נשר  

זהר:

על כנפי נשרים, מהו כנפי נשרים, אמר רבי יהודה ברחמים, שכתוב כנשר יעיר קנו וגו', (שמשמע שנשר יורה על רחמים). והיינו הסוד שאמר רבי שמעון, דרך הנשר בשמים, מהו בשמים, ברחמים, (כי ז"א נקרא שמים, והוא בעל הרחמים, כי חג"ת הוא חסד דין ורחמים). מה נשר נמצא ברחמים על בניו ודין לאחרים, כך הקב"ה נמצא ברחמים לישראל, ודין לעמים. רבי אליעזר היה הולך מקפוטקיא ללוד, והיו הולכים עמו רבי יוסי ורבי חייא. קמו לאור הבוקר כשהאיר היום, והיו הולכים. אמר רבי חייא, אני רואה מקרא הזה, שכתוב, ופני אריה אל הימין לארבעתן, ופני שור מהשמאל לארבעתן, ופני נשר לארבעתן. הנה אריה הוא בימין, שור משמאל, נשר באיזה מקום מקומו.

אמר ליה רבי אלעזר במקום שיעקב שורה, (שהוא בקו אמצעי, שם מקומו של הנשר, (מה הטעם, משום שנשר כלול בכל, ברחמים ובדין, רחמים לבניו, דין לאחרים, כך הקב"ה, (שהוא סוד קו האמצעי), מוליך את ישראל ברחמים ולאחרים בדין, שכתוב, ואשא אתכם על כנפי נשרים, וכתוב, כנשר יעיר קנו.

מאין לנו, שנשר הוא רחמים, שכתוב דרך הנשר בשמים, בשמים ממש, (שהוא ז"א בעל הרחמים). ומשום זה, אריה לימין, שור לשמאל, נשר ביניהם באמצע, וכולל את שניהם, אדם כולל את כולם, והכל נכללים בו, (כי הוא המלכות המקבלת מכולם), שכתוב, ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה. (יתרו רעט)

בעוד שהיו הולכים, בא נשר גדול, וסבב על ראשם ועמד עליהם, אמר רבי פנחס, ודאי עת רצון היא, עתה, בה בשעה נפתחים שערי רחמים לכל אלו שהם על ערש דוי, והוא הזמן לרפא אותם, ואף על פי שהם אסורי המלך, (שהם אסורים על משכבם), כי נשר זה, הוא סימן של רחמים, (כי פני נשר הוא סוד קו האמצעי, שהוא רחמים)

בתוך כך סבב הנשר ועבר לפניהם, אמר רבי פנחס נשר נשר, מה אתה עושה אצלנו, אם בשליחות אדונך באת, הרי אנו כאן, אם משום דבר אחר באת, הרי אנו כאן מוכנים. התרומם הנשר למעלה ונעלם מהם, והם ישבו.

אמר רבי חייא, זה של שלמה המלך הוא פליאה, שלמדנו, נשר גדול היה בא לשלמה המלך בכל יום ויום, והיה שלמה המלך רוכב על הכנפים, והוליכו ד' מאות פרסאות בשעה אחת. אנה היה מוליכו, הוא, לתרמוד במדבר בהרים, הוא מקום אחד אצל הרי חושך, שנקרא תרמוד במדבר, ואין זה המקום שתרמודאים שמה, אלא תרמוד שהוא במדבר בהרים, ששם מתקבצים כל הרוחות (והכחות) דסטרא אחרא, ונשר ההוא היה עף שמה בשעה אחת. כיון שהנשר עמד על מקום הזה, הגביה עצמו הנשר, ושלמה כתב כתב והשליכו שמה, ועל ידי זה ניצל מאלו הרוחות, והנשר היה מסתכל בתוך החושך של ההרים למקום שעוזא ועזאל הם שמה, אסורים בכבלי ברזל התקועים תוך התהומות, ואין יכולת לבן אדם בעולם לכנס שמה, ואפילו עוף השמים, חוץ מבלעם.

וכיון שהנשר הגדול היה מסתכל לתוך החושך הגדול השפיל למטה, ולקח את שלמה המלך תחת כנפו השמאלית וכיסה אותו. והנשר עמד על אלו הכבלים (של עוזא ועזאל), והלך וקרב אליהם, אז הוציא שלמה טבעת, שחקק עליה השם הקדוש, ושם בפי הנשר, ומיד הם (עוזא ועזאל) היו אומרים כל מה שרצה שלמה המלך. ומשם היה יודע שלמה חכמה, זה שאמר, ויבן וגו' את תרמוד במדבר בארץ, וכי בנין היה עושה בארץ, אלא מהו ויבן, (הוא לשון הבנה), שנסתכל בתבונה וידע אותו מקום (תרמוד) לדעת בו חכמה.

בעוד שהיו יושבים, הנה הנשר בא אליהם, ושושנה אחת בפיו, והשליכה לפניהם, והלך לו. ראו ושמחו, אמר רבי פנחס, וכי לא אמרתי לכם, שנשר הזה הולך ובא בשליחותו של אדונו, שושנה זו היא לשושן עדות שאמרתי, והקב"ה שלח אותה אלינו... (פנחס שפו)

כנשר יעיר קנו, אמר רבי יוסי, לא מצאנו מי שירחם על בניו כנשר הזה, ועל כן למדנו, כתוב, ופני אריה אל הימין, ופני שור מהשמאל. נשר איפה הוא מקומו, היינו במקום שיעקב עומד, (דהיינו בקו האמצעי הכולל ימין ושמאל). זה שאמר דרך הנשר בשמים, במקום ההוא ממש, (דהיינו בז"א הנקרא שמים, שהוא קו האמצעי). מהו הטעם, הוא משום שהוא רחמן על בניו, ודין כלפי אחרים, כך הקב"ה (הכולל ימין ומשמאל, שהוא חסד ודין), מנהיג את בניו כנשר הזה... (האזינו רלח)

נשר, זה שאמר, דרך הנשר בשמים, שאינו ירא מפני עופות העולם, משום שהנשר היא מלכה עליונה, (דהיינו בינה), וממשלתה בימים טובים ושבתות... (זהר חדש יתרו מד)

מכילתא:

דבר אחר ואשא אתכם על כנפי נשרים, מה נשתנה נשר זה מכל העופות כלם, שכל העופות כלן נותנין את בניהם תחת רגליהם, מפני שהם מתייראין מעוף אחר שהוא פורח על גביהם, אבל הנשר הזה אינו מתיירא אלא מאדם בלבד, שלא יזרוק בו חץ, מוטב שיכנס בו ולא בבנו... (יתרו-בחודש, פרשה ב)

ספרא:

את הנשר ואת הפרס ואת העזניה, רבי עקיבא אומר נאמר כאן נשר, ונאמר להלן נשר, מה נשר האמור כאן עשה את כל האמורים עם הנשר בל תאכיל כבל תאכל, אף נשר האמור להלן נעשה את כל האמורים עם הנשר בל תאכיל כבל תאכל. (שמיני-יין ושכר, פרק ה)

ספרי:

כנשר יעיר קינו, מה נשר זה אין נכנס לקינו מיד, עד שהוא מצרף את בניו בכנפיו בין אילן לחבירו, בין סוכה לחבירתה, כדי שיעירו בניו, ויהיה בבניו כח לקבלו, כך כשנגלה המקום ליתן תורה לישראל לא נגלה עליהם מרוח אחד אלא משתי רוחות, כענין שנאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו, ואיזו היא רוח רביעית, א-לוה מתימן יבא. יפרוש כנפיו יקחהו, כענין שנאמר ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ה' אלקיך, ישאהו על אברתו, כענין שנאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים, דבר אחר כנשר יעיר קינו, זה לעתיד לבא, כענין שנאמר קול דודי הנה זה בא, יפרוש כנפיו, כענין שנאמר אומר לצפון תני, ישאהו על אברתו, הביאי בניך בחוצן. (האזינו שיד)

תלמוד בבלי:

חמשה אימות הן... אימת סנונית על הנשר... (שבת עז ב)

אמהתא דבי רבי כי הוה משתעיא בלשון חכמה אמרה הכי, עלת נקפת בכד ידאון נישריא לקיניהון (ילכו תלמידים לבתיהם, כלומר יפסקו סעודתן שאין עוד יין). (עירובין נג ב)

...דאמר מר מלך שבחיות ארי... מלך שבעופות נשר... (חגיגה יג ב)

הידעת עת לדת יעלי סלע חולל אילות תשמור, יעלה זו אכזרית על בניה, בשעה שכורעת ללדת עולה לראש ההר, כדי שיפול ממנה וימות, ואני מזמין לה נשר שמקבלו בכנפיו ומניחו לפניה, ואלמלי מקדים רגע אחד או מתאחר רגע אחד מיד מת... (בבא בתרא טז א)

והא שלחו ליה לרבא, זוג בא מרקת ותפשו נשר ובידם דברים הנעשה בלוז... (סנהדרין יב א)

אמר רב חנן בר רב חסדא אמר רב, ואמרי לה אמר רבי חנן בר רבא אמר רב, חמשה בתי עבודת כוכבים קבועין הן... נשרא שבערביא... (עבודה זרה יא ב)

יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל כנשר... לעשות רצון אביך שבשמים. (אבות ה כ)

והתניא, נשר, מה נשר מיוחד שאין לו אצבע יתרה וזפק ואין קורקבנו נקלף ודורס ואוכל, טמא, אף כל כיוצא בו טמא... תני רבי חייא, עוף הבא בסימן אחד טהור, לפי שאין דומה לנשר, נשר דלית ליה כלל הוא דלא תיכול, הא איכא דאית ליה חד תיכול... (חולין סא א, וראה שם עוד)

תלמוד ירושלמי:

רבי שמעון בן יוחאי אומר, כשם שמתן שכרן שוה, כן פורענותן שוה, מה טעם, עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם, עין שהלעיגה על כיבוד אב ואם וביזת על לא תקח אם על הבנים, יקרוה עורבי נחל, יבא עורב שהוא אכזרי ויקרנה ואל יהנה ממנה, ויבא נשר שהוא רחמן, ויאכלנה ויהנה ממנה. (פאה ד א)

מדרש רבה:

אמר רבי אבין, ד' מיני גאים נבראו בעולם... גאה שבעופות נשר... (שמות פרשה כג יג)

...ואני אשא, שנאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים... (שם כט ו)

...עלה למעלה הראשונה (של כסא שלמה), והארי פושט לו יד, ובשניה נשר פושט לו יד... (אסתר א)

רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק, נשר גדול היה לו לשלמה והיה רוכב עליו והולך לתדמור במדבר, ובא בו ביום אחד, הדא הוא דכתיב, (דברי הימים ב' ח') ויבן את תדמור במדבר. (קהלת ב כז)

מדרש תנחומא:

...אבל הנשר רחמני הוא, שנאמר (דברים ל"ב) כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף, יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו, שאינו מאמין בהן מפני עופות אחרים שרודפין אותן, מה הוא עושה, משימן על כנפיו, אומר, מוטב יכנס החץ בי ולא בבני. (עקב ב)

מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי:

ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר, כנשר יעיר קנו, דרך הנשר להיות מסופף על בניו בכנפיו כדי שלא יהיו מתבעתין... דבר אחר, דרך עוף להיות מניח בניו בין ברכיו מפני שמתירא מפני מי שחזק ממנו, אבל נשר שאין מתירא מפני מי שחזק ממנו, מניחן על כתיפיו. ויניחן בין רגליו, מתירא הוא מאבני קלע ומן החצים שבני אדם מזרקין בו, לפיכך עושה עצמו מחיצה בין בניו לבני אדם. (שמות יט ד)

תנא דבי אליהו רבא:

...מה עשה הקב"ה כדי לפייס אותם מכל ארבע מדות שברא הקב"ה בעולמו, הביאם וקבע את צורתם בכסא הכבוד שלו, פני אדם מן בני אדם... פני נשר מן העופות... (פרק לא)

ילקוט שמעוני:

ואשא אתכם על כנפי נשרים, רבי אליעזר אומר זה יום רעמסס, לפי שנתקבצו כולן ובאו לרעמסס לשעה קלה... דבר אחר ואשא אתכם על כנפי נשרים, מה נשתנה הנשר הזה מכל העופות כולן, שכל העופות כולן נותנין את בניהן בין רגליהן, מפני שהן מתיראין מעוף אחר שהוא פורח על גביו, אבל הנשר הזה אינו מתיירא אלא מן האדם זה בלבד, שמא יזרוק בו אדם חץ, אמר מוטב שיכנס בי החץ ולא בבני... (שמות פרק יט, רעו)

...ומנין שהנשר רחמני הוא, שנאמר כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף, ומנין שהוא נהנה מהם, שנאמר יפרוש כנפיו יקחהו. (שם פרק כ, רחצ)

...דבר אחר כנשר יעיר קנו זה לעתיד לבא, כענין שנאמר קול דודי הנה זה בא... (דברים פרק לב, תתקמד)

ואם תאמר, אותם אלף שנים שהקב"ה עתיד לחדש את עולמו, שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, צדיקים מה הם עושים, הקב"ה עושה להם כנפים כנשרים, ושטין על פני המים, והוא שנאמר על כן לא נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים... (ישעיה פרק מ, תמז)

אתה מוצא שאין לך גדול בעוף מן הנשר, ונעשה פנים לחיה, שנאמר ופני נשר לארבעתן... (יחזקאל פרק א, שלז)

דרך הנשר, שאין אדם מכיר את מקומו... (משלי פרק ל, תתקסג)

מדרש הגדול:

דבר אחר על כנפי נשרים, דרך עוף להיות מניח בניו בין ברכיו, מפני שמתירא מפני מי שחזק ממנו, אבל נשר שאין מתירא מפני מי שחזק ממנו, מניחן על כתיפיו, ויניחן בין רגליו, מתיירא הוא מאבני קלע ומן החצים שבני אדם מזרקין בו, לפיכך עושה עצמו מחצה בין בניו לבני אדם, כך עשה המקום מלאכי השרת מחצה בין ישראל למצרים... מה נשר זה עולה ממטה למעלה בשעה קצרה, כך ישראל עולין ממטה למעלה בשעה קצרה, ומה עלייתן שלא כדרך ארץ, אף ירידתן ירדו שלא כדרך ארץ. (שמות יט ד)

נשר הגדול לא היה ולא נברא, אמר רבי נתן אני ראיתי את גוזליו. (ויקרא יד מה)

ילקוט ראובני:

אמר רבי שמעון, תלתא חיוון אינון במרכבתא אריה שור נשר, ובכלהו לית רחמי כנשרא, ובגין דא אמר לישראל ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי. (יתרו)

כנשר יעיר קנו וגו' ואשא אתכם על כנפי נשרים, מאי על כנפי נשרים, אמר ר"י בר חמא דכתיב כנשר יעיר קנו, והיינו רזא דא מה שכתוב דרך נשר בשמים, מאי בשמים, ברחמי, מה נשר ברחמי על בנוי ודינא על אחרנין, כך הקב"ה אשתכח ברחמי לגבי ישראל, ודינא לגבי אומות העולם דעובדי אלילים. למה הנשר בכסא הכבוד בין שור ואריה, גם כן טעם הנ"ל, מפני שהוא ברחמי... (האזינו)

רש"י:

כנשר - בתרגום יונתן, דרך הנשר למרט רוב כנפיו. (מיכה א טז)

כנשר - המחדש כנפיו ונוצה כל שנה, ומדרש אגדה על נשר שכשמזקין חוזר לנעוריו. (תהלים קג ה)

אבן עזרא:

...ונשאתי אתכם ממצרים כאילו הייתם נשואים על כנפי נשרים, כי הנשר יגביה באויר למעלה מכל עוף, והכל מפחדים ממנו והוא לא יפחד, על דרך כנשר יעיר קנו, שיוליך גוזליו לאט, גם דבר הענן כמו יפרוש כנפיו. (שמות יט ד)

יעלעו דם - ...וידוע שהנשר יראה מרחוק מאד החללים וירוץ לשם. (איוב לט ל)

כנשר - ככל שיגדל תגדל עצמתו, ורוצה לומר בחליו ישוב לימי עלומיו. (תהלים קג ה)

רד"ק:

כנשרים- לרס"ג יעלה הנשר כל י' שנים לרקיע, ויתחמם מהאש, ויפיל עצמו לים וימרט נוצותיו ויחדשנה כעלומיו, עד שנת ק' שאז ימות. (ישעיה מ לא)

כנשר - שאחת לכ' שנה יגביה מאד סמוך לגלגל האש, ומרוב החום תפול נוצתו. (מיכה א טז)

חזקוני:

הנשר - איגייל"א, ועל שם שמביט מרחוק נקרא נשר, מגזרת אשורנו. (ויקרא יא יג)

רשב"ם:

יעיר קנו - מעירו ומנענעו ממקומו, לשאתו על אברתו... (דברים לב יא)

בעל הטורים:

הנשר - התחיל בנשר, מפני שהוא מלך בעופות, שנאמר (איוב ל"ט) אם על פיך יגביה נשר, אם על פיך סופי תיבות מלך. (דברים יד יא)

הרקאנטי:

וטעם כנשר יעיר קנו, ידעת כי כנסת ישראל נקראת נשר, שנאמר ופני נשר לארבעתן, וכתיב תתחדש כנשר נעורייכי, ונקראת נשר, שאם חס ושלום ישראל של מטה עברו תורות חלפו חוק, אזי המדה הזאת נמרטת ועליה נושרין. ואמר על גוזליו ירחף, כלומר נוגעת ואינה נוגעת, כי כשהיא מעוררת בעולם השפל אם תגע תשרוף ותשחית הכל, ואם לא תגע כלל תקום, שנאמר אלכה ואשובה אל מקומי. (האזינו)

אברבנאל:

כנשרים - לרב סעדיא גאון יעלה הנשר אחר י' שנים לרקיע, ויתקרב לחום, ועם השרפה יפיל עצמו לים וימרט ויחדש נוצותיו, ובפשט, שהנשר עף יותר משאר העופות בלי ליגע. (ישעיה מ לא)

אלשיך:

כנשר יטוש - שהוא אכזרי על אחרים מרחמנותו על גוזליו, כן יתאכזר לי מרחמנותו על ישראל. (איוב ט כו)

מהר"ל:

...ומה שאמר כי הקב"ה מזמין לה נשר ומקבל הוולד בכנפיה, נראה כי הנשר הזה הוא נשר רוחני, אשר מקבל הוולד, ורוצה לומר כח נשר... (חידושי אגדות בבא בתרא טז א)

רש"ר הירש:

נשר קרוב לנזר וצרף, להרחיק ולשמור, נראה שנשר הוא זה שמגביה לעוף, וכך מתרחק ומשתמר מתחום שלטונו של האדם. (שמות יט ד)

העמק דבר:

כנשר - ...כשם שהנשר מעמיד גוזליו על צורת נשר, שאינו לוקחם סמוך לארץ אלא בשמים... (דברים לב יא)

ר' צדוק:

ולכך אמרו ז"ל בשעת מתן תורה (עירובין נ"ד א') אל תקרי חרות אלא חירות, חירות מיצר הרע, והיינו כמו שנאמר (בפרשת יתרו) "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי", הנשר הוא המגביה לעוף באויר שהוא האמצעי בין השמים לארץ, ואתם נשואים למעלה מכנפי נשרים שאתם מובאים אלי אל העליון... (חלק א שיחת מלאכי השרת עמוד כד)