וגמליהם נושאים נכאת, אלו חרובין שמחריבין השינים. (בראשית וישב לז כה)
נכאת - שעוה. (בראשית לז כה)
נכאת - כל כינוסי בשמים הרבה קרוי נכאת, וכן (מ"ב כ') "ויראם את בית נכאתה", מרקחת בשמיו, ואונקלוס תרגם לשון שעוה. (שם)
בית נכאתה - חמדתו, ולרז"ל אשתו היתה משקה להם, ויש אומרים כלי זין הראה להם, ויש אומרים בית גנזיו. (מלכים ב כ יג)