(ראה גם: מרד, שבועה)
אשר נשאתי את ידי - די קימית במימרי. (שמות ו ח)
נשאתי את ידי - הרימותיה להשבע בכסאי. (שם)
נשאתי את ידי - דרך משל, כאדם שישא ידו אל השמים וישבע... (שם)
נשאתי את ידי - רש"י ור' אברהם, ועל דרך האמת נשאתי את ידי שהרימותי זרוע עזי אלי שאתן להם הארץ, וכן "כי אשא אל שמים ידי", שאשא היד הגדולה אל השמים להיות בה לעולם החיים, ואין "וירם ימינו ושמאלו אל השמים" מן הענין הזה, כי הוא נאמר במלאך לבוש הבדים, שנשבע בחי העולם. (שם)
...ובזה נתבאר לי מה שאמרו ז"ל (סנהדרין נ"ח) בהרמת יד נקרא רשע, "ויאמר לרשע למה תכה רעך" (שמות ב'), כי הרמת יד הוראה גדולה על התלהבות לבו, ולזה אמר "בשמך אשא כפי", כי מהתלהבות לבי בהזכרת שמך אשא כפי. (תהלים סג ה)
נשאתי את ידי - ...ונראה שהתגלות הנבואה לאבות בהבטחת הארץ נקראת "נשאתי את ידי", ושורש יד נמצא הרבה על הנבואה, כמו "היתה עלי יד ה'", ונראה שהוא מלשון כידודי אש (איוב מ"א), לפיד בוער ומאיר... ומשא בא על הנבואה, כי היא משא לחוש הנביא ואבריו המזדעזעים, ולהיפך דעתו נשאת למעלה. (שמות ו ח)
יש הבדל בשימוש הלשון בין נשא ידיו ובין פרש כפיו, שפרישת כפים הוא לתפלה, כמו "אפרש כפי אל ה'" (שמות ט'), ונשיאות ידים הוא לדוכן. (הכרמל)