(ראה גם: מאזנים, מדה, שקל)
ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו, נתקנאו בו אחיו... (שבת י ב)
דאמר רבי לוי, קשה עונשין של מדות יותר מעונשין של עריות, שזה נאמר בהן אל, וזה נאמר בהן אלה, אל קשה ואלה קשה מאל... (יבמות כא א)
דאמר רבה כל דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין, אפילו פחות מכדי אונאה נמי חוזר. (קידושין מב ב)
אמר ליה רב יימר לרב אשי לאו דכתב רחמנא במשקלות למה לי, אמר ליה לטומן משקלותיו במלח, היינו גזל מעליא הוא, לעבור עליו משעת עשיה. תנו רבנן, לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה... במשקל שלא יטמין משקלותיו במלח... (בבא מציעא סא ב)
...דאיכא דוכתא דקרי ליה לתיקלא קנטירא. (שם פז א)
חנוני מקנח מדותיו פעמים בשבת, וממחה משקלותיו פעם אחת בשבת, ומקנח מאזנים על כל משקל ומשקל... וחייב להכריע לו טפח, היה שוקל לו עין בעין נותן לו גירומין, אחד לעשרה בלח ואחד לעשרים ביבש... תנו רבנן היה מבקש ממנו ליטרא שוקל לו ליטרא, חצי ליטרא שוקל לו חצי ליטרא, רביע ליטרא שוקל לו רביע ליטרא, מאי קאמשמע לן, דמתקנינן מתקלי עד הכי... תנו רבנן היה מבקש ממנו עשר ליטרין, לא יאמר לו שקול לי אחת אחת והכריע, אלא שוקל לו כולן בבת אחת, ונותן הכרע אחד לכולן.
תנו רבנן נפש מאזנים תלויה באויר ג' טפחים, וגבוהה מן הארץ ג' טפחים, וקנה ומתנא שלה שנים עשר טפחים. ושל צמרים ושל זגגין תלויה באויר שני טפחים, וגבוהה מן הארץ שני טפחים, וקנה ומתנה שלה ט' טפחים. ושל חנוני ושל בעל הבית תלויה באויר טפח, וגבוהה מן הארץ טפח, וקנה ומתנא שלה ששה טפחים. ושל טורטני (צורף כסף וזהב) תלויה באויר שלש אצבעות, וגבוהה מן הארץ שלש אצבעות, וקנה ומתנה שלה איני יודע... תנו רבנן אין עושין משקלות לא של בעץ ולא של אבר ולא של גיסטרון ולא של שאר מיני מתכות, אבל עושה הוא של צונמא (אבן) ושל זכוכית... (בבא בתרא פח א, וראה שם עוד)
כדכתיב בספר בן סירא, הכל שקלתי בכף מאזנים ולא מצאתי קל מסובין... (שם צח ב)
האומר משקלי עלי נותן משקלו, אם כסף כסף אם זהב זהב. מעשה באמה של ירמטיה שאמרה משקל בתי עלי, ועלתה לירושלים ושקלה משקלה זהב, משקל ידי עלי רבי יהודה אומר ממלא חבית מים ומכניסה עד מרפקו, ושוקל מבשר חמור וגידים ונותן לתוכה עד שתתמלא, אמר רבי יוסי וכי היאך אפשר לכוין בשר כנגד בשר ועצמות נגד עצמות, אלא שמין את היד כמה היא ראויה לשקול... (ערכין יט א)
משל לשולחני שהיה משקר במשקלות, בא בעל השוק והרגיש בו, אמר לו מה אתה עושה מעולה ומשקר במשקל, אמר לו כבר שלחתי דורון לביתך. (בלק יב)
מני אפרים, פתח רבי תנחומא בי רבי בשם רבי, אבן ואבן איפה ואיפה תועבת ה' גם שניהם (משלי כ'), מאזני מרמה תועבת ה', (שם י"א) מה כתב אחריו, בא זדון ויבא קלון, בזמן שישראל שוקלים במאזני צדק ובאבני צדק ובמשקלות של אמת אין שום אומה ומלכות שולטת בהם, ובזמן שהם נחשדים על המשקל מיד השונאים באים עליהם. מאזני מרמה תועבת ה', ומה כתב אחריו, בא זדון ויבא קלון. (פרק יג)
משקולת - חוט שקשורה בו עופרת לכוון הבנין. (מלכים ב כא יג)
...לקדמונינו משקל הכל (כל הסממנים) שוה, ולא ידענו למה אמר "מחציתו", כי אין מנהג ארץ ישמעאל להוסיף במשקל אפילו כמשקל חרדל, ואף כי במעשה רוקח. (שמות ל כג)
השוקל לחברו במשקלות חסרות מן המשקל שהסכימו עליו בני אותה מדינה, או המודד במדה חסרה מהמדה שהסכימו עליה, הרי זה עובר בלא תעשה, שנאמר לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה. אף על פי שהמודד או השוקל חסר גונב, אינו משלם לו תשלומי כפל, אלא משלם לו המדה או המשקל, ואין לוקין על לאו זה, מפני שהוא חייב בתשלומין. כל מי שמשהה בביתו או בחנותו מדה חסרה או משקל חסר עובר בלא תעשה, שנאמר לא יהיה לך בכיסך וגו'... (גנבה פרק ז א, וראה שם עוד וערך מדות)
...ומה שכתב האבן עזרא שאין מנהג הישמעאלים להוסיף אפילו כגרגיר אינו אמת, שעל כל פנים צריך הכרת ההכרעה. (שמות ל כג)