נטף  

(ראה גם: צרי, קטורת)

רש"י:

נטף - הוא צרי, ועל שאינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף קרוי נטף בלע"ז גומ"א, והצרי קורין לו טריאק"ה. (שמות ל לד)

רמב"ן:

נטף - רש"י, ולא ידעתי אם הוא טעות סופרים או המגיד כחש לו, כי הטריאקה איננה סם אחד, אבל היא מרקחת רבת ההרכבה, יכנס בה שאור ודבש ובשר שקצים ורמשים, כי יכנסו בה אבק העקרבים ובשר האפעה, ולכך נקרא טריאק, כי הארס בלשון יון טריאק... וחלילה שיכנס בקטורת בשר שקצים ורמשים ושאור ודבש, וכתיב "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו". אבל הצרי הוא השרף כעין שמן הנוטף מעץ הבלסמון, הנקרא בלשון חכמים קטף... ויונתן תרגם צרי בכל מקום שעף, והוא לשון שמן משחה, מלשון תלמוד עבדי ליה שיפא בצעא, והוא מבולע העי"ן, שעיפא דשייף ליה מההוא מינא... (שם)