נוד  

תלמוד בבלי:

נודות של עובדי כוכבים, רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי יהושע בן קפוסאי אסור לעשות מהן שטיחין לחמור, והא הכא דרוצה בקיומו על ידי דבר אחר וקתני דאסור, וליטעמיך קנקנים של עובדי כוכבים ליתסרו למיזבן, מאי שנא נודות ומאי שנא קנקנים, אמר רבא גזירה שמא יבקע נודו ויטלנו ויתפרנו על גבי נודו... (ע"ז לב א)

תנו רבנן נודות העובדי כוכבים גרודים חדשים מותרים, ישנים ומזופפין אסורין, עובד כוכבים ריבבן ועיבדן ונתן לתוכן יין, וישראל עומד על גביו אינו חושש... (שם לג א, וראה שם עוד)

תלמוד ירושלמי:

נודות הנכרים וקנקניהם ויין ישראל כנוס בהן אסורין ואיסורן איסור הנאה, דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים אין איסורן איסור הנאה, נודות הנכרים, גרודות הרי אלו מותרות, זפותות הרי אלו אסורות, נכרי עובדן ודובבן, ישראל עומד על גביו כונס לתוכן יין ואינו חושש, וחש לומר שמא ניסך הוא, אמר רבי בא אינו מצוי לנסך על גבי דבר מאוס, מעתה אפילו אין ישראל עומד על גביו, אני אומר שמא החליף... ארמייא איתבזעת זיקיה (נודו) וקיבלה ישראל גו דידיה, אתא עובדא קומי רבנן, אמרי ממלא אותן מים שלשה ימים מעת לעת. רבי יסא אזל לצור חמא יתהון זפתין שזיקוקין זעירין וישראל זבנין, אמר מאן שרא לכון, שאלון לרבי יצחק ולרבי מני ואסרן. (ע"ז יג א)

תרגום יונתן:

נודי - יומי טלטולי. (תהלים נו ט)

רש"י:

נודי - מספר המקומות שנדדתי לברוח. (שם)

אבן עזרא:

נודי - דרך צחות עם נאדך, שלא אבדה טפה מהם. (שם)

מלבי"ם:

נוד - הנודה הוא על האבל או צרה הוא מהקרובים שארו וקרוביו אשר ינודו לו... (הכרמל)