(ראה גם: בבל, בית המקדש-חורבן, נבוכדנאצר)
ובחדש החמישי בשבעה בחודש היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבוכדנאצר מלך בבל, בא נבוזראדן רב טבחים עבד מלך בבל ירושלים, וישרף את בית ה' ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלים ואת כל בית גדול שרף באש. (מלכים ב כה ח)
אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה, סח לי זקן אחד מאנשי ירושלים בבקעה זו הרג נבוזראדן רב טבחים מאתים ואחת עשרה רבוא, ובירושלים הרג תשעים וארבע רבוא על אבן אחת, עד הלך דמן ונגע בדמו של זכריה, לקיים מה שנאמר ודמים בדמים נגעו. אשכחיה לדמיה דזכריה דהוה קא מרתח וסליק, אמר מאי האי, אמרו ליה דם זבחים דאשתפוך, אייתי דמי ולא אידמו, אמר להו אי אמריתו לי מוטב, ואי לאו מסריקנא לבשרייכו במסרקי דפרזלי, אמרי ליה מאי נימא לך, נבייא הוה בן דהוה קא מוכח לן במילי דשמיא, קמינן עילויה וקטלינן ליה, והא כמה שנין דלא קא נייח דמיה, אמר להו אנא מפייסנא ליה, אייתי סנהדרי גדולה וסנהדרי קטנה קטל עלויה ולא נח, בחורים ובתולות קטל עילויה ולא נח, אייתי תינוקות של בית רבן קטל עילויה ולא נח, אמר ליה זכריה זכריה טובים שבהן איבדתים, ניחא לך דאבדינהו לכולהו, כדאמר ליה הכי נח. בההיא שעתא הרהר תשובה בדעתיה, אמר ומה אם על נפש אחת כך, ההוא גברא דקטל כל הני נשמתא על אחת כמה וכמה, ערק אזל שדר שטר פרטתא בביתיה, ואגייר. תנא, נעמן גר תושב היה, נבוזראדן גר צדק היה. (גיטין נז ב)
...וכמה נשתייר מהם (מחיל סנחריב)... רבי יוחנן אמר חמשה, סנחריב ושני בניו, נבוכדנאצר ונבוזראדן, נבוזראדן גמרא... (סנהדרין צה ב)
...ועבד אדוניו, דכתיב, ובחודש החמישי בעשור לחדש היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבוכדנאצר מלך בבל בא נבוזראדן רב טבחים עמד לפני מלך בבל ירושלים, וישרף את בית ה' וגו'. ומי סליק נבוכדנאצר לירושלים, והכתיב ויעלו אותו אל מלך בבל רבלתה, ואמר רבי אבהו זהו אנטוכיא, רב חסדא ורב יצחק בר אבודימי, חד אמר דמות דיוקנו היתה חקוקה לו על מרכבתו, וחד אמר אימה יתירה היתה לו ממנו, ודמה כמי שעומד לפניו. אמר רבא טעין תלת מאה כודנייתא (פרדות) נרגא דפרזלא דשליט בפרזלא שדר ליה נבוכדנאצר לנבוזראדן, כולהו בלעתינהו חד דשא דירושלים, שנאמר פתוחיה יחד בכשיל וכילפות יהלומון. בעי למיהדר, אמר מסתפינא דלא ליעבדו בי כי היכי דעבדו בסנחריב, נפקא קלא ואמרה, שוור בר שוור, נבוזראדן שוור, דמטא זימנא דמקדשא חריב והיכלא מיקלי. פש ליה חד נרגא, אתא מחייא בקופא ואיפתח, שנאמר יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות... (שם צו א, וראה שם עוד)
...אלא כיון שאמר לו הקב"ה עלה והחרב בית המקדש, אמר לא בעי אלא מצמצמא יתי מעבד לי כמא דעבד לסבי, מה עשה, בא וישב בדפני של אנטוכיא, ושלח נבוזראדן רב טבחים להחריב את ירושלים, ועשה שם ג' שנים ומחצה, בכל יום מקיף את ירושלים ולא היה יכול לכבשה. בקש לחזור, נתן הקב"ה בלבו התחיל ממדד בחומה, והיתה שוקעת בכל יום טפחיים ומחצה עד ששקעה כולה, וכיון ששקעה כולה נכנסו השונאים לירושלים, על אותה שעה הוא אומר לא האמינו מלכי ארץ וכל יושבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלים... (איכה פתיחתא ל)
יגענו ולא הונח לנו, נבוכדנאצר שחיק עצמות צוה לנבוזראדן ואמר לו, אלקיהון דאינון מקבל בעלי תשובה הוא וידו פשוטה לקבל שבים, כיון דאת כביש להון לא תשבקינון דיצלון דלא יעבדון תיובתא ואלקיהון ירחם עליהון, וההוא גברא נחית בשחור אפין, אלא לא תהא מפלי עליהון. כיון דכבש יתהון, כד הוה קאים חד מנהון, הוה נסיב ליה ומפסג ליה אברים אברים, טריף (משליך) ליה קומיהון, ואינון מהלכין בעל כרחיהון שלא בטובתהון. אמר רבי יהושע בן לוי, נבוזראדן הוא אריוך, ולמה נקרא שמו אריוך, שהיה נוהם על השביה כאריה עד שהגיעו לפרת, כיון שהגיעו לפרת אמר להון לחילוותא שבקינון דנחהון, די מן כדון לית אלקיהון חוזר עליהון... (שם ה ו)
...נבוזראדן אף שהיה מחריב הבית, היה מעורב בכח ההוא כח עליון והוסר אותו הרע ונרפא מרעתו והיה גר צדק... (חידושי אגדות סנהדרין צו א)