נטירה  

(ראה גם: נקמה)

ספרא:

עד היכן כחה של נטירה, אמר לו השאילני קרדומך, ולא השאילו, למחר אמר לו השאילני מגלך, אמר לו הא לך, איני כמותך שלא השאלת לי קרדומך, לכך נאמר לא תטור. לא תקום ולא תטור את בני עמך, נוקם אתה ונוטר לאחרים. (קדושים פרק ד יא)

תלמוד בבלי:

ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק, כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם, והכתיב לא תקום ולא תטור, ההוא בממון הוא דכתיב. דתניא, איזו היא נקימה ואיזו היא נטירה, נקימה אמר לו השאילני מגלך, אמר לו לאו, למחר אמר לו הוא השאילני קרדומך, אמר לו איני משאילך כדרך שלא השאלתני, זו היא נקימה. ואיזו היא נטירה, אמר לו השאילני קרדומך אמר ליה לא, למחר אמר לו השאילני חלוקך, אמר לו הילך, איני כמותך שלא השאלתני, זו היא נטירה. וצערא דגופא לא, והא תניא הנעלבין ואינן עולבין, שומעין חרפתן ואינן משיבין עושין מאהבה ושמחים ביסורין, עליהן הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, לעולם דנקיט ליה בליביה, (ואם בא לנקום בקיום המשפט ישתוק), והאמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו, דמפייסו ליה ומפייס. (יומא כב ב)

ילקוט שמעוני:

לא תשנא את אחיך בלבבך, כשם שהקב"ה יהא שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים מגלגל ומעביר ואינו משמר קנאה ונקמה בלבו על ישראל בכל מקומות מושבותיהם, כך לא תשנא את אחיך, ומה תלמוד לומר בלבבך, בשנאה המיושנת... (ויקרא פרק יט, תרי"ג)

חזקוני:

ולא תטור - בממון, אבל בשל גוף אינו זקוק למחול לו עד שיפייסנו, לא תקום במעשה ולא תטור במחשבה. (ויקרא יט יח)

משנה תורה:

...וכן כל הנוטר לאחד מישראל עובר בלא תעשה, שנאמר "ולא תטור את בני עמך", כיצד היא הנטירה, ראובן שאמר לשמעון השכיר לי בית זה או השאילני שור זה, ולא רצה שמעון, לימים בא שמעון לראובן לשאול ממנו או לשכור ממנו, ואמר לו ראובן הא לך הריני משאילך, ואיני כמותך, לא אשלם לך כמעשיך, העושה כזה עובר בלא תטור, אלא ימחה הדבר מלבו ולא יטרנו, שכל זמן שהוא נוטר את הדבר וזוכרו שמא יבא לנקום, לפיכך הקפידה תורה על הנטירה עד שימחה העון מלבו, ולא יזכרנו כלל, וזו הדעה הנכונה שאפשר שיתקיים בה יישוב הארץ ומשאם ומתנם של בני אדם זה עם זה. (דעות ז ח)

רבינו יונה:

...ואין העונש בזה על הדבור, אלא על נטירת הלב, ואמרו רז"ל כי אזהרת הנטירה על דבר שבממון, אבל על דברי גאוה ובוז ודרישת רעה מותר לשום הדברים על לבו, ואמרו רז"ל על זה, כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם, אבל אם יבקשו ממנו מחילה יעביר על מדותיו. (שערי תשובה ג לח)

ספר החינוך:

ראה ערך נקמה.

מלבי"ם:

לא תקום ולא תטור - הנקמה היא בפועל, שנוקם מחברו על אשר הרע לו, ויהיה או במעשה כשעשה לו רע, או במניעת הטובה, והנטירה היא בלב, כמו שכתוב "נוקם ה' לצריו ונוטר לאויביו" (נחום א' ב'), כי הצר הוא מריע בפועל, והאויב הוא השומר איבה בלב, (וזה ההבדל בין נוטר ובין שומר, שהנטירה היא רק בדברים הגיוניים... לכן פירשו חז"ל שהנקימה היא כשאומר איני משאילך, והנטירה בשמשאילו, רק שמזכיר איבה הצפונה בלב, והנה מה שתפס אצל נקמה אמר לו השאילני מגלך, ואצל נטירה אמר לו השאילני קרדומך, רצו בזה, שאף למי שנקם ממנו אסור ליטור לו שנאה, וכל שכן לנקום... (ויקרא יט יח)

רש"ר הירש:

לא תקום ולא תטור - ...נוסיף עוד, משורש נטור נגזרה המטרה, שהיא לנגד עיני היורים בקשת, ומכאן הוראת נטר, לכוון את דעתו לנקודה מסוימת זמן רב, על מנת לפגוע בה באיבה, הוראה זו מתאימה להוראת נטור, כאן פירושה לשמור על איבה כבושה בלב, בפסוק הקודם נאמר, אם אדם סבור שחבירו פגע בו, חובה עליו להוכיחו בדברים, ואילו פסוק זה דורש מן הנפגע לקיים את הקשה ביותר, אפילו לא הועיל בתוכחתו אסור לו להתנקם, גדולה מזו, עליו למחוק מלבו את זכר העול שנעשה לו, כל זאת אפילו האחר לא עשה דבר לפייסו. לחזוק המצוה הזאת מזכירים לנפגע מי הוא שפגע בו, הפוגע בו הוא אחד מבני עמו, ולפיכך, לא תקום ולא תטור את בני עמך, שכולם בנים למקום... (שם)