פתח ההוא ינוקא ואמר, ישקני מנשיקות פיהו, זה הוא תשוקה עליונה, כי יצא הרצון דרך הפה, ולא יצא דרך החוטם, בעת שיצאה האש, כי כאשר הפה נתחבר למי שהוא לנשק, יוצאת האש, ברצון, בהארת הפנים, בחדות כל, בדביקות של נחת רוח, והוא כמו שאמר לעיל אשר האור היוצא דרך הפה הוא בחינת אוירא דכיא ואור החסדים... (נח רלח, ועיין שם עוד)
רבי יצחק פתח, ישקני מנשיקות פיהו וגו', אמרה כנסת ישראל (דהיינו השכינה), ישקני מנשיקות פיהו, מהו הטעם ישקני, יאהבני היה צריך לומר, למה ישקני, אלא כך למדנו, מהו נשיקות, הוא התדבקות רוח ברוח, שמשום זה, נשיקה היא בפה, כי הפה הוא המוצא והמקור של הרוח, ועל כן, הנשיקין הן בפה באהבה, ודבקים רוח ברוח, שאינם מתפרדים זה מן זה. ועל כן, מי שיוצא נשמתו בנשיקה, מתדבק ברוח אחר, (דהיינו ברוח של הקב"ה), ברוח שאינו נפרד ממנו, והיינו שנקרא נשיקה, ועל כן אמרה כנסת ישראל, ישקני מנשיקות פיהו, כדי להדביק רוח ברוח שלא יפרדו זה מזה. (משפטים תקנא)
רבי יהודה אמר, כתוב וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך, למה בכה, אלא כשהיה בהתדבקות הרוח בה, לא היה יכול הלב לסבול, ובכה, ואם תאמר, הרי כתוב וישקהו ויבכו, למדנו למה נקוד על וישקהו, הוא משום שלא נתדבק בו רוח כלל, ועל זה כתוב ונעתרות נשיקות שונא, מהו ונעתרות נשיקות שונא, אלא מי שנושק באהבה, מתדבק רוחו ברוחו, בדביקות האהבה, ומי שאינו נושק באהבה, אינו בדבקות אלא ונעתרות. מהו נעתרות, הוא עוביות, כי לא דבוק רוחו בנשיקה ההוא, ולא נתדבק בה כלל, משום זה כתוב ישקני מנשיקות פיהו, שהוא דבקות רוח ברוח... (שם תקנד, ועיין שם עוד)
דבר אחר ישקני מנשיקות פיהו, מה ראה שלמה המלך שהוא הביא דברי אהבה בין עולם העליון (שהוא ז"א) ובין עולם התחתון (שהוא המלכות), והתחלת שבח האהבה שהביא ביניהם הוא ישקני. אלא למדנו וכך הוא, שאין אהבה של דביקות רוח ברוח זולת נשיקה, ונשיקה היא בפה, שהוא מבוע של הרוח והמוצא שלו, וכשנושקים זה לזה מתדבקים הרוחות אלו באלו ונעשו אחד, ואז הוא אהבה אחת.
בספרא דרב המנונא סבא הראשון, היה אומר על מקרא הזה, שנשיקת אהבה מתפשטת לד' רוחות, וד' רוחות מתדבקים יחד, והם תוך סוד האמונה, (שהוא המלכות וד' רוחות) עולים בד' אותיות והן האותיות שהשם הקדוש תלוי בהן, ועליונים ותחתונים תלוים בהן, והשבח של שיר השירים תלוי בהן, ומי הן, הן (ד' אותיות) אהבה, והן מרכבה עליונה (ח"וג תו"מ), והן חיבור ודבקות ושלמות הכל... (שם שעא, ועיין שם עוד)
היכל הזה הוא היכל הרצון, שכאן מתמלאים כל השאלות וכל הבקשות שבעולם, משום שהוא רצון כל הרצונות, כשנמצאות נשיקין, בסוד שכתוב וישק יעקב לרחל, ואז כשנושקים זה לזה אז נקרא עת רצון, משום כי אז נמצאת השלמות, וכל הפנים מאירים, וכשהתפלות עולות, אז עת רצון הוא להמצא, ועל זה כתוב, ואני תפלתי לך עת רצון, שהוא חיבור זה עם זה, (בסוד הנשיקין)...
כאשר נתדבקו (הנושקין) נשיקין בנשיקין זה עם זה, על זה כתוב, ישקני מנשיקות פיהו וגו', אין נשיקין של שמחה ואהבה, אלא כשמתדבקים זה בזה, פה בפה, רוח ברוח, ומרוים זה עם זה בתפנוקי כל ובשמחה, מהארה העליונה... (פקודי תרמח, ועיין שם עוד)
על היכל הזה כתוב, ונעתרות נשיקות שונא, משום שכאן עומדים כל אלו נשיקות הרעות ותאוות רעות וכל מעדני הגוף שבעולם הזה, אשר באלו עדונים נגרש האדם מעולם הזה ומעולם הבא, על היכל הזה כתוב, כי נפת תטפנה שפתי זרה וגו', (ונשיקות ועדונים אלו הטמאות שבהיכל הם כנגד נשיקות ותענוגים שבהיכל ששי דקדושה כנ"ל)...
מה כתוב, והחזיקה בו ונשקה לו, אלו הן נשיקות לטמא ולהטעות בני אדם אחריה, משום שכאן הוא מקום לכל אלו נשיקות הרעות מכל זנונים זרים, שהם מתוקים לפי שעה, אוי לסופם כמו שכתוב וחלק משמן חכה... (שם תתקי, ועיין שם עוד)
משום זה, כמו שנתדבק האדם באלו נשיקות רעות בעולם הזה, אף כך הוא בשעה זו, אם האדם נמשך אחריה בעולם הזה, ועזב את הצד הקדוש, אז הנשמה אינה חוזרת למקום קדוש ההוא, כי כמו שנמשך אחריה בעולם הזה, כך היא שולטת על נשמתו, ואז יוצאת הנשמה מן הגוף כחבלים, והעמדנוהו. וכל זה בשביל אלו נשיקות שהיא נשקה לו בעולם הזה, שהם מתוקות, ואחר כך מרות הן לו בשעה ההיא, ועל זה (כתוב) והחזיקה בו ונשקה לו בעולם הזה, כמו שהעמדנו... (שם תתקיז)
כל הנשיקות של האהבה, אינן אלא שיהיו כלל אחד להתכלל זה בזה בלי פירוד, ומשום זה הנשיקין האלו בכל וכל הן, להעשות הכל בכלל אחד, אותיות באותיות, עולמות בעולמות, מדרגות במדרגות, אשה בבעלה, שיהיו הכל אחד.
פיהו למה פיהו, פיו היה צריך לכתוב, אלא כדי לכלול שניהם, (ז"א ומלכות) יחד, כי ה' (הוא מלכות), ו' (הוא ז"א, על כן כתוב פיהו), פיהו הוא להראות, שהיא (המלכות) מוכנה אצלו כמו אשה שמתקנת פיה לקבל נשיקה מבעלה, משום זה נראית הה' (במלה פיהו, הרומזת) על הכנת פיה (של המלכות).
כתוב פיהו כאן, יש להסתכל, אם תאמר שהנשיקות הן למעלה למעלה בא"ס, משום שאומר בדרך סתום ישקני פיהו, (כי ישקני הוא לשון נסתר, וכן פיהו, ועל כן רומז אל א"ס ב"ה, שהוא נסתר), ואחר כך חוזר ללשון גלוי ואומר דודיך, (דהיינו כי טובים דודיך מיין, ודודיך הוא לשון נוכח וגלוי, הרומז על זו"נ שהם בגלוי), אינו כן, כי נשיקות אינן תלויות שם למעלה) בא"ס ב"ה, שאין השגה תופסת בו), אלא אשה בבעלה, (דהיינו בז"א ומלכות בלבד, המכונים אשה ובעלה, ומה שבתחילה אומר פיהו, לשון נסתר, ואחר כך דודיך, לשון נוכח הוא), כי טרם שנתקרבו זה לזה והתנשקו זה בזה בדבקות האהבה, היא (המלכות) אומרת דודיך בגלוי, ולא כתוב דודיו (לשון נסתר), כי הם כלולים יחד באהבה בחבור אחד, בלי פרוד כלל... (זהר חדש שיר השירים קנא, ועיין שם עוד)
תניא אמר רבי עקיבא בשלשה דברים אני אוהב את המדיים... כשנושקין אין נושקין אלא על גב היד... (ברכות ח ב)
אמר ליה ההוא צדוקי לרבי ישמעאל... חזאי עיני דנשקן אהדדי, אמר ליה בא על אחותו, אמר ליה חזאי דנשקי סיהרא, אמר ליה בא על אשת ישראל... (שם נו ב)
עולא כי הוי אתי מבי רב הוה מנשק להו לאחוותיה אבי חדייהו, ואמרי לה אבי ידייהו, ופליגא דידיה אדידיה, דאמר עולה אפילו שום קורבה אסור... (שבת יג א)
אמר רבי יהושע בן חנניה, מימי לא נצחני אדם, חוץ מאשה תינוק ותינוקת... נשקתיו על ראשו, ואמרתי לו אשריכם ישראל שכולכם חכמים גדולים אתם, מגדולכם ועד קטנכם. (עירובין נג ב)
ואמר רבי אלעזר אף מרים בנשיקה מתה, אתיא שם שם ממשה, ומפני מה לא נאמר בה על פי ה', מפני שגנאי הדבר לאומרו. (מועד קטן כח א)
כי מטיה (אשתו של רבי עקיבא) לגביה, נפלה על אפה קא מנשקא ליה לכרעיה, הוו קא מדחפי לה שמעיה, אמר להו שבקוה שלי ושלכם שלה הוא, שמע אבוה דאתא גברא רבה למתא, אמר, איזיל לגביה אפשר דמפר נדראי... נפל על אפיה ונשקיה על כרעיה ויהיב לי פלגא ממוניה. (כתובות סג א)
...ואת יראי ה' יכבד ואמר מר זה יהושפט מלך יהודה, כשהיה רואה תלמיד חכם היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו וקורא לו רבי רבי מרי מרי... (שם קג ב)
רבי אבא מנשק כיפי דעכו... (שם קיב א)
...הניחא למאן דאמר העראה זו הכנסת עטרה, אבל נשיקה ולא כלום היא, היינו דאתי קרא למעוטי נשיקה, אלא למאן דאמר העראה זו נשיקה מאי איכא למימר... (סוטה כו ב)
אמר רבי יצחק אמר הקב"ה יבואו בני הנשוקה ויפלו ביד בני הדבוקה. (שם מב ב)
...אמרה להו אימיה יהבוהו ניהלי ואינשקיה פורתא, אמרה לו, בניי לכו ואמרו לאברהם אביכם, אתה עקדת מזבח אחד, ואני עקדתי שבעה מזבחות... (גיטין נז ב)
אמר לי תא אחוי לך היכא דנשקי ארעא ורקיעא אהדדי, שקלתא לסילתאי אתנחתא בכוותא דרקיעא, אדמצלינא בעיתיה ולא אשכחתיה... אמר לי האי גלגלא דרקיעא הוא דהדר, נטר עד למחר הכא ומשכחת לה. (בבא בתרא עד א)
...אמר רבי שמעון בן פזי, ואיתימא רבי שמעון בר אמי, מרישיה דקרא קאמר ליה, ישקני מנשיקות פיהו, אמר ליה ישמעאל אחי חשוק שפתותיך זו בזו ואל תבהל להשיב... (עבודה זרה לה א)
...זימנין הוה יתיב רב פפא וקמבעיא ליה, אמר ליה הונא בריה דרב נחמן לרב פפא תנינא... קם נשקיה ברישיה ויהיב ליה ברתיה. (הוריות יב ב)
אמר רב גידל אמר רב, נרשאה נשקיך מני ככיך. (חולין קכז א)
רבי יונתן ורבי ינאי הוו יתבון, אתא חד בר נש ונשק ריגלוי דרבי יונתן, אמר ליה רבי ינאי מה טיבו הוא שליך לך מן ימוי, אמר ליה חד זמן אתא קיבל לי על בריה דיזנוניה, אמרית ליה איזיל צעק בי כנישתא עלוי ובזיתיה... (פאה ד א)
אמר רבי יוסי בי רבי בון סכותה לראשי ביום נשק, ביים שהקיץ נושק את החורף, דבר אחר ביום נשק, זה נשקו של גוג, דבר אחר ביום שני עולמות נושקין זה את זה, העולם הזה יוציא, והעולם הבא נכנס. (יבמות עז ב)
וישק יעקב לרחל, כל נשיקה של תפלות בר מן תלת, נשיקה של גדולה, נשיקה של פרקים, נשיקה של פרישות. נשיקה של גדולה, (שמואל א' י') ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו, נשיקה של פרקים, (שמות ד') וילך ויפגשהו בהר האלקים וישק לו, נשיקה של פרישות, (רות א') ותשק ערפה לחמותה, רבי תנחומא אומר אף נשיקה של קריבות, שנאמר וישק יעקב לרחל, שהיתה קרובתו. (בראשית ע יא)
אמר רבן שמעון בן גמליאל, בג' דברים אני אוהב את בני המזרח... ואין נושקין אלא ביד. (שם עד ב)
וירץ עשו לקראתו וישקהו, נקוד עליו, אמר רבי שמעון בן אלעזר בכל מקום שאתה מוצא הכתב רבה על הנקודה, אתה דורש את הכתב... כאן לא כתב רבה על הנקודה ולא נקודה רבה על הכתב, אלא מלמד שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו, אמר לו רבי ינאי אם כן למה נקוד עליו, אלא מלמד שלא בא לנשקו אלא לנשכו, ונעשה צוארו של יעקב אבינו של שיש וקהו שיניו של אותו רשע... (שם עח יב)
אמר רבי פנחס, מעשה היה באח ובאחות שהיה אחד מהם בגוש חלב ואחד מהן בבית מרון, נפלה דליקה בביתו של גוש חלב, באתה אחותו מבית מרון ונפלה עליו והיתה מחבקתו ומנשקתו, אמרה לו איני מרגלת לבא עליך, אלא פחדתי דהוית אחי באנגקי ופלטת ממנה. אמצאך בחוץ אשקך (שיר השירים ח') באיזה חוץ מדבר, במדבר, מקום שנשקו אחים זה לזה, משה ואהרן. (שמות ה א)
...מהו וישק לו, זה שמח בגדולתו של זה, וזה שמח בגדולתו של זה. (שם שם יא)
דבר אחר וישק לו, נטל כהונה ולויה, זה נוטל כהונה ונותן לויה, וזה נוטל לויה ונותן כהונה. (שם שם יב)
דבר אחר וישק לו, אמר רבי שמואל בר נחמן משל לזהבי שהביאו לו מוניטה אחת וראה אותה מבפנים של חרס ומבחוץ של זהב... כך נשיקה שנשק עשו ליעקב לא היה אלא לפסולת, שנאמר (משלי כ"ו) כסף סיגים מצופה על חרש... שלא בקש לנשקו אלא לנשכו, אבל נשיקה של אהרן ומשה היתה נשיקה של אמת, ועליהן הוא אומר חסד ואמת נפגשו. (שם שם יג)
אמרו, מעשה בשתי אחיות שהיו דומות זו לזו, והיתה האחת נשואה בעיר אחרת, בקש בעלה של אחת מהן לקנאות לה, ולהשקותה מים המרים בירושלים, הלכה... אמרה לה אחותה הריני הולכת תחתיך ושותה... חבקו ונשקו זו לזו, כיון שנשקו זו לזו הריחה במים המרים מיד מתה... (במדבר ט ה)
ישקני מנשיקות פיהו, איכן נאמרה, רבי חיננא בר פפא אמר, בים נאמרה, הדא מה דכתיב לסוסתי ברכבי פרעה, רבי יודא ברבי סימון אמר בסיני נאמרה, שנאמר שיר השירים, שיר שאמרו אותו השירים השוררים... (שיר השירים א יב)
דבר אחר ישקני מנשיקות פיהו, אמר רבי יוחנן מלאך היה מוציא הדיבור מלפני הקב"ה על כל דיבור ודיבור ומחזירו על כל אחד ואחד מישראל, ואומר לו מקבל אתה עליך את הדיבור הזה כך וכך דינין יש בו... והיה אומר לו ישראל הן, חוזר ואומר לו מקבל אתה אלקותו של הקב"ה, והוא אומר לו הן והן, מיד היה נושקו על פיו... רבי יהושע בן לוי ורבנין. רבי יהושע אומר ב' דברות שמעו ישראל מפי הקב"ה אנכי ולא יהיה לך, הדא הוא דכתיב ישקני מנשיקות פיהו ולא כל הנשיקות... (שם שם יג)
...ורבנן אמרין, עתידין נפשיהון של אלו לינטול בנשיקה. אמר רבי עזריא, מצאנו שנפשו של אהרן לא נטלה אלא בנשיקה, הדא הוא דכתיב (במדבר ל"ג) ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי ה' וימת שם, ונפשו של משה מנין, שנאמר (דברים ל"ה) וימת שם משה עבד ה' על פי ה', מרים מנין, דכתיב (במדבר כ') ותמת שם מרים, מה שם שנאמר להלן על פי ה', אף כאן כן, אלא שגנאי לפרשו, ושאר כל הצדיקים מנין, שנאמר ישקני מנשיקות פיהו,אם עסקת בדברי תורה שפשותיך מנושקות, סוף שהכל מנשקין לך על פיך... (שם שם טז, וראה שם עוד)
...כשדבר הקב"ה אנכי ה' אלקיך, מיד פרחה נשמתן, כיוון שמתו התחילו המלאכים מגפפין ומנשקין אותם, ואומרין להם מה לכם אל תיראו... (שם ו ד)
לך לקראת משה המדברה, זה שאמר הכתוב חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו (תהלים פ"ח), חסד זה אהרן, שנאמר (דברים ל"ג) וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידיך, ואמת זה משה, שנאמר (במדבר י"ב) בכל ביתי נאמן הוא... (שמות כח)
...באותה שעה מתחלפים עליו (על התינוק) שבעה עולמות, עולם ראשון דומה למלך, שהכל שואלין בשלומו ומתאוין הכל לראותו, ומחבקין ומנשקין אותו מפני שהוא בן שנה... (פקודי ג)
אמר רבי יוחנן בן דהבאי, ארבעה דברים שחו לי מלאכי השרת... אלמים למה, מפני שנושקין את הערוה... הוא עזב פה המדבר שבו נתנה הנשיקה ונשק הסתום, לכך נסתם פי זרעו... (פרק א, וראה שם עוד)
העבר רצונך מפני רצון שמים, שכן מצינו ליעקב שלא נשק ליוסף, אמאי לא נשק ליה, סבר דילמה אידי דגלה אטעיניה נשי אגג שופריה... איהו בעי למנשקיה ולא שבקיה, דכתיב ויבך על צואריו עוד, היינו דכי נח נפשיה נשקיה, דכתיב ויבך עליו וישק לו, אמר תלתין ותשע שנין קמיה ולא נשקיניה לפומיה דאבא, והשתא קברנא ליה ולא נשקינה ליה... (שם פרק ג)
וירץ (לבן) לקראתו, בעא לנשיקה, ולא שבקיה, חבקיה הדר לנשקיה ונקיף ליה ליסתיה, דייקא נמי דכתיב וינשק ולא כתיב וישק, שמע מינה... מאי בין וישק לוינשק, וינשק בכל הגוף וישק בפה, ומנא ליה הכי, דכתיב שפתים ישק משיב דברים נכוחים, כל מקום שנאמר וישק אינו אלא כרושם ומצרף לחשבון... (שם ראה שם עוד)
ישקני מנשיקות פיהו, דברי תורה שנתנו בנשיקה... אמר רבי אילא ישקני מנשיקות יש דברים שמשיקים עליהם את הפה, כתוב אחד אומר בלבי צפנתי אמרתך, וכתוב אחד אומר בשפתי ספרתי... ישקני, יטהרני, כמשיק שני גבים זה לזה, והם טהורים זה מזה, כמא דאת אמר כמשק גבים שוקק בו, ישקני ידביקני, כמא דאת אמר וקול כנפי החיות משיקות אשה אל אחותה. יוציא לי נשיקות מתוך פיהו שתי נשיקות, אחת בעולם הזה, ויפח באפיו נשמת חיים, ולעתיד לבא, ונתתי רוחי בכם וחייתם, פיהו ולא נשיקה ביד... (שיר השירים פרק א, תתקפא)
ויפול יוסף על פני אביו וישק לו, נשיקה שלפרידה, נשיקה שלמיתה. (בראשית נ א)
ועל פיך ישק, יתפרנסון, כמו ובן משק ביתי, דבר אחר ועל פיך ישק, שלא יהא אדם נוטל פרוקופי (כבוד וגדולה) חוץ ממך. (בראשית מא מ)
נשקו בר - קבלו אולפנא. (תהלים ב יב)
ועל פיך ישק - יתזן יפרנס, כל צרכי עמי יהיו נעשים על ידך, כמו ובן משק ביתי, וכמו נשקו בר. (בראשית מא מ)
נשקו בר - זרזו עצמכם בבר לב. (תהלים ב יב)
ישקני - אומרת כנסת ישראל בגלות, מי יתן וישקני כמאז, יש מקומות שנושקין על גב היד והכתף, ואני מתאוה שינהג כמנהג הראשון כחתן אל כלה, פה אל פה. (שיר השירים א ב)
נשיקה עם למ"ד ביד או בכתף או בצואר, ובלי למד בפה. (בראשית כז כו)
נשקו בר - ...ויש אומרים מגזרת נשק, ורוצה לומר נשקו כלי בר, או תקנו הבר. (תהלים ב יב)
...או שהיה לבן צנוע ממנו, כי משפחת אברהם כשרה וצנועה, ורחל היתה קטנה ואין לחוש לה, וזה ענין וישק יעקב לרחל, או הוא כדברי רבי אברהם, כי נשיקה בלמ"ד איננה בפה רק נשק אותה על ראשה או על כתיפה. (בראשית כט ט)
...והנשיקה משל לתענוג דביקות הנשמה במקור החיים ותוספת רוח הקודש, ולכך אמר מנשיקות, כי כל סיבה וסיבה מקבלת המחשבה ותוספת מן האור המתוק והזהר הצח ההוא... (שיר השירים א ב)
ושקה - לעולם תלה הנשיקה בגדול, וכששוים אומר איש לרעהו, וכאן אמר לי, שלא היה רואהו. (בראשית כז כו)
לא ינשק אדם בבית הכנסת את בנו ולא בביתו לפני רבו. ולאחר שקרא בתורה מנשק ספר תורה, על שם ישקני מנשיקות פיהו, ואם נזדמן לו רוק ירוק ואחר כך ינשק, ולא ינשק ואחר כך ירוק. (רנה)
ישקני מנשיקות פיהו, אם נשק אדם את אשתו ובניו מטונפים, לא ינשק אחרי כך את הספר. (רעד)
שלמה המלך ע"ה למד בכאן (משלי כ"ד) שפתים ישק משיב דברים נכוחים, על מעלת החכם אשר דבריו ערבים על הבריות, והכל חפצים לשמען. ואין הכונה שראוי לנשקו בשפתים, כי מה יבא ללמד, ועוד שאם כן היה לו לומר שפתים יושק, אבל יאמר הכתוב שפתי השומעין ישק מי שהוא משיב דברים נכוחים. והכונה לומר, כי אזני הבריות קשובות לדבריו ולבם נכון ושלם עמו לשמען, כאילו היה נושק שפתי השומעים, לפי שהוא רצוי אחיו...
ועל דרך הקבלה, שפתים ישק קרא דברי החכמה דברים נכוחים, כענין שכתוב (שם) כולם נכוחים למבין, ולשון ישק, לפי שהנשיקה דבקות גופני בא המשל על דבקות שכלי כלשון (שיר א') ישקני מנשיקות פיהו... וביאור הכתוב, כי החכם המתבונן בעקרי החכמה העליונה שאין מחשבתו נפרדת ממנה לעולם, והוא המשיב בה לכל שואל דברים נכוחים, שפתים ישק, הלא הוא בסוף דבק בגבולי החכמה ההיא, ומעלת הדבקות הזה היא מיתת נשיקה, שהוא הדביקות בשם הנכבד... (ויקרא כא א)
נשקו בר - זיינו עצמכם בנקיות. או הודו במלכות הבן הזה, כעין נשיקת היד להודאה במלכות... (תהלים ב יב)
... כי בגדולה נשק הנביא לשאול, להאציל עליו באשר אינו ראוי לכך, ולכך לא נשק שמואל לדוד, ונראה לי, שגדולה באה מחסד הנקרא גדולה, ושל שאול ממדת חסד וראוי לנשיקה, אבל של דוד מעורב בחסד גבורה, שנדחה שאול מפניו, על כן לא נשקו, ונשיקה של פרקים לחבר שוב הרוח שניתק, ושל פרישות הביא ראיה מערפה ולא מנעמי, כדפירשנו, שהנשיקה היתה לעורר הרוח שבקרבן... (רות א טו)
וישק להם - להראות שאינו חושדם, ולהראות שנפשו כנפשם ככונת הנשיקה. (בראשית מח י)
וישקהו - ענין הנשיקה, כי שאול משבט בנימין נבחר רק לעשות נקמה בעמלק, ולכן נמשח רק בשמן אפרסמון, כי כשנכנסו שבט יהודה לים הוכנה עבורם מלכות... אך אינו ממשיך קדושה כשמן המשחה, לכן נשקו לאדבקא רוחא ברוחא, להשלים אשר יחסר לו משמן המשחה. (שמואל א י א)
ותשק להן - לאתדבקות רוחא ברוחא, שתתעורר רוח הקדושה שבא' מהן ויצא לפועל גירותה, וזהו ורות דבקה בה, ובשניה התעורר הרוח רק לפרידה. (רות א ט)
וישק יעקב -לרז"ל במדרש רבה ג' נשיקות אינן של תפלות... פירוש שאלו מצד אהבת הנפש, כגון רעהו שרואה לפרקים, ופליגא בב' לשונות דעולא בשבת י"ג אי מותר קורבא סתם בעריות, ולהאוסר נראה, דנשיקה דכאן היא התחברות המחשבה והרצון. (בראשית כט יא)
נשקו בר - התחברו אל המבורר מה'... (תהלים ב יב)