נח      והתבה  

(ראה גם: מבול, נח-כללי)

 

עשה לך תבת עצי גופר קנים תעשה את התבה, וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר. וזה אשר תעשה אותה, שלש מאות אמה אורך התבה, חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה. צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים, תחתיים שניים ושלישים תעשה. (בראשית ו יד)

ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחיות אתך, זכר ונקבה יהיו. מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה, מכל רמש האדמה למינהו, שנים מכל יבואו אליך להחיות. ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך, והיה לך ולהם לאכלה. ויעש נח ככל אשר ציוה אותו אלקים כן עשה. (שם שם יט)

מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו, ומן הבהמה אשר לא טהורה היא שנים איש ואשתו. גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה, לחיות זרע על פני כל הארץ. (שם ז ב, וראה שם עוד)

זהר:

ראה עוד נח-כללי, נח ה, יב, קלב וקנה.

תא חזי, כאשר עץ עושה פרי הזה (שהוא יסוד דז"א) נתחבר בעץ פרי, (שהיא המלכות, יוצאים ממנה) כל אלו המינים של מעלה, חיות גדולות וקטנות, וכמה מינים, וכל אחד למינו, כמו שאמר הכתוב, חיות קטנות עם גדולות, כעין זה היה נח בהתבה, וכולם יצאו מן התיבה, (כלומר, שכולם קבלו תקונים מצד היותם בהתבה, כמו התולדות שלמעלה המקבלים תיקונם מהמלכות), ונתקיים העולם כעין (שנתקיים) למעלה, ומשום זה נקרא נח איש האדמה, בעלה דאדמה, ונקרא נח איש צדיק, דהיינו כעין יסוד צדיק שלמעלה... (נח עג)

...ואם תאמר מי נתן כאן משחית, הרי רק מים היו ונתגברו, ונעשו למבול, תא חזי, אין לך דין (הנעשה בעולם), אם (כשהעולם) מוכה או כשהעולם רק נמסר לדין, שלא ימצא אותו המשחית הולך בתוך הדינים הנעשים בעולם, אף כאן כן הוא, מבול היה, והמשחית הלך בתוך המבול, והוא נקרא כן (בשם מבול), כי נכלל בשם הזה, ועל כן אמר הקב"ה לנח להסתיר עצמו (בתוך התבה) ולא להראות בעולם.

ואם תאמר, הרי התיבה נראתה בעולם הזה, שהמשחית הלך בו, (ואם כן עדיין הוא מגולה לפני המשחית, אלא) כל עוד שפניו של אדם אינם נראים לפני המשחית אינו יכול למשול על האדם, מאין לנו זה, ממצרים, שכתוב, ואתם לא תצאו איש וגו'. אות מהו הטעם, משום שהמשחית נמצא בחוץ, והוא יכול להשחית ולא צריכים להתראות לפניו, ומשום זה נח וכל אלה שהיו עמו נסתתרו בהתבה, והמשחית לא יכול למשול עליהם. (שם פ)

ויאמר ה' לנח בא אתה וכל ביתך, אמר רבי שמעון למה בכל הכתובים נאמר כאן אלקים, ובמקרא זה כתוב השם הוי"ה... אף כאן כן בקש נח לכנוס בהתיבה, (שהיא סוד המלכות), להתחבר עמה, ולא היה נאה לו עד שבעלה של התיבה יתן לו רשות לכנוס, שכתוב, בא אתה וכל ביתך אל התיבה, ומשום זה כתוב בהמקרא כאן הוי"ה, שהוא בעלה של התיבה, (כי הוי"ה הוא ז"א), והתיבה היא מלכות), ואז נכנס נח ונתחבר בהתיבה, וכן למדנו, שאין רשות להאורח לכנוס אל הבית, אלא ברשות בעלה, בעל הבית, וזה שאמר אחר כך ויבא נח... (שם קסד)

ועל כן בקש הקב"ה לחפות על נח להסתירו מעין רואה, כדי שלא יוכל רוח הטמא לשלוט עליו, כדי שלא ישחת, וכבר בארנוה, ויבא נח, הוא כמו שאמרנו, כדי להסתר מעין. מפני מי המבול, כי המים דחקו אותו אל התבה, כלומר כי ראה את מי המבול ופחד מהם, ועל כן בא אל התיבה. אמר רבי יוסי ראה את מלאך המות שהיה בא, (עם מי המבול), ועל כן נכנס אל התיבה, ונשמר בה י"ב חדשי השנה. למה הם י"ב חדשים, חולקים בה רבי יצחק ורבי יהודה, אחד אומר שי"ב חודש הם, כי כך הוא דינם של הרשעים בגיהנם, ואחר אומר שהם כדי להשלים בי"ב מדרגות את נח הצדיק, ושאר המדרגות שהיו ראוים לצאת מן התיבה, שלתקון כל מדרגה צריכים חודש אחד, ועל כן נתעכב י"ב חודש... (שם ר, וראה עוד ערך מבול)

אמר רבי יהודה, נח, בעת שהיה בהתיבה היה מתיירא אולי לא יזכור אותו הקב"ה לעולם, ואחר שנעשה הדין ונעברו רשעי עולם, אז מה כתוב, ויזכור אלקים את נח, וטעם הדבר, אומר רבי אלעזר לפנינו. רבי אלעזר אומר, תא חזי, בשעה שהדין שורה בהעולם, לא ראוי לו לאדם שיהיה נזכר שמו למעלה, כי אם יהיה נזכר שמו יהיו נזכרים חטאיו, ויבואו להסתכל בו ולדון אותו... תא חזי, נח בשעה שהרוגז היה שורה בהעולם, לא נזכר, כיון שעבר הדין, מה כתוב, ויזכור אלקים את נח, עתה נזכר שמו. דבר אחר, ויזכור אלקים את נח, הוא כמו שאתה אומר, ואזכור את בריתי, כלומר שגרם לזווג עליון... (שם רכא)

פתח רבי שמעון ואמר, ויאמר ה' אל נח בא אתה וכל ביתך אל התבה, מקרא זה העמדנו, אבל בא וראה, וכי לא יכול הקב"ה לשמור את נח במקום אחד בעולם, שיהיה מבול בכל העולם, ולא יהיה באותו המקום, כמו שכתוב בגדעון, ויהי חורב אל הגזה לבדה, או לשמור אותו בארץ ישראל, שכתוב בה, לא גשמה ביום זעם, שלא ירדו עליה מי המבול.

אלא כיון שהמשחית ירד לעולם, מי שלא סגר את עצמו ונמצא לפניו בגלוי, מתחייב בנפשו, כי המית את עצמו, מאין לנו, מלוט... ועל כן כתוב (בנח) ויסגור ה' בעדו, שלא יתראה לפני המשחית, ולא ישלוט עליו מלאך המות... (ויקהל לט)

...בא וראה, תיבה היא הגוף, נח ואשתו הוא סוד י"ה, שם ואשתו ו"ה, ונעשה השם מלא, אחד, וחם ואשתו הם כדוגמא (ו"ה ולא ו"ה ממש, ואין השם מלא ביפת ואשתו, וחם ואשתו).

וזה ויאמר אלקים אל נח, אלקים הוא השכינה, קץ כל בשר וגו', צהר תעשה לתיבה, תיבה היא סוד הגוף, אתה ובניך וגו' היינו גברים בפני עצמם, ונקבות בפני עצמן, (דהיינו י"ו ה"ה שמורה על דין). ויעש נח, זה הברית הקדושה, (דהיינו יסוד), ככל אשר צוה אותו אלקים, זהו השכינה. ויאמר הוי"ה לנח, כאן מדת הרחמים, (הוי"ה ולא השם אלקים כמקודם לכן, שהוא מדת הדין, מפני שהזכיר ההצלה של נח וזרעו. ומן הבהמה אשר וגו', שנים איש ואשתו, משום שהיא מצד הטומאה, ועל כן נאמר והאבדתי מרכבותיך (מיכה ה' ט') והסתכל שאין בו (בצד הטומאה), אלא שנים, ואין בהם שבעה שבעה, כמו שכתוב בעוף השמים (שבעה שבעה) זכר ונקבה, שהם ארבע עשרה לחיות זרע על פני כל הארץ. שנים שנים באו וגו', (ולא הזכיר בביאתם אל התיבה שבעה שבעה), הנה הסתכל וראה, (שזה סובב על מה שאמר מקודם לכן, ומן הבהמה אשר לא טהורה היא, (ועל זה אמר) אחר כך שנים שנים, (אבל מבהמה טהורה באו ז', וסמך הכתוב על מה שכתוב מקודם לכן. (זהר חדש נח ט, ועיין שם עוד)

...וממי אתה למד, מן התיבה, תא חזי, מאי דכתיב, ויבאו אל נח את התיבה, בלא רשות, דאמר רבי יצחק כל אותן העופות והחיות והבהמות שלא חטאו, הם באים, והתיבה קולטתן, ואותן שחטאו התיבה דוחה אותן לחוץ, ומה התיבה שהיא עץ יבש כך, פתחי השמים ושומריהם ושומרי המשמרות, וכסא הכבוד שיש בהם הרשות על אחת כמה וכמה... (שם עה)

תלמוד בבלי:

בשלמא למאן דאמר לא ירד מבול לארץ ישראל, היינו דקם רימה (הראם) התם, אלא למאן דאמר ירד, רימא היכא קם, אמר רבי ינאי גוריות הכניסו בתיבה, והאמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי אורזילא דרימא בת יומא והוי כהר תבור... אמר רבי יוחנן ראשו הכניסו לתיבה, והאמר מר מרבעתא דרישא פרסא ופלגא, אלא ראש חוטמו הכניסו לתיבה... אמר ריש לקיש קרניו קשרו בתיבה, והאמר רב חסדא אנשי דור המבול ברותחין קלקלו וברותחין נידונו, ולטעמיך, תיבה היכי סגיא, ועוד עוג מלך הבשן היכא קאי, אלא נס נעשה להם שנצטננו בצידי התיבה. (זבחים קיג ב)

פרקי דרבי אליעזר:

וזה אשר תעשה אותה, תני רבי שמעיה באצבע הראהו הקב"ה לנח, ואמר לו כזה וכזה תעשה לתיבה, מאה וחמשים קנים אורך ימינה של תיבה, ומאה וחמשים אורך בצד שמאלה, ל"ג קנים בצד רחבה בדפנותיה לפניה ול"ג בדפנותיה לאחריה, וי' בתים בתווך הרי אלו לאוצרות של מאכל. וה' אפטניות בצד אורך ימינה של תיבה, וה' אפטניות בצד אורך שמאלה של תיבה, והמכניסים אמת המים נפתחים ונסגרים, וכן ביציע התחתונה, וכן במעלה ב' וכן במעלה ג'. מדור כל בהמה וחיה ביציע התחתון, מדור לכל העופות ביציע השניה, מדור שקצים ורמשים ובני אדם ביציע השלישית...

רבי תנחומא אומר חמשים ושתים שנה עשה נח בתיבה כדי שישובו בתשובה מדרכיהם וממעשיהם הרעים, ועד שלא בא המבול היו הטמאים מרובים מן הטהורים, רצה הקב"ה להרבות את הטהורים ולמעט את הטמאים, קרא לנח, ואמר לו הביא לך אל התיבה מכל בהמה טהורה שבעה שבעה, אמר נח לפני הקב"ה, רבון כל העולמים, וכי יש בי כח לקבצן אלי אל התיבה, ירדו כל המלאכים הממונים על כל מין ומין וקבצו אותן ואת כל מזונותם... רבי מנא אומר כיון שנכנסו כל הבריות אל התיבה סגר וחתם הקב"ה בידו שער התיבה, שנאמר ויסגור ה' בעדו, ומרגלית אחת היתה תלויה בתיבה ומאירה לכל הבריות, כנר שהוא מאיר בגבורתו, שנאמר צהר תעשה לתיבה...

רבי צדוק אומר י"ב חדש עשו כל הבריות בתיבה, והיה נח עומד ומתפלל לפני הקב"ה ואמר, רבון כל העולמים, הוציאני מן המסגר הזה, כי עיפה נפשי מריח אריות ודובים ונמרים, ויכתירו לך כל הצדיקים כתר מלכות, שהוצאתני מן המסגר הזה, שנאמר (תהלים קמ"ב) הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך, בי יכתירו צדיקים כי תגמול עלי. רבי לויטס איש יבנה אומר, כל הבאים אל התיבה הפריש זכרים מן הנקבות, שנאמר (בראשית ז') ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו, הרי זכרים בצד אחד, ונקבות בצד אחד... (פרק כג)

מדרש רבה:

איש - כל מקום שנאמר איש צדיק ומומחה, שכל ק"ך שנה היה נח נוטע ארזים וקוצצן, אמרו למה כדין, אמר להם כך אמר מארי דעלמא, דהוא מייתי מבולא על עלמא, אמרו אין איתי מבולא לא אתי אלא על ביתיה דההוא גברא, כיון שמת מתושלח, אמרו הא לא אתי מבולא אלא על ביתיה דההוא גברא, הדא הוא דכתיב (איוב י"ב) לפיד בוז לעשתות, שאנן נכון למועדי רגל... (בראשית ל ז)

קינים תעשה את התיבה, קילין ומדורין, אמר רבי יצחק מה הקן הזה מטהר את המצורע, אף תיבתך מטהרתך. וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר, הכא את אמר וכפרת אותה וגו', ולהלן את אמר (שמות ב') ותחמרה בחמר ובזפת, אלא להלן על ידי שהיו המים תשים ותחמרה בחמר ובזפת, בחמר מפני הריח, ובזפת מפני המים. (שם לא ט וי)

צהר תעשה לתיבה, רבי הוניא ורבי פנחס רבי חנין ורבי לוי מפרשין, רבי אלעזר בר כהנא אמר חלון, רבי לוי אמר מרגלית, רבי פנחס משום רבי לוי אמר כל י"ב חדש שהיה נח בתיבה לא היה צריך לא לאור החמה ביום, ולא לאור הלבנה בלילה, אלא מרגלית היתה לו, והיה תולה אותה, ובשעה שהיא כהה היה יודע שהוא יום, ובשעה שהיתה מבהקת היה יודע שהוא לילה... (שם שם יב)

ואל אמה תכלנה מלמעלה, רבי יהודה אומר ש"ס קילין היו בה, עשר אמות על עשר אמות, ושתי פלטיות של ד' אמות, קילין מיכן וקילין מיכן, וב' אמות לד' צדדים. רבי נחמיה אמר, ט' מאות קילין היו בה, וקיל ו' אמות על ו' אמות, וג' פלטיות של ד' ד', וקיל מיכן וקיל מיכן, וב' אמות לצדדים, על דעתיה דרבי יהודה לא ניחא ועל דעתיה דרבי נחמיה לא ניחא, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר כאמתא מלמטה כך אמתא מלמעלה, ואל אמה תכלנה מלמעלה, רבי נחמיה אומר כמין קומרוטין היתה, והיה משקיף בה ועולה, ומשקיף בה ועולה עד שהעמידה על אמתה, שנאמר ואל אמה תכלנה וגו'. (שם שם יג)

...תחתיים שניים ושלישים תעשה, תחתיים לזבלים, שניים לו ולבניו ולטהורים, והעליונים לטמאים, ויש מחליפים, תחתיים לטמאים, שניים לו ולבניו ולטהורים, והעליונים לזבלים, כיצד היה עושה, אלא כמין קטרטין היה לו והיה פוססן מן הצד. תעשה, אף היא היתה מסייעת את עצמה. (שם שם יד)

ויסגור ה' בעדו, אמר רבי לוי, משל למלך שקבע דרולומוסיא שלו במדינה, ונטל אוהבו וחבשו בבית האסורין, ונתן ספרגוס שלו עליו, כך ויסגור ה' בעדו, בקשו להפוך התיבה והקיפוה אריות שלא יגעו בה. (שם לב יד)

ויהי המבול ארבעים יום על הארץ, רבי פנחס בשם ריש לקיש אמר, כך היתה תיבתו של נח משוקעת במים, כספינה הזו שהיא משוקעת ועומדת בלמין. ויגברו המים וגו', אמר רבי פנחס משום ריש לקיש, כך היתה תיבתו של נח שטה על פני המים כעל ב' קורות, כמן טבריא לסוסיתא. (שם שם טו)

מדרש תנחומא:

עשה לך תיבת, אמר רב הונא בשם רבי יוסי, ק"כ שנה היה מתרה הקב"ה בדור המבול שמא יעשו תשובה, כיון שלא עשו תשובה, אמר לו עשה לך תיבת עצי גופר, עמד נח ועשה תשובה ונטע ארזים, והיו אומרים לו ארזים אלו למה, אמר להן הקב"ה מבקש להביא מבול לעולם, ואמר לי לעשות תיבה כדי שאמלט בה אני וביתי, והיו משחקין ממנו ומלעיגין בדבריו, והיה משקה אותן ארזין והן גדילין, והיו אומרים לו מה אתה עושה, ומשיב להן כענין הזה, והיו מלעיגין עליו, לסוף ימים קצצן והיה מנסרן, והיו אומרים לו מה אתה עושה, ואמר להן כך, והיה מתרה בהן, כיון שלא עשו תשובה, מיד הביא עליהן מבול, שנאמר וימח את כל היקום. (נח ה)

שוחר טוב:

על שחל ופתן תדרוך, כל י"ב חודש שהיה נח בתיבה היה מהלכו על הנחשים ולא היו מזיקין אותו, שנאמר על שחל ופתן תדרוך. (מזמור צא)

מדרש אגדה:

עצי גופר - ולמה עצי גופר, לפי שדור המבול נידונו בגפרית, ונח היה ראוי לידון עמהם בגפרית, ולפי שמצא חן בעיני האלקים צוהו שיעשה התבה מעצי גופר כדי לכפר עליו. קנים תעשה את התיבה - כל קן וקן היה עשר אמות על עשר אמות בגובה עשר אמות, והיו ארבע מאות וחמשים. וכפרת אותה, ובתיבת משה רבינו ע"ה כתוב ותחמרה בחמר ובזפת, זפת מבחוץ וחומר מבפנים, שלא היו קשים, אבל כאן שהיו המים חזקים מבית ומחוץ בכפר. דבר אחר בכפר, מלמד שכפרו ונתחייבו מיתה לשמים, וכפרה עליו תיבתו... וזה אשר תעשה אותה, למה אמר הקב"ה שיהיה אורך התיבה ורחבה וקומתה כך, כדי לכפר על כל עונותיו של נח, שצריך להעמיד תולדות, צא מהם כ' שנה שהיתה גזרה על דור המבול שיאבדו בטרם שהודיע הקב"ה לנח, הרי ת' פחות עשרים, והם כמדת התיבה... (בראשית ו יד וטו)

לקח טוב:

וייחל עוד שבעת ימים, שני יודי"ן, כי כבדו עליו ז' ימים אחרים כאלו כפלים... (בראשית ח יב)

מדרשים:

חמשים שה עשה נח את התבה, וסוד גדול ניתן לו עד שידע איזה עץ שהוא צריך לעשות בארץ מאה ועשרים שנה והיה נוטעו מתחלת מאה ועשרים, איזה ארץ גיבה חמשים אמה. (מדרש נח)

ילקוט שמעוני:

וזה אשר תעשה אותה, זה וזה עתיד אחד למוד באמתך, הדא הוא דכתיב האורך אמות, במדה הראשונה אמות ששים ורוחב אמות עשרים, ולמה הוא קורא אותה תביקין, שהיו מחביאות בה. ורבנין אמרין על שם תיבתו של נח, שלש מאות אמה אורך התיבה, בר חוניא אמר בפקודיך אשיחה בחקותיך אשתעשע, למדתך תורה דרך ארץ, שאם יעשה ספינה שתהא עומדת בלמן, יעשה רחבה אחד מששה בארכה, וגבהה אחד מעשרה בארכה... (בראשית פרק ו, נג)

זכר ונקבה יהיו, אם ראית זכר רץ אחר נקבה קבלהו, ואם נקבה רצה אחר זכר אל תקבלהו... והקימותי את בריתי אתך, ברית אתה צריך, הגבורים אחד מהן היה נותן את רגלו על התהום וסותמו, ונותן ידו על חלון וסותמו, והיה בא ליכנס לתיבה, והיו רגליו מתערכלות, הדא הוא דכתיב, הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם. ארי היה בא ליכנס לתיבה, והיו שניו קהות, הדא הוא דכתיב שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו. ברית אתה צריך מפני פירות שאתה כונס שלא יעפשו ושלא ירקבו ושלא ישתנו. ובאת אל התיבה, אמר רבי חייא בר אבא נגר היית, ואילולי בריתי שהיתה אתך לא היית יכול לכנוס... (שם נה)

ויסגר ה' בעדו, סגר הקב"ה חמה ולבנה ולא היו מאירים כל י"ב חודש, שנאמר האומר לחרס ולא יזרח, והיאך היה נח משמש, זימן לו הקב"ה אבן טובה ונשתמש לאורה, כיון שראו הרשעים שהם אבודים, בקשו להפוך את התיבה, הקיף אריות לתיבה והיו אוכלים אותן, שנאמר ויסגור ה' בעדו... (שם נז)

אמר רבי לוי, בשעה שאמר הקב"ה לנח שיכניס שנים מכל מין ומין לתבה, ובאו כולם ונכנסו לתיבה, שנאמר שנים שנים באו אל נח, אתא שיקרא בעא למיעל, אמר ליה נח אין את יכיל למיעל אלא אם כן נסבת לך זוג, אזל פגע בפחתא, אמר ליה פחתא מן הן את אתי, אמר ליה מנח, דאזלי למיעל לתיבותא ולא שבק לי, ואמר אם יש לך זוג עול, ואי לא לא תיעול, אם את בעי תהא בר זוגי, אמר ומה את יהיב לי, אמר אנא מתקן עמך דכל מה דאנא מסגל את נסבת, (מה שאני מרויח אתה לוקח), אתקינון ביניהון, דכל מה דשיקרא מכניס תהא פחתא נסבא, ועלון לתיבותא. כיון דנפקון הוה שיקרא אזיל ומכניס ופחתא נסבא דקדמי קדמי, אזל שיקרא אמר ליה הן אינון כל מה דסגלית, אמר ליה לא את אתקנת עמי דכל מה שאת מכניס אנא נסבא, לא הוה ליה פתחון פה, זהו הרה עמל וילד שקר בור כרה ויחפרהו. (תהלים ז, תרלח)

ילקוט ראובני:

עשה לך תיבת עצי גופר, תיבת נח מחזקת ת"כ רבוא ונ"ז אלף וב' רביעית הלוג, וכן הוא חותמו של הקב"ה שהוא אמת, וכן היה מחנה ישראל. וטעם וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר, פשוט וידוע, ונרמז בו עוד סוד, כמו דאמר איש כופר נפשו, שלא תשלט בהם מדת הדין...

וזה אשר תעשה אותה שלש מאות אמה וגו', סוד התיבה הוא סוד מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב, צדיק זה נח, שנקרא צדיק, וחשוב כי בשמו של הקב"ה ד' אותיות, ידו"ד וצירוף האותיות נעשה תיבה, וכך צירוף י' פעמים ה' הרי נ' זה רחבה, נ' פעמים ו' הרי שלש מאות, זה ארכה, ו' פעמים ה' הרי ל' זה קומתו, ובאו אותיות אמצעיים של השם ה"ו ה' פעמים ו' הרי ל' ול' פעמים ה' הרי ק"ן לתגבורת המים...

ומכל החי מכל בשר וגו', כשם שתיבת נח הגינה על נח ובניו, וצוה הקב"ה ליקח שנים שנים ושבעה שבעה לקרבן לאגנא על נח, וכן ישראל ששומרים מועדים וחגים שהם שנים ושבעה וכו', ומה סוכה מגינה, דכתיב וסוכה תהיה לצל יומם, כך התיבה הגינה. (נח)

תרגום יונתן:

עביד לך תיבותא דקיסין קרדונין מאה וחמשין קולין תעביד לתיבותא בשלמה, ותלתין ושית בפותיה, ועשרה בתין במציעא לאצנעא בהון מזונא, וחמש אפוטניותא בימינה, וחמש בשמאלה, ותישוע יתה מן גיו ומברא בחימרא. אזל לפישון וסב מתמן יוהרא ותשויניה בתיבותא לאנהרא לכון, ולגרמידא תשיצינה מלעיל... (בראשית ו יד וטו)

אבן עזרא:

גופר - שם עץ קל הוא על פני המים, ואין ריע לו במקרא. קנים - להיות כל חיה ועוף ובהמה איש ואשתו, שהם זכר ונקבה לבדו, ושם תיבה ולא ספינה, איננה על צורת אניה ואין לה משוטים... (שם שם יד)

וזה אשר תעשה - טעמו וזה השיעור אתה תעשה, והנה קומתה עשירית ארכה, שתהיה צפה על פני המים ולא יהפכנה רוח. (שם שם טו)

צהר תעשה - מקום שיכנס ממנו האור, והוא מגזרת צהרים, והוא נעשה למעלה כמשפט, ואחר שהיה למעלה אמה אחת באורך היה ברחב ששית אמה, והנה התיבה כדמות משולש וראשו חד, וכן מקצועותיו, על כן לא תתהפך, והפתח בצד האחד והיה עולה עליו בסולם, וידענו כי התיבה גדולה מאד, גם יתכן להיות קומת נח גדולה מקומתינו, כי האמה היא כמדתו, ויתכן היותה כאשר היא נחלקת על שלש, גובה התחתיים עשר אמות, ויש אומרים כי רבים היו... (שם שם טז)

...וצוה שיתקן מיני מאכל לכל. ותועי רוח ישאלו מה אכל כל עוף דורס וכל חיה כמו האריה שלא יחיה כי אם מבשר, וזאת איננה שאלה, כי חי שלא ימצא בשר יאכל עשב ופרי כאשר ירעב... (שם שם כא)

רמב"ן:

מכל בשר - ידוע כי החיות רבות מאד, ומהן גדולות מאד כפילים וכראמים, וזולתם, והרמש הרומש על הארץ רב מאד, גם מעוף השמים מינים רבים אין להם מספר, וכמו שאמרו רבותינו מאה ועשרים מיני עופות טמאים יש במזרח, וכולם מין איה הם, ולעופות טהורים אין מספר, והנה יצטרך להביא מכולם שיולידו כמותם, וכאשר תאסוף לכלם ומאכל אשר יאכל לשנה תמימה, לא תכיל אותם התיבה הזאת ולא עשר כיוצא בה, אבל היה נס, החזיק מועט את המרובה, ואם תאמר יעשנה קטנה ויסמך על הנס הזה, ראה השי"ת לעשותה גדולה כדי שיראו אותה בני דורו ויתמהו בה, ויספרו עליה וידברו בענין המבול, וכנוס הבהמה וחיה ועוף לתוכה, אולי יעשו תשובה, ועוד עשו אותה גדולה למעט בנס, כי כן הדרך בכל הנסים שבתורה או בנביאים לעשות כל אשר ביד אדם לעשות, והשאר יהיה בידי שמים. ואל תתפתה לאמר כי היו שלש מאות אמות באמות איש נח, והיה גדול, שאם כך היו גם האנשים גדולים גם החיה והעופות בדורות ההם גדולים עד שלקה העולם במבול, ועוד כי האמות אמות התורה הנה... תביא אל התיבה להחיות - צוהו שיתעסק ויעזור אותם בכניסתם לתיבה, וישתדל בהם שיחיו כאשר ישתדל בנפשו. (שם שם יט)

שנים מכל יבואו אליך - הודיעו כי מעצמם יבאו לפניו שנים שנים, ולא יצטרך הוא לצוד אותם בהרים ובאיים, והוא יביאם בתיבה אחרי כן, ובמעשה פירש שבאו זכר ונקבה, וזה היה בכללם, אחרי כן צוהו שיקח מכל הבהמה הטהורה שבעה שבעה, ובאלה לא אמר שיבאו אליו, אלא שהוא יקח אותם כל הבאים להנצל ולחיות להם זרע באים מאליהם, אבל הבאים להקריב עולות, לא גזר שיבאו מעצמם להשחט... (שם שם כ)

בא אתה וכל ביתך אל התיבה - עשה נח את התיבה ימים רבים קודם המבול, וכאשר קרב עת המבול בחודש השני בעשר לחדש, חזר וצוהו שיבא הוא וכל ביתו בתיבה הוא וכל אשר לו, בראשונה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך, והודיעו כי בזכותו לבדו ינצלו, וצוה שיקח הוא ויביא מן הבהמה הטהורה ומן העוף הטהור שבעה שבעה, והודיעו יום המבול שבו יבא אל התיבה, וכן עשה, שבעצם היום הזה בא נח, וזהו טעם "מפני מי המבול"... (שם ז א)

...וטעם ויבואו אל נח אל התיבה, להודיע שלא נאספו אליו כלל, ולא באו עד עצם היום ההוא שהיה הגשם, ובא הוא בתיבה, כי הא-ל הוא צוה ורוחו הוא קבצן ברגע אחד. (שם שם ח)

רד"ק:

...ומה שאמר גם מעוף השמים שבעה שבעה מהטהור, ולפיכך אמר גם, ומה שאמר שבאו ז' מהטהורים לא לעשות קרבן לבד, שאם כן היה די לו בפחות, כי לא ראינו שהקריב רק פעם אחת... אלא כדי שיאכלו מהם נח ובניו, ולפי שהיה רוצה להתיר לו בשר לאכול...

כי לימים עוד שבעה - צוהו שיכנס לתיבה ז' ימים קודם שיבא המבול, להכין מושב הבהמות ולהכניס מאכלי כל מין... (שם שם ה)

בעצם היום הזה בא - ...וז' הימים היו יוצאים ונכנסים, ובעלי החיים רועים סביב התיבה, כי די להם שיסגרו הימים שיצטרכו, ובי"ז מרחשון נכנס קודם בא הגשם, וסגר הפתח והחלון. (שם שם יג)

חזקוני:

צהר תעשה - החלון שדרכו שלח העורב והיונה, ובעודו סתום נתן שם אבן טובה להאיר להם. ופשוטו תכניס שמן מלשון יצהר, כדי להאיר, ואין חלון לאורה, שהרי לא שימשו המזלות. ופתח התיבה בצדה - בקרן זוית, ולא באמצע הקולט כובד המים ורוב הרוח, דבר אחר באמצע גובהה. (שם ט טז)

מכל הבהמה הטהורה - פירש רש"י מכאן שלמד נח תורה, ומה שאמרו בזבחים כל שהתיבה קולטתו טהור, הוא על אלו שדבקו במינם, שגם על עריות שייך לשון טהור וטמא, דבר אחר על עופות טמאים שהם מרובים, ואי אפשר לעמוד בסודם, והבהמות הכיר מעצמו לפי התורה... וממה שציוה לקחת כל כך הרבה זכרים למד להקריב עולות זכרים, והקריב ה', לו ולאשתו ולג' בניו... (שם ז ב)

מהר"ל:

צהר תעשה - אמר בלשון זה, שיעשה החלון באופן ובמקום שיהיה לאור, והטעם שלא ציוה לקחת נר, נראה כי התיבה עשויה בצורת העולם, לכך היו תחתיים שניים ושלישים נגד ג' עולמות, ולכן צריך לקבע בה אבן מאירה נגד המאורות, אבל אין לעולם חלון, לכך לא הזכירו. ואל אמה תכלנה - והרוחב למעלה גם כן שישית האורך, דהיינו טפח. תחתיים - ועל כל פנים אמצעיים לאדם שלא יזוק מלחות הטיט או המים. (שם ו יד)

ואמר אזל (סנחריב) אשכח חד דפא מתיבתו של נח, כאשר בא על הרשע הזה שטיפה כזאת שנכרתו חיילותיו כלם, והוא נשאר, דומה בדבר מה אל נח שנשטף הכל, והוא נשאר, אף על פי שהיה השארתו לרע לו, שיהיה נהרג בסוף, מכל מקום היה נשאר, וזה שאמר מצא דפא מתיבתו של נח, כי היה לו חבור והתיחסות מה אל הצלת נח, ולא אל אמיתת הדבר ההוא, רק אל דבר מה ממנו, וזה נקרא דפא מתיבתו של נח, וכאשר תשכיל מאד בענין התיבה של נח, שהיתה נעשה על פי השעור האלקי בגובהה וברוחבה עד שתהיה הראויה ההצלה על ידה, והיא כגרזן וככלי ביד החוצב, ואמר דהיינו א-לוה דשזביה לנח מטופנא, כי אמר כי הכלי הוא החוצב, ולקח הכלי תמורת החוצב בו, ואמר דהיינו א-לוה רבה דשזביה לנח, ואמר שיקריב לו בניו, וזה כי נח הקריב בצאתו מן התיבה על ההצלה שהציל אותו, והרשע הזה אמר שיקריב בנו, כי עובדי ע"ז הראשונים היו מקריבין אף בניהם... (חידושי אגדות סנהדרין צה ב)

כלי יקר:

שלש מאות אמה - פרט הכתוב מחמת ב' דברים, א' להודיע גודל הנס, שהחזיק המועט את המרובה, שהיו שם בריות גדולות פילים וראמים, ב' להודיענו שעיקר התחלת המבול היה בעבור הזנות, שעל ידי הזנות חללו קדושת שם של י"ה המתווך בין איש לאשה, ובהתחלק מהם י' ה' נשאר אש ואש, וזה שאמרו רז"ל ברותחין קלקלו וברותחין נדונו, וכן מצינו בפרשה זו מספר ט"ו בכמה מקומות, שנאמר ט"ו אמה מלמעלה גברו המים, ותגבורת המים ק"נ יום, ואורך רוחב וגובה התיבה מורה גם כן על מספר ט"ו, כי אורך ש' על רוחב נ' נמצא שטח של ט"ו אלפים אמה על אמה, ל' קומתה, והיו גובה ג' מדורים הרי י' אמות לכל מדוד, נמצא ק"נ אלפים לכל מדור... (בראשית ו יד)

קח לך - משלך, לא משל אחרים, שלא יחשב נח הרי היום או מחר ימותו כולם וממונם אבד. קח לך - להגדיל הנס, אף על פי שכפי הטבע לא יספיק כי אם לך, שהרי ודאי לא היה לנח מותרות, מכל מקום על צד הנס ישלח ה' הברכה באסמיך, וכן עשה לך תיבה, שבדרך הטבע תחזיק אותך לבד, ועל צד הנס החזיקה כל בעלי החיים. (שם שם כא)

אור החיים:

...וזהו שדייק ה' כשציוהו לעשות תיבה להנצל בתוכה, לצד שאין עמו צדיקים, והוא אומרו עשה לך, ומכאן אתה למד כי בניו לא היו צדיקים כמוהו... (שם שם טו)

הגר"א:

ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל, יש לומר דהכונה שצוה לו הקב"ה להכין כביצה לסעודת אדם וכמו שדרשו רז"ל בתורת כהנים פרשת שמיני, ובמסכת יומא ע"א, וכן לכל הבריות שיעור בליעתן לסעודה, והקב"ה ישלח ברכתו ויהיה לאכול ולשבעה, ועל זה סיים והיה לך ולהם לאכלה, לפי זה מיושב אם כפשוטו שהכין כדי שביעה ממש לכולם על שנה תמימה, אם כן למה לא הזכיר הנס שהחזיק מועט את המרובה. (קול אליהו נח)

מלבי"ם:

עשה לך תיבת - לפי הרמז היה בתיבה זו דוגמא אל העולם החדש שיקום אחר המבול, והוא העולם שישוט בה עתה על פני המים המשחיתים את העולם הישן, שהחומר וחלק העפרורי גבר בו על הרוחני וחלק האוירי, אבל העולם החדש יבנה מעצי גופר הקל על פני מים, מפני שחלק האוירי שבו מרובה מחלק העפרורי הכבד, וזה רומז שבעולם החדש יתמעט כח העפר, והחומר הרוחני יגבר בו יותר, כמו שיתבאר באות הקשת שהיה להוראה זו, וצוה שיעשה אותה קנים, רוצה לומר שהאנשים יפוצו אחר המבול לאקלימים ומדינות שונות, עד שאם תשחית משפחה או מדינה אחת את דרכה, לא ילמדו אחרים ממנה, כמו שהיה קודם המבול שדרו כולם במדינה אחת... מבית ומחוץ בכפר - והוא זפת או מין אחר המעכב את המים מלהכנס, והוא משל אל שמירת ההשגחה שיציץ מלמעלה מבין החרכים, על יחידי סגולה שעמדו מבני נח, כמו שם ועבר ואברהם ובניו, שעל ידם חפפה ההשגחה על העולם החדש להגן עליה מבית ומחוץ... (בראשית ו יד)

צהר וגו' ופתח התבה - ...והרמז שבעולם החדש כבר יזרח להם אור הדעת והאמונה על ידי יחידי סגולה, ויהיו חלוני שקופים אטומים, כמו שהיו במקדש, לרמז שאור ה' יבא בצמצום לפי המקבלים, תחתיים שנים ושלישים תעשה - כמו שהעולם הכללי יושפע משלשה עולמות הידועים, שהם זה למעלה מזה. (שם שם טז)

ויאמר ה' לנח - ...ופה אמר מאמר מיוחד מצד השגחתו הפרטית על נח, שהיה צדיק לפניו, וה' ישגיח על עניני האדם הצדיק וקניניו וצרכי ביתו, כי נח היה לו כסף וזהב וכלי בית וכלי תשמישו וכלי אומניות וגם בהמות בייתיות שהיו מקנה קנינו הטהורות וטמאות, וכן היו לו עופות בייתיות, ולא ידע אם הורשה לו לקחתם אתו אל התיבה, כמו שיקח אתו את בגדו אשר לבש, ואמר לו ה' בא אתה וכל ביתך, שכולל כל הנמצא בביתו... (שם ז א)

מכל הבהמה - אולם מן הבעלי חיים הנמצאים בביתך אין לך רשות לקחת את כולם, כי היה לו מקנה רב, ולא תכילם התיבה, רק מן הבהמה הטהורה תקח לך וגו'. (שם שם ב)

ויבאו אל נח - ספר הפלא, שכולם באו אל נח, הגם שרובי החיות בורחים מן האדם, ואל התבה - הגם שרובם בורחים משבת בית ומצודה ואוהבים אל החפשיות, ושלא באו רק שנים שנים ולא יותר, והיו מכל בשר, שלא חסר אחד המינים. (שם שם טו)

רש"ר הירש:

שנים שנים באו אל נח - ה' ציוה לנח לקלוט את בעלי החיים, אך הביצוע לא היה תלוי בנח, ביחוד ביחס להחיות לא היה זה תלוי בנח שיבואו אליו שנים שנים, ויבואו רק אלה ששמרו על טהרת מינם, כאן מתגלה האמת, שהיא חשובה כל כך בכל כתבי הקודש, הא-ל המצוה את האדם הוא הוא הנגיד ומצוה לטבע, במלים אחרות, ה' הוא האלקים, אמת זו נתגלתה כאן על ידי עובדה ומעשה שהיה מצות ה' ניתנה לנח למען יקיימנה בבחירה חפשית, ובמצות ה' נתקבצו בעלי החיים באופן שיוכל נח לעשות כאשר צווה, אכן אלקי הטבע הוא אלקי האדם... (שם ט ו)

העמק דבר:

שנים מכל - כשילכו שנים יחד אזי תביא, ואותם השנים יהיו זכר ונקבה. למינהו - פירשנו בבראשית שלמינהו הוא שיש בכל בריה כמה מינים ובשעת יצירה לא יצא אלא אחד, ואחר כך נתחלק לכמה מינים, ונח לא הכניס אלא אחד ובו היה נכלל כל המינים. (שם ו יט וכ)

בא אתה וכל ביתך - עבדים ובהמות שהיו לצרכיו ותשמישו ולא לקיום העולם, כדי להקל על עבודתו בתיבה, ולכן אמר כאן שם הוי"ה, שזה מרחמיו על נח, והשגחתו על הצדיק יותר מצורך קיום העולם. (שם ז א)

וכל החיה - אף שאין דרכה להתקרב לאדם, כי בשטף מים גם החיה נעשית נוחה לאדם. צפור - בחולין קל"ט מפרש שצפור טהורה, ואם כן "כל כנף" הם הטמאים, ובפשט צפור החפשיות שעפות הרבה, וכל כנף הביתיות שאינן עפות. (שם שם יד)

תורה תמימה:

צהר תעשה - מה שדרש רבי יוחנן אבן טובה וכו', אולי כי נח לא היה ראוי לראות במפלתן של רשעים, ולכן הצוהר באופן שמכניס אור ואי אפשר לראות החוצה. (שם ו יד)

שפת אמת:

אא"ז מו"ר ז"ל הגיד בשם הרבנים, כי תיבת נח הוא תיבות ואותיות התורה וכו'. שיוכל כל אדם להכניס עצמו בכל תיבה מתורה ותפלה, ועל ידי זה יוכל להנצל מכל הסתר, ואיתא כל שהתיבה קולטתו, כי בודאי צריך האדם להיות ראוי לכנוס תוך דברי תורה, אבל על ידי הביטול בכלל ישראל יוכל כל אדם להתדבק בדברי תורה. (נח תרל"ד)

ברש"י, הרבה ריוח והצלה לפניו, ולמה הטריחו בבנין זה וכו'... וכן היה בעשיית התיבה חיבור מכל הבריאה כדי שיוכלו גם הרשעים לבא להתדבקות על ידי תשובה, ואף שלא מצינו שפעל בהם לשוב, נראה שהיה בהם הרהורי תשובה על ידי התיבה, (ואם כי לא יצא מכח אל הפועל, והועיל על הגלגולים שנתגלגלו אחר כך כידוע בספרי הקודש). גם יתכן לומר שכמה מהם עשו תשובה על ידי מעשה התיבה, והם בכלל אשר בחרבה מתו, שכתב בזוהר הקדוש פרשת ויגש, עיין שם, רק שלא היו כל כך זכאין לראות במפלת הרשעים, כמו נח, ומתו מקודם. וכדמיון זה בני ישראל בגלות מעידין בכל יום על השי"ת, ואומרים שהעולם יחרב ושעיקר הקיום על ידי התורה הכל על זו הכוונה, שיתקרבו גם מהרשעים מי שראוי לכך, והצלת נח היתה במצוה אחת, עשיית התיבה, כמו שכתוב ויעש נח כאשר צוהו, מכל שכן בני ישראל בכח תרי"ג מצוות עתידין להנצל, רק שצריכין להתדבק בתורה... (שם תרמ"א)

במדרש, אלה פסל את הראשונים... וכמו שיש באדם ערלה דחפיא ברית, וצריכין להסירו, כן היה דור המבול ערלה, לכן נאבדו לגמרי, ואחר כך נתגלה נח צדיק ונתחדש העולם על ידו, ולכן היה צריך הגנה בתיבה, כי בכל מקום שצריך התחדשות הבריאה שהוא משורש שמלמעלה מהטבע, צריך הגנה, וכמו כן בשבת קודש פורס סוכת שלום עלינו, על ידי שיש בו עליה להשורש, צריכין להסתיר מפני הרשעים וסט"א... והנה בנין התיבה שאמרו רז"ל שעסק בה ק"כ שנים, שמא ישובו וכו', אף על פי שראינו שלא שבו, נראה שהיה זה בקשת זכות לנח, כדאיתא בזוהר הקדוש, הקב"ה מזמין מצוה לצדיק להצילו, וכמו כן מה שזן ופרנס כל הברואים בתיבה, וכן בבנין התיבה, ומסתמא היה זה בנין של תשובה, כענין סוכה שהוא מדור לבעלי תשובות אחר ימי הדין שנתברר העולם... (שם תרמ"ב)

שם משמואל:

ראה נח-כללי, נח תרע"ב ותרע"ז.

מכתב מאליהו:

ראה נח-כללי, חלק ב עמוד קנה.