נתץ  

(ראה גם: נפץ, שבר, שחת)

מלבי"ם:

יותץ - שבר הוא התלוש הנשבר לשנים, וכלי שלא יצלח עוד למלאכה, נפוץ הוא על כלי ששוברו לחלקים רבים דקים, ונתץ בא על מחובר לקרקע, וכן התנור פה, ומשחית גם החלקים, מה שאינו כן בהרס, שיקפיד לפעמים על החלקים. (ויקרא יא לה)