מרקוליס

(ראה גם: עבודה זרה)

תלמוד ירושלמי:

רבי ישמעאל אומר שלש אבנים זו בצד זו בצד מרקוליס אסורות ושתים מותרות, וחכמים אומרים את שהוא נראה עמו אסור, ואת שאינו נראה עמו מותר. אמר רב אמי טעמא דרבי ישמעאל משום מרקוליס גדול אצל מרקוליס קטן, ורבנן אמרי משום רגלי מרקוליס, כמה הן רגלי מרקוליס, רבי בא בשם רבנן דתמן חמשים אמה. הילכת מרקוליס כך היא, שתי אבנים זו על גב זו והשלישית מלמעלה, נתן את השניה והתרו בו משום אותו ואת בנו לוקה, משום עבודה זרה נסקל, נתן את השלישית פלגתא דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, דאיתפלגון השוחט אותו ואת בנו לשם עבודה זרה, רבי יוחנן אמר אם התרו בו משום אותו ואת בנו אינו לוקה, מאחר שאילו היתרו בו לשם עבודה זרה היה נסקל. אי זו היא מרקולס, כל שהוא סג את הים ואת הדרכים, (אפילו עשה מהן סוגה וגשר או חיפה בהן דרכים ועשה מהן גדר), הילכך מרקוליס בזריקה, השתחוה לה מהו, אמר רבי יוסי כל עצמו אינו קרויה מרקוליס אלא בהשתחויה... (עבודה זרה כה א)