(ראה גם: חרם, נדוי)
...מכאן למדנו מי שנוזף בעני נוזף בשכינה, שכתוב, ואת דכא ושפל רוח... (יתרו תיז)
כי כל מי שאינו עוסק בתורה ואינו משתדל בה נזוף הוא מהקב"ה, רחוק הוא ממנו... (מצורע ב)
תנו רבנן, מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי... גיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב, גער בו והוציאו בנזיפה... (שבת לא א)
כיוצא בדבר אתה אומר, ויחר אף ה' בם וילך... ואלא הכתיב בם, ההוא בנזיפא בעלמא. (שם צז א)
אמר רבי יוסי מעשה באבא חלפתא שהלך אצל רבן גמליאל בריבי לטבריא, ומצאו שהיה יושב על שלחנו של (יוחנן הנזוף) ובידו ספר איוב תרגום... (שם קטו א)
...מצאו תלמיד אחד מתלמידי בית שמאי, אמר לו מה זו סמיכה, אמר לו מה זו שתיקה, שתקו בנזיפה והלך לו. (ביצה כ ב)
עברו אלו ולא נענו, ממעטין במשא ומתן בבנין ובנטיעה באירוסין ובנישואין ובשאילת שלום בין אדם לחברו כבני אדם הנזופין למקום... (תענית יב ב)
תנו רבנן אין נידוי פחות מל' יום, ואין נזיפה פחות מז' ימים, אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר ואביה ירוק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים, אמר רב חסדא נידוי שלנו כנזיפה שלהן, ונזיפה דידהו שבעה ותו לא, והא רבי שמעון בר רבי ובר קפרא הוו יתבי וקא גרסי, קשיא להו שמעתא, אמר ליה רבי שמעון לבר קפרא, דבר זה צריך רבי, אמר ליה בר קפרא לרבי שמעון ומה רבי אומר בדבר זה, (אין רבי בעולם היודע דבר זה), אזל אמר ליה לאבוה, איקפד, אתא בר קפרא לאיתחזויי ליה, אמר ליה בר קפרא איני מכירך מעולם, ידע דנקט מילתא בדעתיה, נהג נזיפותא בנפשיה תלתין יומין... אלמא נזיפה דידהו תלתין יומין, נזיפת נשיא שאני, ונזיפה דידן כמה הוי, חד יומא... אמר כמה חציפה ההיא איתתא, אתאי לקמיה דרב נחמן, אמר לה מי שמעת שמתא מפומיה, אמרה ליה לא, אמר לה זילי נהוגי נזיפותא חד יומא בנפשך. (מועד קטן טז א, וראה עוד ערך נדוי)
דתניא כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא נשבה להם רוח צפונית, מאי טעמא, איבעית אימא דלא נבדור ענני כבוד... (יבמות עב א)
...ונכנס הורקנוס בנו (של רבי אליעזר) לחלוץ תפליו, גער בו ויצא בנזיפה... (סנהדרין סח א)
...רבא נזוף היה, (שמעתי משום שהטיח כלפי מעלה במסכת תענית, דבעא מיטרא שלא לצורך משום יקרא דאמיה דשבור מלכא)... (חולין קלג א)
עד היכן תוכחה... ורבי יוחנן אמר עד נזיפה, כתנאי... בן עזאי אומר עד נזיפה, רב נחמן בר יצחק אמר ושלשתן מקרא אחד דרשו, ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות, וכתיב ויטל שאול את החנית עליו להכותו, למאן דאמר עד הכאה דכתיב להכותו, ולמאן דאמר עד קללה, דכתיב לבשתך ולבושת ערות אמך, ולמאן דאמר עד נזיפה דכתיב ויחר אף שאול... (ערכין טז ב)
...אין נידוי פחות משלשים יום, עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם, ואין נזיפה פחותה משבעה ימים, הלא תכלם שבעת ימים... (מועד קטן י א, וראה עוד נידוי)
רבינו הוה ענותן סגי, והוה אמר כל מה דיאמר לי בר נש אנא עביד, חוץ ממה שעשו בני בתירא לזקני, שירדו מגדולתן והעלו אותו. ואין סליק רב הונא ריש גלותא להכא אנא קאים לי מן קודמוהי... אמר ליה רבי חייא רבא, והרי הוא עומד בחוץ, נתכרכמו פניו של רבי, וכיון שראה שנתכרכמו פניו, אמר ליה ארונו הוא, אמר ליה פוק חזי מאן בעי לך לברא, נפק ולא אשכח בר נש, וידע דהוא נזוף, ואין נזיפה פחותה מל' יום, אמר רבי יוסי ברבי אבין כל אותן ל' יום שהיה רבי חייא רבה נזוף מרבינו אליף לרב בר אחתי כל כללי דאורייתא... (בראשית לג ג)
דבר אחר לך רד, אמר רבי ברכיה בשם רבי שמואל בר נחמן, נתנדה משה ונזעף, ואין רד אלא נידוי... (שמות מב ב)
וכן אתה מוצא במרים, שנאמר (במדבר י"ב) צאו שלשתכם, לא היה צריך משה לצאת שלא דבר עמו כלום... דבר אחר שלא ישמע בנזיפתו של אהרן. (צו יג)
...שכל מי שאינו תדיר בתלמוד תורה הרי זה נזוף... (פרק ח)
...וענין זה של מרים נקרא אצל רז"ל נזיפה, ושלשה נזיפות הן, יש נזיפה שהיא יום אחד, ויש נזיפה שהיא שבעה, ויש שהיא שלשים יום, מי שפוקר בתלמיד חכם שמדבר בו או עושה דבר כדי לצערו ולהקניטו, והוא יודע באותו תלמיד חכם דנקיט ליה בלביה, צריך לנהוג בעצמו נזיפה יום אחד, ואינו צריך היתר, אחר שאין דבר זה אלא להפיס דעתו של תלמיד חכם, ויום אחד זה צריך שיהיה כולו שלם, ואין אומרים בו מקצת היום ככולו. מי שמדבר בנביא או באחד מן החכמים הגדולים, צריך שינהוג נזיפה שבעת ימים, ולמדנו זה ממרים שדברה בנביא, והצריכה תורה שתנהוג נזיפה שבעה, ואין אומרים בשבעה ימים אלו מקצת היום ככולו, מי שמדבר בנשיא צריך לנהוג נזיפה שלשים יום, ואין אומרים בו מקצת היום ככולו, וסימנך לשלשה מיני נזיפה הללו, האבן האז"ל... (במדבר יב יד)