(ראה גם: חיות הקדש, כסא הכבוד, מלאך, מעשה מרכבה)
וכשהנשמה עולה, ממונה ההוא לוקח לבוש ההוא שלה, והולך עמה, עד שמגיע לנהר דינור, שהנשמה צריכה להתרחץ ולהתלבן שם, ולפעמים נטבעת שם הנשמה ונשרפת, ואינה עולה משם כל היום עד הבוקר, שאז נתעורר הרוח מצד דרום, ואז עומדות כולן ומתחדשות כמלפנים ואומרות שירה... (פקודי תקכג)
מאלו ארבעה (שרפים) כשנוסעים יוצאים ניצוצי אש, ומאלו הניצוצין נעשו ע"ב גלגלים לוהטים באש, מכאן נעשה נהר דינור, אלף אלפים ישמשו לנהר הזה, כל אלו המענגים את השבת, אלה ארבעה (השרפים) ממונים משגיחים בכל אלו המענגים את השבת, וחיה זו (תומיאל) עומדת עליהם ונוסעים על ידה תחתיה.
בכל יום ויום נהר דינור הזה ושורף כמה רוחות וכמה שליטים, וכשבא השבת, יוצא כרוז, ונהר דינור ההוא שקט, והסערות והזיקות והשביבים נשקטו, והחיה ההיא הולכת ועולה על אלו ארבעה שרפים שאמרנו, ונכנסת באמצע היכל הזה, במקום ההוא שנקרא ענג. (שם תרכג)
...ונהר ההוא שנאמר בו נהר די נור נגיד ונפיק מן קדמוהי, (הנהר של אש נמשך ויוצא מלפניו), נשמות הצדיקים טובלות ומטהרות בו, ונשמותיהם של הרשעים נדונות בו ונשרפות לפניו כקש לפני אש, והיינו אש אוכלת אש. (ויקרא רעח)
ורבי ירמיה בר אבא אמר אלף אלפין ישמשוניה לנהר דינור, שנאמר נהר דינור נגד ונפק מן קדמוהי, אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבבן קדמוהי יקומון. מהיכן נפיק, מזיעתן של חיות, ולהיכן שפיך, אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב על ראש רשעים בגיהנם, שנאמר הנה סערת ה' חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול,ורב אחא בר יעקב אמר על אשר קומטו, שנאמר אשר קומטו ולא עת נהר יוצק יסודם, תניא אמר רבי שמעון החסיד אלו תשע מאות ושבעים וארבע דורות שקומטו להבראות קודם שנברא העולם, ולא נבראו... אמר ליה שמואל לחייא בר רב בר איריא, תא אימא לך מילתא מהני מילי מעליותא דהוה אמר אבוך, כל יומא ויומא נבראין מלאכי השרת מנהר דינור, ואמרי שירה ובטלי, שנאמר חדשים לבקרים רבה אמונתך. (חגיגה יג ב)
אדריינוס שחיק טמיא שאליה לרבי יהושע בן חנניא, אמר לו אתון אמרין אין כת למעלה מקלסת ושונה, אלא בכל יום הקב"ה בורא מלאכים חדשים והן אומרים שירה והולכין להן, אמר ליה ולאן אינון אזלין, אמר ליה לאן דאיתברון, אמר ליה מן הן איתברון, אמר ליה מן נהר דינור, אמר ליה מה עסקיה דהדין נהר דינור, אמר ליה כהדין ירדנא, דלא פסיק לא ביממא ולא בליליא, אמר ליה מן הן הוא אתא, אמר ליה מן זיעתא דחיתא, דאינון מזיעין מן דטענין כורסייא דקב"ה. (בראשית פרק לב, קלג)
נהר דינור - נמשך מהכסא לגלגלים באמצעות החיות. (דניאל ז י)