(ראה גם: בני האלהים, ענק)
הנפילים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבואו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם, המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם. (בראשית ו ד)
ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפילים, ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם. (במדבר יג לג)
הנפילים דערב רב, עליהם נאמר, ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה, ואלו הם מין השני, (מהערב רב, דהיינו בחינת חכמה דקליפות), והם מאלו הנפילים של מעלה, (דהיינו שנמשכים מן עוזה ועזאל, שהיו מלאכי מעלה, והפילם הקב"ה משמים, כמו שהולך ומפרש, ועל כן נקראים נפילים, ואלו נפילים דערב רב נמשכים מהם).
כשרצה הקב"ה לעשות האדם, שאמר להמלאכים נעשה אדם בצלמנו וגו', רצה לעשותו ראש על כל מלאכי מעלה, שהוא יהיה הממונה על כל המלאכים, והם יהיו פקידים תחת שליטתו, כמו שנאמר ביוסף, ויפקד פקידים על הארץ... ועל כן רצו המלאכים לקטרג עליו, ואמרו להקב"ה מה אנוש כי תזכרנו, הלא הוא עתיד לחטא לפניך, ולמה אתה משפיל אותנו תחתיו. אמר להם הקב"ה אם אתם הייתם למטה בארץ כמו האדם, הייתם חוטאים יותר ממנו, מיד ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה, שחשקו בהם, והפיל אותם הקב"ה למטה בשלשלאות... ואלו בני האלהים הם עזא ועזאל שהנשמות של הערב רב ממין הב' נמשכים מהם, שהם נפילים, משום שהפילו עצמם מקדושתם, לזנות אחרי נשים שהן טובות, ומשום זה, גם הקב"ה הפיל אותם הערב רב מעולם הבא, שלא יהיה להם חלק שם, ונתן להם שכרם בעולם הזה... (בראשית רכו, ועיין שם עוד)
רבי יוסי אומר, כשהדורות של קין היו הולכים בעולם, היו משוים ומחליקים את הארץ, והיו דומים למלאכי מעלה ולאנשים של מטה, (והוא מטעם שהיה קין מזוהמא של סמאל שבא על חוה, שהיה מלאך). אמר רבי יצחק עוזא ועזאל כשנפלו ממקום קדושתם מלמעלה, ראו בנות האדם וחטאו בהם, והולידו בנים, ואלו הם הנפילים היו בארץ. רבי חייא אומר בניו של קין היו בני האלהים, כי כשבא סמאל על חוה הטיל בה זוהמא, ונתעברה והולידה את קין, ועל כן צורתו לא היתה דומה לשאר בני אדם, וכל אלו הבאים מצד קין לא היו נקראים אלא בני האלהים, משם שתוארם היה כמלאכים, הנקראים אלהים.
רבי יהודה אומר,ואפילו הנפילים, שהם בני עוזא ועזאל ונעמה, (נקראים גם כן בני האלהים), המה הגבורים שאמר הכתוב, שמורה מיעוט, שרק המה הגבורים, ולא הנפילים הראשונים שהיו בארץ, הוא מטעם שששים היו כפי חשבון של מעלה... (שם תסד, ועיין שם עוד)
הנפילים היו בארץ, תני רבי יוסי אלו הם עוזא ועזאל, שנקראים נפילים כמו שלמדנו, שהוא משום שהפיל אותם הקב"ה מקדושה של מעלה, ואם תאמר, איך יכלו להתקיים בעולם הזה, אמר רבי חייא אלו הם, מאלו שכתוב בהם ועוף יעופף על הארץ, ולמדנו, שהם נראים לבני אדם בצורתם של בני אדם, ואם תאמר איך יכולים להתהפך מצורת מלאך לצורת אדם, הנה למדנו שהם מתהפכים לכמה צורות, ובשעה שהם יורדים לעולם הזה, מתלבשים בלבוש אויר העולם, ונראים כבני אדם.
ואלו עוזא ועזאל שמרדו למעלה, והפיל אותם הקב"ה משמים, ונתלבשו בארץ, ונתקיימו באותו הלבוש, ולא יכלו להתפשט ממנו ולחזור למקומם, כמו שאר המלאכים, אלא שנשארו בארץ, ואחר כך זנו אחר נשי העולם, ועד עתה, עד היום הזה הם חיים וקיימים ומלמדים כשוף לבני אדם, והולידו בנים, וקראו אותם ענקים גבורים, ואלו הנפילים נקראים גם כן בני האלהים, וכבר נתבאר. (בראשית ב תכג)
למדנו, אחימן ששי ותלמי ממי יצאו, הם היו זרעם של אלו הנפילים, שהפילם הקב"ה (מן השמים) לארץ, והולידו מבנות הארץ, ומהם יצאו גבורי העולם, כמו שכתוב, המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם, אשר מעולם, פירושו שנמצאים מעת שנברא העולם... (שלח מ)
ובא הכתוב להורות, הנפילים היו בארץ, אלו הם אדם ואשתו, שהם היו, שנפלו בארץ בלא אב ואם, ולמה נקראו נפילים, משום שנפלו ממעלתם שהיתה להם, כלומר נפילים הם, (בערך) מה שהיו מכבר, נפילים הם, על שנטרדו מגן עדן, ולא חזרו לשם, על כן חזרה תורה ואמרה, אלו היו בארץ, (אדם ואשתו), שהיתה אימתם על כל הבריות, ועדיין היו חיים, ולא מנעו בני הדור מלעשות עבירות, ומי הם אותם העוברים עבירות, גדולי הדור אנשי השם, שהיו גדולים בדור.
אמר רבי פנחס, מכאן הוא משמעות הכתוב, שכתוב, הנפילים היו בארץ בימים ההם, שלהם היה צריך להיות מניעה, למנוע עצמם מעבירות בשביל בני הדור, ולא מנעו, ולעיניהם ממש באים אל בנות האדם בזנות, וילדו להם, ומי הם אותם הנפילים שהיו בדור, היינו אותם הגבורים שלא נראה בדור כמותם, אנשי השם, היינו שם הידוע, שקרא אותם הקב"ה, שכתוב, ויקרא את שמם אדם. (זהר חדש בראשית תתסב)
...לאחר כן ראו בנות האדם הולכות ערומות, ובאו אליהן וילדו מהם, זה שאמר וגם אחרי כן אשר יבואו בני האלהים וגו', אנשי שם, מה אנשי שם, הם הנפילים, שלמדו שם בכל דבר ודבר שבעולם, להשלים כשפיהם. רבי יהודה ורבי יוסי אמרו אנשי שם ממש, כמו שאתה אומר ששים גבורים סביב לה, (שפירושו שהם סביב המלכות הנקראת שם, והנפילים הם מששים גבורים אלו, על כן נקראו אנשי שם). אמר לו רבי יצחק מגבורי ישראל כתוב, (אצל ששים הגבורים, ואלו הנפילים אינם מבני ישראל). (שם רות רצד)
רבי אומר, ראו המלאכים שנפלו ממקום קדושתן מן השמים את בנות קין מהלכות גלויות בשר ערוה ומכחלות עיניהן כזונות, ותעו אחריהן, ולקחו מהן נשים... רבי יהושע בן קרחה אומר, המלאכים אש לוהטים, שנאמר (תהלים ק"ד) משרתיו אש לוהט, והאש בא בבעילה בבשר ודם, ואינה שורפת את הגוף. אלא בשעה שנפלו מן השמים ממקום קדושתן כחן וקומתן כאדם, ולבושו גוש עפר, שנאמר (איוב ז') לבש בשרי רמה וגוש עפר. רבי צדוק אומר מהם נולדו הענקים המהלכים בגובה קומה ומשלחים ידם בכל גזל וחמס ושפיכת דמים, דכתיב (במדבר י"ג) ושם ראינו את הנפילים... (פרק כב)
הנפילים היו בארץ בימים ההם, ז' שמות נקראו להם, אימים, רפאים, גבורים, זמזומים, ענקים, עוים, נפילים. אימים, שכל מי שרואה אותן היתה אימתן נופלת עליו, רפאים שכל מי שראה אותן היה לבו רפה כשעוה, גבורים, רבי אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן אמר מוח קוליתו של אחד מהם היה נמדד י"ח אמה, זמזומים, אמר רבי יוסי בר חנינא מנתרומין מגיסטי מלחמה. ענקים, רבנן ורבי אחא, רבנן אמרי שהיו מרבים ענקים על גבי ענקים, רבי אחא אמר שהיו עונקים גלגל חמה, ואומרים הורד לנו גשמים. עוים שצדו את העולם, ושהוצדו מן העולם, ושגרמו לעולם שיצוד, הדא מה דאת אומר (יחזקאל כ"א) עוה עוה עוה אשימנה, אמר רבי אלעזר ברבי שמעון, שהיו בקיאים בעפרות כנחשים, נפילים שהפילו את העולם ושנפלו מן העולם, ושמלאו את העולם נפילים בזנות שלהם. (בראשית כו טז)
הנפילים היו בארץ בימים ההם וגו', מלמד שהיו רואין חמה ולבנה ועושין כשפים עליהם, הוא שאמר (איוב כ"ד), המה היו במורדי אור, המה הגבורים, שהיו קשין ומורדין ומכשפין, (שם כ"א) ויאמרו לא-ל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו, מה ש-די כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו... (בראשית יב)
...ואם תאמר היאך קורא אותם נפילים, בעבור שהנחש שליח של סמא"ל היה, והזוהמה מצד סמאל ירדה, ועל שם הזוהמא שירדה משם נקראים נפילים. ויראו בני האלהים את בנות האדם, הם נפילים, שאותן מלאכים נתערבו בכחות החיצוניים שאינם קדושים, ונפלו מקדושתן, ולמטה בארץ נתערבו בכחות הגוים, שנאמר ויקחו להם נשים...
ג' שמות יש להם, נפילים, ענקים רפאים, רפאים אף הם יחשבו כענקים, ואחר שם פלגא גופא מיתי מפלגות חיי, או שמפילים עצמם לים, או נטלי עשב ואוכלים ושדרין לפומייהו ומתין. (בראשית, ועיין שם עוד)
הנפילים - ית גבריא בני ענק מגנסית גיבריא. (במדבר יג לג)
הנפילים - על שם שנפלו והפילו את העולם, ובלשון עברית לשון ענקים הוא. (בראשית ו ד)
הנפילים - ענקים מבני שמחזאי ועזאל שנפלו מן השמים בימי דור אנוש. (במדבר יג לג)
ופירוש נפילים, שיפול לב הרואה אותם, שיתמה מגובה קומתם. (בראשית ו ד)
אבל המדרש אשר לרבי אליעזר הגדול בפרקיו על המלאכים שנפלו ממקום קדושתן מן השמים ומוזכר בגמרא במסכת יומא הוא הנאות בלשון הכתוב יותר מן הכל, אלא שיש צורך להאריך בסוד הענין ההוא. (שם)
הנפילים - שכל הרואם מופלא עליו, דבר אחר מתיירא שיפלו עליו. (במדבר יג לג)
הנפילים - למעלה הזכירם בלשון ילידי הענק, ועתה אמרו הנפילים, שכל הרואה אותן לבו נופל, וזהו שחזר מן הנפילים, כלומר הקדמונים שבבראשית, שעליהם נאמר הנפילים היו בארץ, ושלשה שמות נקראו להם, נפילים, ענקים רפאים. נפילים היו ראש המשפחה, אותן שהיו בני האלהים שהזכיר בבראשית, ולא היו כשאר בני אדם להסתכל בהם, וכל המסתכל בהם חרדה גדולה נופלת עליו, ואחר כך נתמעטו מן הכח והגבורה, ונקראו ענקים, על שם שמעניקים חמה בקומתן, כלומר אצל הרואה, כי לא היו רשאין להסתכל בהם, כמי שמסתכל במגדל גבוה, ואחר כך ברחוק הדורות שהיו מתגלגלין והיו מתרחקין מגבורת אותן נפילים נתמעט כחן יותר ונתרפה, ונקראו רפאים... ומה שזכה (עוג, שהיה מפסולת שלהם) להנצל מן המבול, בזכות אברהם, וגם בזכות ישראל, כדי שתתישב הארץ הקדושה על ידי אנשים כמותן... (שם)
הנפילים - הנפלאים, חסר אל"ף, אנשי השם - לרבי אחא שהשמו את העולם והושמו ממנו. (בראשית ו ד)
שבע שנים נבנתה - ועדיין לא מתו הנפילים, להכחיש דברי המרגלים האומרים ארץ אוכלת יושביה היא. (במדבר יג כב)
נפילים - יש מפרשים גבוהים, כמו הר נופל באיוב. (שם שם לג)
הנפילים - תאר לאנשים המופלאים בגובה קומתם ויוצאים מדרך הטבעי, כי כל דבר מובדל היוצא חוץ לטבע הרי הוא כאילו נפל מכלל הסדר הטבעי המתפשט על כל המציאות הטבעי... (בראשית ו ד)
הנפילים - עתה יפרש מה שכתוב ויראו בני האלהים את בנות האדם, מי היו בני האלהים, הם אלה שאמרו שהם בני אלהים ונפלו משמים, והגדות כאלה היו בימים האלה וגם אחרי כן... וספרו עליהם נפלאות וגבורות, והם נעשו להם אלילים, שהקימו להם מצבות ומזבחות ועבדו אותם בכמה עבוודות מתועבות... לכן הודיע לנו משה רבינו ע"ה כי הנפילים האלה שהם הענקים והעריצים שאמרו עליהם העמים בספורים שנפלו משמים, והם היו בימים ההם וגם אחרי כן, שאז נמצאו ענקים וגבורי כח כה נוראים, שאמרו על עצמם שהם בני אלהים... ובאמת הם רק הגבורים אשר מעולם אנשי השם, שכל גבור שעמד בימים ההם או איש שעשה לו שם על ידי חכמתו ומעשיו היו מיחסים לו אלוהות, והיו אומרים שנפל משמים... (בראשית ו ד)
הנפילים - הם קטנים מענקים, כי הם יהיו מזווג ענקים עם בנות האדם, שהעוברים נופלים מהרחם, כמו שאמרו חז"ל... (הכרמל)
הנפילים - שנפלו מרוח גבוהה שהיתה להם מכבר למדרגה פחותה מחמת שהואילו ללכת אחרי רצון ותאוה. בימים ההם - הרגישו שינוי ברוחם ונעשו נפילים, אלא שלא הגיעו עדיין להיות בשר לגמרי... (בראשית ו ד)