מרזח

רש"י:

בית מרזח - משתה, ורז"ל פירשו בית אבל. (ירמיה טז ה)

אבן עזרא:

מרזח - השיר והרינה. (עמוס ו ז)

רד"ק:

בית מרזח - אבל, לשון הרמת קול לשמחה וכן לבכי, וכן בערבית. (ירמיה טז ה)

מלבי"ם:

שם מרזח הונח על המשתה שהיו עושים בבית האונן אחר שנקבר המת לנחם את האבל, כמו "אל תבא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנוד להם". וממקום הבאשת וסרחון המת הושאל שם מרזח אל המשתה שהיו עושים אל הזונות הנבאשים משכבת זרע על משכבם המיוחדים לזנות, כמו "וסר מרזח סרוחים". (הכרמל)