נבל   כנור

תלמוד בבלי:

לא היו אומרים לא בנבל ולא בכנור אלא בפה, למימרא דבנבל לחוד וכנור לחוד, לימא מתניתין דלא כרבי יהודה, דתניא רבי יהודה אומר כנור של מקדש של שבעה נימין היה, שנאמר שובע שמחות את פניך, אל תיקרי שובע אלא שבע, ושל ימות המשיח שמונה, שנאמר למנצח על השמינית, על נימא שמינית, של עולם הבא עשר, שנאמר עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור, ואומר הודו לה' בכנור בנבל עשור זמרו לו, אפילו תימא רבי יהודה, לעולם הבא איידי דנפישי נימין דידיה נפיש קליה כי נבל, קרי ליה נבל. (ערכין יג ב)

...מעיו לנבלים... (קנים כה א)

תלמוד ירושלמי:

רבי חייא בר בא אמר היא נבל היא כנור, נימין יתירות בין זה לזה, אמר רבי חייה בר אבא, למה נקרא שמו נבל, שהוא מלבין כמה מיני זמר, רבי חונה בשם רב יוסף על ידי עור שאינו עבוד ועל ידי נימין יתירות היה מלבין כמה מיני זמר, רבי שמעון בן לקיש אמר עוגב זה ארדבליס... (סוכה כה א)

נבלי השרה טמאין ונבלי בני לוי טהורין (שאינם עשויין לקבל בתוכם)... (כלים טו ו)

...ותיק נבלים ותיק כנורות... הרי אלו טהורים... (שם טז ז)

שוחר טוב:

שאו זמרה ותנו תוף, רבי חייא בר אבא אמר, הוא נבל הוא כנור, רבי שמעון אומר נבל לעצמו כנור לעצמו, נימין ויתדות בין זה לזה, אמר רב הונא בשם רבי אסי על ידי עור שאינו עבוד ועל ידי נימין ויתדות, ולמה נקרא שמו נבל, ההוא מנבל כל מיני זמר. אמר רבי יהודה ברבי אלעי בעולם הזה על ידי נימין ויתדות, (וכמה נימין וכמה ביתדות), שבעה נימין בכנור, שנאמר (תהלים קי"ט) שבע ביום הללתיך, ולימות המשיח שמונה, שנאמר (שם י"ב) למנצח על השמינית, ולעתיד לבא עשר, שנאמר עלי עשור ועל נבל. (מזמור פא)

רש"י:

ונבל - יש בו נימין יתרות מבכנור, ובמדרש, שמנבל כל מיני כלי שיר. (ישעיה ה יא)

אבן עזרא:

בנבל - שיש לו עשרה נקבים. (תהלים קנ ג)

מלבי"ם:

נבלי שמים - יציין המוסיקה העליונה, הנבלים והכנורות המזמרים בשמים, ויומלץ על הכח המושך שיש לגרמי השמים זה על זה, שעל ידי כח זה בארו התוכנים האחרונים כל תהלוכות צבא מרום... וכח זה יתרבה ויתמעט כפי רחוק כל כדור מחברו... כערך מיתרי הנבל בענין הקול, שמיתר הכפול מחברו כח הקול בערך מרובע... (הכרמל)

רש"ר הירש:

נבל - מכשיר ההרמוניה, מבטא את הרמונית החיים. (תהלים לג ב)

בנבל עשור - בעל י' נימין, המכשיר המוקדש לזמר על שלמות. נבל - מכשיר על ירידה ונבילה. (שם צב ד)

נבל וכנור - מביעים המחשבה וההגיון בה'. (שם קנ ג)