(ראה גם: מצה, ריב)
כי נצו - לשון סרחון ולכלוך, כמו מוראתו בנוצתה, שתרגומו באוכליה. (איכה ד טו)
נצו - לשון מריבה. (שם)
כי ינצו - הוא ענין מריבה שבא לידי הכאה, כמו שכתוב "שני אנשים עברים נצים, ויאמר לרשע למה תכה" (שמות ב' י"ג)... (דברים כה יא)
נצים - נצה קרוב לנשה, שפירושו להמסר בידי אחד מרצון, על כל פנים ללא התנגדות, למסור לו מן ההון ומתוך כך להיות לו לתובע, מכאן נצה, להתנגד להשתעבדות לזולת, ותוצאתה הטבעית, מריבה. השיג אחד הנצים את מטרתו, הופך נצה לנצח, המריבה שככה... (שמות ב יג)
כבר הערנו לעיל שבניגוד לריב מציין נצה קטטה ותיגרת ידים... (שם כא כב)
ינצו - נצה הוא ריב של הכאה. (דברים כה יא)