נגע   קרב

(ראה גם: נגיעה, קרב)

תרגום יונתן:

כאשר לא נגענוך - היכמא דלא קריבנא לך לביש. (בראשית כו כט)

מורה נבוכים:

קרב, נגש, נגע, אלו השלשה שמות, כלומר קריבה, ונגיעה ונגישה, יהיו פעמים לענין המגע והקרוב במקום, ופעמים יהיו לענין הדבק המדע בידוע, וכאלו ידמה לקרב גשם לגשם, אמנם ענין קריבת הראשון והוא הקריבה במקום... והנגיעה ענינה הראשון נגיעת גשם בגשם, "ותגע לרגליו"... השני הוא הדבק מדע ונגיעת השגה, לא השגת מקום, אמר מן הנגיעה בענין הדבק המדע, כי "נגע אל השמים משפטה"... אמנם אמרו "גע בהרים ויעשנו", רוצה בו, הגע דברך בהם על צד המשל, כמו שאמר "וגע אל עצמו", כלומר הבא מכתך בו, וכן הנגיעה ומה ששמשו ממנו בלשון, תפרשנה בכל מקום כפי ענינו, כי פעם ירצה בו נגיעת גשם בגשם, ופעם הדבקות מדע והשגת ענין אחד, כאלו המשיג דבר אשר לא היה משיגו קודם כבר קרב לדבר שהיה רחוק ממנו. (חלק א פרק יח)

מלבי"ם:

פעל נגע בא לפעמים גם על העתקת דבר ממקומו, כמו "כי נגע בכף ירך יעקב", "ויגע בארבע פנות הבית" וכדומה, וכן בא גם על הנגיעה ודבק דבר בדבר עד שנכנס לקצתו ומתערב עמו, כמו דמים בדמים נגעו, פירוש שנתערבו... ונגע בבנין קל מורה על הנגיעה, ומגיע בהפעיל מורה תמיד על הגעה, ונמצא תמיד ביחס אליו. (הכרמל)

...ולכן כל נגיעות ילפינן מנגיעה דהכא, שצריך להיות באבר הגלוי, והוא הדין הטהור הנוגע צריך להיות באבר הגלוי... (ויקרא טו יא)