(ראה גם: מקוה, רחיצה)
כי ה' אלקיך מתהלך, מכאן אמרו לא יקרא אדם קרית שמע בצד משרה של כובסים ולא יכנס לא למרחץ ולא לבורסקי וספרים ותפילין בידו. (תצא רנח)
...והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן בכל מקום מותר להרהר בדברי תורה חוץ מבית המרחץ ומבית הכסא... (ברכות כד ב)
אמר רבי יהושע בן לוי לא שנו אלא בשבתות וימים טובים ובשעה שאדם יוצא מבית המרחץ ובשעת הקזת דם, הואיל ואדם קובע סעודתו על היין... (שם מב ב)
שלשה אין נכנסין לגוף והגוף נהנה מהן, אלו הן רחיצה וסיכה ותשמיש. (שם נז ב)
תנו רבנן הנכנס לבית המרחץ אומר יהיה רצון מלפניך ה' אלקי שתצילני מזה ומכיוצא בו ואל יארע בי דבר קלקלה ועון, ואם יארע בי דבר קלקלה ועון תהא מיתתי כפרה לכל עונותי. אמר אביי לא לימא אינש הכי, דלא לפתח פומיה לשטן... כי נפיק מאי אומר, אמר רב אחא מודה אני לפניך ה' אלקי שהצלתני מן האור. רב אבהו על לבי בני, פחית בי בני מתותיה, אתרחיש ליה ניסא קם על עמודא, שזיב מאה וחד גברי בחד אבריה... (שם ס א)
לא יכנס אדם למרחץ ולא לבורסקי (סמוך למנחה ערב שבת)... ולא למרחץ להזיע בעלמא, לכתחלה אמאי לא, גזרה שמא יתעלפה... (שבת ט ב)
אמר רב אדא בר אהבה מתפלל אדם תפלתו בבית המרחץ, מיתיבי הנכנס לבית המרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפלה, ואין צריך לומר שאילת שלום, ומניח תפילין ואין צריך לומר שאינו חולץ. מקום שבני אדם עומדים ערומים ולבושין, יש שם שאילת שלום, ואין שם מקרא ותפלה ואינו חולץ תפילין, ואינו מניח לכתחלה. מקום שבני אדם עומדים ערומים אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפלה, וחולץ תפילין, ואין צריך לומר שאינו מניחן, כי קאמר רב חסדא בר אהבה במרחץ שאין בו אדם. והא אמר רבי יוסי בר חנינא מרחץ שאמרו אף על פי שאין בו אדם... אלא כי קאמר רב אדא בחדתי... אין שם שאילת שלום מסייע ליה לרב המנונא משמיה דעולא, דאמר אסור לאדם שיתן שלום לחבירו בבית המרחץ, משום שנאמר ויקרא לו ה' שלום... (שם י א)
נשיתי טובה, אמר רבי ירמיה זו בית המרחץ אמר רבי יוחנן זו רחיצת ידים ורגלים בחמין. (שם כה ב)
פתח רבי יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו, תקנו שווקים תקנו גשרים, תקנו מרחצאות... נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר כל מה שתקנו לא תקנו לצורך עצמן... מרחצאות לעדן בהן עצמן... (שם לג ב)
מעשה שעשו אנשי טבריא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין, אמרו להם חכמים אם בשבת כחמין שהוחמו בשבת ואסורין ברחיצה ובשתיה, אם ביום טוב כחמין שהוחמו ביום טוב ואסורין ברחיצה ומותרין בשתיה... (שם מ ב, וראה שם עוד לט ב)
תנו רבנן, מרחץ שפקקו נקביו מערב שבת למוצאי שבת רוחץ בו מיד, פקקו נקביו מערב יום טוב למחר נכנס ומזיע ויוצא ומשתטף בבית החיצון, אמר רב יהודה מעשה במרחץ של בני ברק שפקקו נקביו מערב יום טוב, למחר נכנס רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא והזיעו בו ויצאו ונשתטפו בבית החיצון, אלא שחמין שלו מחופין בנסרים, ומשרבו עוברי עבירה התחילו לאסור. אמבטיאות של כרכים מטייל בהן ואינו חושש... אמר רבא דוקא כרכין אבל דכפרים לא, מאי טעמא, כיון שזוטרן נפיש הבלייהו... אמר רבי יצחק בר אבדימי פעם נכנסתי אחר רבי לבית המרחץ ובקשתי להניח לו פך של שמן באמבטי, ואמר לי טול בכלי שני ותן... והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן בכל מקום מותר להרהר חוץ מבית המרחץ ובית הכסא, וכי תימא בלשון חול אמר ליה, והאמר אביי דברים של חול מותר לאומרן בלשון קודש, של קודש אסור לאומרן בלשון חול, אפרושי מאיסורא שאני. תדע דאמר רב יהודה אמר שמואל מעשה בתלמידו של רבי מאיר שנכנס אחריו לבית המרחץ ובקש להדיח קרקע ואמר לו אין מדיחין, לסוך לו קרקע אמר לו אין סכין... אמר רבי זירא אנא חזיתיה לרבי אבהו דשט באמבטי, ולא ידענא אי עקר אי לא עקר, פשיטא דלא עקר, דתניא לא ישוט אדם בבריכה מלאה מים ואפילו עומדת בחצר, לא קשיא, הא דלית ליה גידודי (אין המים עמוקים), הא דאית ליה גידודי... (שם מ א)
אזל אשכחיה בבי באני וקאמר ליה לשמעיה הביאו לי נתר הביאו לי מסרק, פתחו פומייכו ואפיקו הבלא, ואשתו ממיא דבי באני... דתניא... רחץ בחמין לא שתה מהן דומה לתנור שהסיקוהו מבחוץ ולא הסיקוהו מבפנים, רחץ בחמין ולא נשתטף בצונן דומה לברזל שהכניסוהו לאור ולא הכניסוהו לצונן, רחץ ולא סך דומה למים על גבי חבית. (שם מא א)
אמר רבי יוחנן מאן דמתרגם לי בבקר אליבא דבן בג בג מובילנא מאני אבתריה לבי מסותא. (עירובין כז ב)
שלשה דברים ציוה רבי יוסי ברבי יהודה את רבי... ואל תכנס למרחץ חדש שמא תפחת, עד כמה, אמר רבי יהושע בן לוי עד י"ב חודש. (שם קיב ב)
באמת אמרו בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה ושהנשים נאותות בהן פטורין מן המזוזה... יכול שאני מרבה אף בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה, תלמוד לומר בית, מה בית העשוי לכבוד, אף כל העשוי לכבוד, יצאו אלו שאינן עשויין לכבוד. (יומא יא א)
עד שהאדון נכנס בשמחתו לבית המרחץ, נקדימון נכנס לבית המקדש כשהוא עצב... (תענית כ א)
...וחיישינן שמא באמבטי עיברה... (חגיגה טו א)
המודר הנאה מחברו ויש לו מרחץ ובית הבד מושכרין בעיר, אם יש לו בהן תפיסת יד אסור... (נדרים מו א)
ואיזהו דבר של אותה העיר, כגון הרחבה והמרחץ ובית הכנסת... (שם מח א)
...ותענוגות בני אדם, אלו בריכות ומרחצאות... (גיטין סח א)
...יכול יעמוד מפניו מבית הכסא ומבית המרחץ, תלמוד לומר תקום והדרת, לא אמרתי קימה אלא במקום שיש הידור... ולא והא רבי חייא הוה יתיב בי מסחותא וחליף ואזיל רבי שמעון בר רבי ולא קם מקמיה, ואיקפד, ואתא אמר ליה לאבוה... ואמר לו שמא יושב ומהרהר, טעמא דבהן יושב ומהרהר, הא לאו הכי לא, לא קשיא, הא בבתי גואי והא בבתי בראי. הכי נמי מסתברא, דאמר רבה בר בר חנא אמר רבי יוחנן בכל מקום מותר להרהר חוץ מבית המרחץ ומבית הכסא, דילמא לאונסיה שאני. (קידושין לב ב)
ביישו בבית המרחץ חייב, ואינו דומה ביישו בבית המרחץ לביישו בשוק... (בבא קמא פו ב)
תא שמע דההיא בי מסותא דהוו מנצו עלה בי תרי, האי אמר דידי הוא, והאי אמר דידי הוא קם חד מינייהו אקדשה... (בבא מציעא ו ב)
ותניא כל עיר שאין בה עשרה דברים הללו אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה... ובית הכנסת ובית המרחץ... (סנהדרין יז ב)
...ובכל מקום לא ישכיר לו (לעכו"ם) את המרחץ מפני שהוא נקרא על שמו... תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר לא ישכיר אדם מרחצו לעובד כוכבים מפני שנקרא על שמו... ועובד כוכבים זה עושה בו מלאכה בשבתות ובימים טובים... מרחץ נמי אמרי אריסא אריסותיה קעביד, אריסא דמרחץ לא עבדי אינשי. (עבודה זרה כא א)
שאל פרוקלוס בן פלוסופוס את רבן גמליאל בעכו כשהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי, אמר ליה כתוב בתורתכם ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי, אמר לו אין משיבין במרחץ, וכשיצא אמר לו אני לא באתי בגבולה, היא באה בגבולי, אין אומרים נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי, אלא אומר נעשה אפרודיטי נוי למרחץ, דבר אחר אם נותנים לך ממון הרבה אי אתה נכנס לעבודת כוכבים שלך ערום ובעל קרי ומשתין בפניה, וזו עומדת על פי הביב וכל העם משתינין לפניה, לא נאמר אלא אלהיהם, את שנוהג בו משום אלוה אסור... תנא כשיצא אמר לו אין משיבין במרחץ... וכי בא בגבולה מאי הוי, והתנן עבודת כוכבים שיש לה מרחץ או גינה נהנין מהן שלא בטובה ואין נהנין מהן בטובה, ואני אומר אינה גנובה (התשובה), שלא בטובת רבן גמליאל כבטובת אחרים דמי... (שם מד ב)
...ובשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום, אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה, וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו, לאחר שיצא אמר עליה שירה... (מנחות מג ב)
נטל פרוטה של הקדש הרי זה לא מעל... נתנה לבלן אף על פי שלא רחץ מעל, שהוא אומר לו הרי המרחץ פתוח לפניך הכנס ורחוץ. (מעילה כ א)
תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר, בנות כרכים תחתון (סימן התחתון) ממהר לבא מפני שרגילות במרחצאות. (נדה מח ב)
תני נכנס למרחץ, מקום שבני אדם עומדים לבושין יש שם מקרא ותפילין, ואין צריך לומר שאילת שלום, נותן תפילין ואינו צריך לומר שלא יחלוץ. מקום שרוב בני אדם רגילין להיות עומדין ערומין אין שם שאילת שלום, ואין צריך לומר מקרא ותפילה, וחולץ תפילין ואין צריך לומר שלא יתן, מקצתם ערומין ומקצתן לבושין, יש שם שאילת שלום ואין שם לא מקרא ולא תפילה, ואינו חולץ תפיליו ואינו נותן, אבל אינו לובשן עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ... רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא היתה מרחץ מרחצת בימות החמה ואינה מרחצת בימות הגשמים, אמר ליה מרחץ ואף על פי שאינה מרחצת. (ברכות יד ב)
...דבר אחר שנער, שהם מתים בתשנוק, בלא נר ובלא מרחץ. (שם ל ב)
רבי מנא כד הוה אזיל מסחי במרחץ שהיא ניסוקת הוה מפקד גו ביתיה... (שם לד ב)
נכנס למרחץ מתפלל שתים, אחת בכניסתו ואחת ביציאתו, בכניסתו מהו אומר, יהי רצון מלפניך ה' אלקי שתצילני משריפת האש ומהיזק החמין ומן המפולת, ולא יארע דבר בנפשי, ואם יארע תהא מיתתי כפרה על כל עונותי, ותצילני מזו ומכיוצא בו לעתיד לבא, כשהוא יוצא אומר מודה אני לפניך ה' אלקי שהצלתני מן האור. אמר רבי אבהו הדא אמרי במרחץ שהיא נסוקת, אבל במרחץ שאינה ניסוקת אינו אומר אלא מהיזק חמין בלבד. רבי חלקיה ורבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי תפלת המרחץ אינה טעונה עמידה. (שם סו ב)
מרחץ שהוסקה בתבן ובקש של שביעית מותר לרחוץ בה, אם מתחשב הוא לא ירחץ בו. (שביעית כד א)
התחלת המרחץ אי זו היא, רבי זריקן בשם רבי חנינא אמר משיתיר חגורו, רב אמר משיתיר מנעלו... (שבת ו ב)
מעשה שעשו אנשי טבריא וכו', בראשונה היו סותמין את הקמין (ארובה) מערב שבת ונכנסין ורוחצין בשבת, נחשדו להיות ממלין אותו עצים מערב שבת והיא דליקה והולכת בשבת, ואסרו להן רחיצה והתירו להן זיעה, נחשדו להיות נכנסין ורוחצין, ואמרו מזיעין היינו, ואסרו להן רחיצה וזיעה, היו שם שתי אמבטיות אחת של מתוקין ואחת של מלוחין, נחשדו להיות מגלין את הנסירין ורוחצין במתוקין והן אומרים במלוחין רחצנו, ואסרו להן את הכל. כיון שנתגדרו היו מתירין להן והולכין מתירין והולכין, עד שהתירו להן מי מערה וחמי טבריא, ולא התירו הבאת לונטיות... תני אין משתטפין לא בחמין ולא בצונן, אמר רבי יודא בר פזי ודא מתניתין קודם עד שלא התירו חכמים חמי טבריא, דתני הרוחץ בחמי טבריא הוא מזלף על עצמו, אבל אחרים לא יזלפו לו, רבי שמעון בן מנסיא אומר הוא לא יזלף על עצמו מפני שהוא מרבה את ההבל ומכבד את הקרקע... רבי יצחק רובא עאל מיסחי עם רבי, אמר ליה מהו מיתן צלוחיתא גו עגלתא (בתוך העיגול בחמי טבריה שהמים חמים שם), אמר ליה הבא גו נטלא היא נעשית כלי שני. רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי שואלין הלכות המרחץ בבית המרחץ, והלכות בית הכסא בבית הכסא... אשכח תנאי תני אין שואלין הלכות המרחץ והלכות הכסא בבית הכסא. (שם כג ב)
רבי יהושע בן לוי הוה יליף (רגיל לשמע) שמע פרשתה דבר בריה בכל ערובת שובתא, חד זמן אינשי, ועל מיסחי בההן דימוסין דטיבריא, והוה מיסתמיך על כתפיה דרבי חייה בר בא, אנהר (נזכר ששכח לשמע הפרשה מנכדו), ונפק ליה מן דימוסא... אמר ליה רבי חייה בר בא לא כך אלפן רבי אם התחילו אין מפסיקין, אמר ליה הייה בני וקלה היא בעיניך, שכל מי שהוא שומע פרשה מבן בנו כאילו הוא שומעה מהר סיני... (קידושין יט ב)
רבי חזקיה רבי כהן בשם רב, אסור לדור בעיר שאין בה לא רופא ולא מרחץ... (שם מח ב)
הנכנס למרחץ נותן כבוד ליוצא, והיוצא מבית הכסא נותן כבוד לנכנס... (בבא קמא טו ב)
המוכר את המרחץ לא מכר לא את הנסרים ולא את הספסלים ולא את הבילוניות, בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה, הרי כולן מכורין, בין כך ובין כך לא מכר לא את המגורות של מים ולא את אוצרות של עצים. תני המוכר את המרחץ מכר בתים הפנימין והחיצונים ובסלקי וקמין ובית האורירין, אבל לא את המגדלין ולא את היורה, רבי שמעון בן אלעזר אומר מקום הבלן מכור, ומקום האורייר אינו מכור... אמר לו היא ומשמשיה אני מוכר לך הרי כולן מכורין. (בבא בתרא יד א)
מה אנן קיימין, אם בששאלו הלכות המרחץ היה לו להשיב, ואם בשלא שאלו בהילכות המרחץ לא היה לו להשיב, דמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי שואלין הילכות המרחץ בבית המרחץ, הילכות בית הכסא בבית הכסא, כהדא רבי שמעון בן לעזר עאל מיסחי עם רבי מאיר אמר ליה מהו שנדיח, אמר ליה אסור, מהו שנקניח, אמר ליה אסור, ולא כן שמואל שאל לרב מהו לענות אמן במקום מטונף, אמר ליה אסור... אמר יודן אביו דרבי מתניה מהילכות המרחץ שאלו, אלא שאין דרך לענות במרחץ, אמר רבי שמואל בר אבדימי מהילכות המרחץ שאלו, אלא שהבל המרחץ רע לשינים. (עבודה זרה יט ב)
ותענה שרי ותברח מפניה... רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא דליים ופנדיות הוליכה לה למרחץ. (בראשית מה ט)
בנוהג שבעולם מלך בשר ודם נכנס למדינה כל בני המדינה מקלסין אותו וערב לו קילוסן, אמר להם למחר אני בונה לכם דימוסיאות ומרחצאות... (ויקרא כו א)
גומל נפשו איש חסד זה הלל הזקן, שבשעה שהיה נפטר מתלמידיו היה מהלך והלך עמם, אמרו לו תלמידיו רבי, להיכן אתה הולך, אמר להם לעשות מצוה, אמרו לו וכי מה מצוה זו, אמר להם לרחוץ בבית המרחץ, אמרו לו וכי זו מצוה היא, אמר להם הן, מה אם איקונין של מלכים שמעמידים אותו בבתי טרטיאות ובבתי קרקסיאות מי שנתמנה עליהם הוא מורקן ושוטפן והן מעלין לו מזונות, ולא עוד אלא שהוא מתגדל עם גדולי מלכות, אני שנבראתי בצלם ובדמות, דכתיב כי בצלם אלקים עשה את האדם על אחת כמה וכמה... (שם לד ג)
ועוד ישראל אומרין לאומות העולם, נאמר לכם למה אנו דומין, לבן מלכים שיצא למדברה של עיר וקפחתו החמה על ראשו ונתכרכמו פניו, נכנס למדינה במעט מים ומעט מרחץ מן המרחציות נתלבן גופו וחזר ליופיו כמו שהיה... (שיר א מא)
נשיתי טובה, אמר רבי שמעון בן גמליאל זו רחיצת ידים ורגלים אחר המרחץ. (איכה ג טו)
ותענוגות בני אדם דימוסיות ומרחצאות. (קהלת ב י)
שלש זיעות הן יפות לגוף, זיעת חולי, זיעת מרחץ זיעת מלאכה, זיעת חולי מרפה, זיעת מרחץ אין לך כיוצא בו. (פרק מא ג)
עם הכל הוא נכנס למרחץ, חוץ מאביו וחמיו בעל אמו ורבו שלמדו חכמה, רבי יהודה אומר אם היה אביו זקן או חולה נכנס ומרחיצו שכן הוא כבודו. (פרק יב)
הנכנס לבית המרחץ אין מתעמל ואין מתגרר על השיש ואין משתבר... בית המרחץ נותן מקום זה שהוא נכנס לזה שהוא יוצא. לא ישאל אדם שלום חברו במרחץ, ואם ישאל לו יאמר לו בית המרחץ הוא. (פרק י)
הנכנס למרחץ אומר יהי רצון מלפניך ה' אלקי שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום ותחזיריני לשלום ותצילנו מזו ומכיוצא בה לעתיד לבא. וקודם שנכנס כיצד יעשה, חולץ את מנעליו ומסלק את כובעו, ומסלק את טליתו ומתיר את חגורו, ופושט את חלוקו, ואחר כך מתיר את פורקסו התחתונה. רחץ ויצא הביאו לו את המפה, מקנח את ראשו ואחר כך מקנח את כל האברים, הביאו לו את השמן סך את הראש ואחר כך סך את כל האברים, ואחר כך מניח פרקסו התחתונה ולובש את חלוקו וחוגר את חגורו מתכסה בטליתו, ואחר כך מנעליו... הנכנס למרחץ אינו מתעמל ואינו מתגרגר ואינו משתבר על השיש... ולא יכניס אדם שמן למרחץ בזכוכית מפני הסכנה, ואם שואלהו אומר לו מרחץ הוא, ויש אומרים משיבו ואין בכך כלום, ואל יניח אדם רגליו לתוך האמבטי ויהא רבוץ לתוכה, מפני שגנאי הוא לו, ואל יאמר אדם לחברו דרוס ידך עלי בבית המרחץ, והאומר אין יוצא משם כשהוא שלם, אמר רבי יהודה במה דברים אמורים במים המועטין, אבל במים מרובין הרי זה משובח... המתכסה בטליתו ועומד במקום הזיעה הרי זה גוזל את הרבים, הרוחץ בצונן והמשתטף בפושרים הרי זה גוזל את הרבים. (פרק י)
הנכנס למרחץ בתחילה מעביר מסוהב, ואחר כך מעביר את המנעלים, ואחר כך מעביר את המכנסים, ואחר כך מפשיט את החלוק... (פרק ח)
כיון שבא (טיטוס) לרומי יצאו בני רומי וקלסו אותו נקיטת ברבריא, מיד הסיקו לו המרחץ, וזמן לו הקב"ה יתוש אחד ונכנס לתוך חוטמו... כי בהבל בא, בלא נר בלא מרחץ. (קהלת פרק ה, תתקעב)