבת בו (ברוח דרומית). (גיטין לא ב)
...אמר פה שהפיק מרגליות ילחך עפר... (קידושין לט ב)
הכא במאי עסקינן דקא טעין מרגניתא, מאי, מי מנחי אינשי מרגניתא בכספתא או לא. (בבא קמא סב א)
רבי יהודה אומר אף המוכר ספר תורה בהמה ומרגלית אין להם אונאה... בהמה ומרגלית אין להם אונאה, מפני שאדם רוצה לזווגן... (בבא מציעא נח ב)
רבי שמעון בן יוחי אומר אבן טובה (מרגלית) היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו, שכל חולה הרואה אותה מיד מתרפא, ובשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם תלאה הקב"ה בגלגל חמה. (בבא בתרא טז ב)
כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים, לגלג עליו אותו תלמיד, השתא כביעתא דציצלא לא משכחינן, כולי האי משכחננן, לימים הפליגה ספינתו בים, חזא מלאכי השרת דיתבי וקא מינסרי אבנים טובות ומרגליות שהם ל' על ל'... (שם עב א)
מרגלית ואבן טובה איזו מהן יעשה בסיס לחברו, שלחו להו מרגלית לאבן טובה. (עבודה זרה ח ב)
תנו רבנן כשמן הטוב יורד על הזקן זקן אהרן וגו', כמין שני טפי מרגליות היו תלויות לאהרן בזקנו. אמר רב פפא תנא כשהוא מספר עולות ויושבות לו בעיקר זקנו... (הוריות יב א)
...וכן מרגלית אם מעלין אותה לכרך משובחת היא, אין להקדש אלא מקומו ושעתו. תנו רבנן ונתן את הערכך ביום ההוא, שלא ישהה מרגלית לקליס. (ערכין כד א)
סמא דכולא משתוקא, למרגלית דלית לה טימי, כל שמשבח בה פגמה. (ברכות סב ב)
ארטבון שלח לרבינו הקדוש חד מרגלי אטימיטון, אמר ליה שלח לי מילה דטבא דכוותה, שלח ליה חד מזוזה... (פאה ד א)
שמעון בר ווא הוה בקי במרגליתא בכל מיליה ולא הוה לי עיגיל מיכלי, והוה רבי יוחנן קרי עליוי וגם לא לחכמים לחם...(בכורים יב א)
ויעשו אותן (את השקלים) מרגליות, שמא תזיל המרגליות ונמצא ההקדש מפסיד. (שקלים ז ב)
...מה פרע לו הקב"ה (לחייט שקנה את הדג), הלך וקרע אותה וזימן לו בתוכה מרגלית טובה, והיה מתפרנס הימנה כל ימיו. (בראשית יא ה)
טל יש לו תולדות, שנאמר (איוב ל"ח) או מי הוליד אגלי טל, רבי שמעון בן לקיש אומר אלו מרגליות של טל. (שם יב ו)
יצחק רביא אומר חלקים היו (כתנות עור) כצפורן ונאים כמרגליות. (שם כ כט)
...אלא מרגלית היתה לו, והיה תולה אותה, ובשעה שהיא כהה היה יודע שהוא יום, ובשעה שהיתה מבהקת היה יודע שהוא לילה. (שם לא יב)
רבי ברכיה בשם רבי חנינא אמר למלך שהיה עובר ממקום למקום ונפלה מרגלית מעל ראשו, עמד המלך והעמיד פמליא שלו שם, ועשה צבורים והביא מכברות... ובג' מצאה, אמרו מצא המלך מרגלית שלו, כך אמר הקב"ה מה צורך היה לי ליחס שם ארפכשד... אלא בשבילך. (שם לט יג)
רבי אבא אמר משל למלך שהיו לו שתי מרגליות טובות ונתנן בכף מאזנים, לא זו גדולה מזו, ולא זו גדולה מזו, כך משה ואהרן שוים. (שיר ד יב)
אמר לו המרגלית היכן נמכרת היא, לא בחוץ, אבנים טובות ומרגליות היכן הן נמכרות, לא במקום הידוע, אין מוליכין אותן לא לבעלי ירקות ובצלים ושומים אלא במקום סוחרים, אלא לא בחוץ, כך התורה בחוץ היא נאמרת... (בחקותי ג)