(ראה גם: עזב)
שם נטישה הונח על בטול כל יחוס דבקות והתקשרות עם דבר, שאינו מבטל העסק עמו בלבד, אבל מבטל כל ענין אשר על ידו אפשר שיהיה לו עוד איזה יחוס והצטרפות עם הדבר, והוא ענין היסח הדעת שבלשון חז"ל, והוא לשון גרוע יותר מלשון עזיבה... (שמות כג יא)
תשמטנה ונטשתה - ההשמטה היא שמסלק עצמו מן הדבר, וזה שלא יעבוד עבודת הארץ, והנטישה היא שמשתתף עם העזיבה, רק שמציין ההרחקה יותר, והוא שלא יאכל הספיחים... ועוד מפרש שהנטישה היא שיעזבם מרשותו שיהיה הפקר, לא שהוא ישים עליהם גדר סביב והוא יחלקם לעניים... (שם)
ההבדל בין עזב ובין נטש הוא, שעזב מציין רק שעוזב הדבר והולך, אף שאינו מוציא הדבר מרשותו בפועל, אבל נטוש הוא יותר, שמציין שמפריד הדבר מאתו, ומוציאו מרשותו בפועל, והכלל הנטישה מציינת הרחקה יותר מעזיבה, כמו עזבתי את ביתי, ולא לבד שעזבתי, רק גם נטשתי את נחלתי, שסלק קדושתו ונטשה בפועל ונתנה ביד אויב... (הכרמל)