(ראה גם: ארץ ישראל-קדושה, דוד-מלחמות)
תא שמע, חזקה לכהונה נשיאות כפים בבבל ואכילת חלה בסוריא... תא שמע חזקה לכהונה נשיאות כפים וחילוק גרנות בארץ ישראל ובסוריא, ובכל מקום ששלוחי ראש חודש מגיעין נשיאות כפים ראיה אבל לא חילוק גרנות, ובבל כסוריא, רבן שמעון בן גמליאל אומר אף אלכסנדריא של מצרים בראשונה, מפני שבית דין קבועין שם... (כתובות כה א)
בעו מיניה מרבי חייא בר אבא, המוכר עבדו לסוריא כמוכר בחוצה לארץ דמי, או לא, אמר להו תניתוה רבי מאיר אומר עכו כארץ ישראל לגיטין, לגיטין אין לעבדים לא, וכל שכן סוריא דמרחקא טובא. תנו רבנן, בשלשה דרכים שוותה סוריא לארץ ישראל, ובשלשה לחוצה לארץ, עפרה טמא כחוצה לארץ, והמוכר עבדו לסוריא כמוכר בחוצה לארץ, והמביא גט מסוריא כמביא מחוצה לארץ, ובשלשה לארץ ישראל, חייבת במעשר ובשביעית כארץ ישראל, והרוצה ליכנס לה בטהרה נכנס, והקונה שדה בסוריא כקונה בפרוארי ירושלים, חייבת במעשר ובשביעית כארץ ישראל קסבר, כיבוש יחיד שמיה כיבוש, והרוצה ליכנס לה בטהרה נכנס, והאמרת עפרה טמא, בשידה תיבה ומגדל... אבל סוריא על גושה גזרו, על אוירה לא גזרו. והקונה שדה בסוריא כקונה בפרוארי ירושלים, למאי הילכתא, אמר רב ששת לומר שכותבין עליו אונו ואפילו בשבת, בשבת סלקא דעתך, כדאמר רבא אומר לעובד כוכבים ועושה... משום ישוב ארץ ישראל לא גזור רבנן. (גיטין ח א)
אמר רבי אבהו שנה לי רבי יוחנן, עבד שיצא אחר רבו לסוריא ומכרו שם רבו, יצא לחירות, והתני רבי חייא איבד את זכותו, לא קשיא, כאן שדעת רבו לחזור, כאן שאין דעת רבו לחזור, והתניא יוצא העבד אחר רבו לסוריא יוצא, לא סגי דלא נפיק, והתנן ואין הכל מוציאין, אלא יצא העבד אחר רבו לסוריא ומכרו רבו שם, אם דעת רבו לחזור כופין אותו, ואם אין דעת רבו לחזור אין כופין אותו. (שם מד ב)
...הכא במאי עסקינן, בסוריא, וסבר כיבוש יחיד לא שמיה כיבוש (רש"י: דוד כיבשה, ולא היו כל ישראל שם, והיא ארם צובא)... (שם מז א)
אין משכירין להם בתים בארץ ישראל ואין צריך לומר שדות, ובסוריא משכירין להם בתים אבל לא שדות, ובחוצה לארץ מוכרין להם בתים ומשכירין שדות, דברי רבי מאיר, רבי יוסי אומר, בארץ ישראל משכירין להם בתים אבל לא שדות, ובסוריא מוכרין בתים ומשכירין שדות, ובחוץ לארץ מוכרין אלו ואלו... (עבודה זרה כ ב, וראה שם עוד)
תני, ישראל ועכו"ם שקנו שדה בסוריא, הרי הוא כטבל וכמעשר מעורבין זה בזה, דברי רבי, רבן שמעון בן גמליאל אומר, חלקו של ישראל חייב, חלקו של עכו"ם פטור... (דמאי כח ב, וראה שם עוד)
עושין בתלוש בסוריא אבל לא במחובר... אמר רבי אבהו שלא יהו הולכים ומשתקעין שם... (פני משה: ארם נהרים וארם צובה ואחלב וכיוצא בהן, אלו הארצות שכבשן דוד, ולפי שכבשן קודם שנכבשה כל ארץ ישראל, לפיכך לא קדשו בקדושת הארץ ממש, אלא במקצת דינים היא כארץ ישראל ובמקצת היא כחוצה לארץ, והקונה בה קרקע כקונה בארץ ישראל לענין תרומות ומעשרות ושביעית, והכל מדברי סופרים, והלכך במחובר אסור בה העבודה בשביעית, ומפרש בגמרא, שלא יהו הכל הולכין מארץ ישראל ומשתקעין שם)... (שביעית יז א, וראה שם עוד)
...כן רבי יודה אומר לא למדו לנטע רבעי אלא ממעשר שני, כמה דתימר אין מעשר שני בסוריא, ודכוותיה אין נטע רבעי בסוריא, אמר ליה חמי מה אמר, לא אמר אלא אין לו חומש ואין לו ביעור, הא שאר כל הדברים יש לו, רבי יודה אומר אין לנכרי נטע רבעי בסוריא, שמואל בר אבא בעי הא בית שמאי אומרים לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני... (מעשר שני ל א)
ישראל שהיו אריסין לגוים בסוריא, רבי ליעזר מחייב בפירותיהן במעשרות ובשביעית, ורבן גמליאל פוטר, רבן גמליאל אומר שתי חלות בסוריא, ורבי ליעזר אומר חלה אחת, אחזו קולו של רבן גמליאל וקולו של רבן אליעזר, חזרו לנהוג כדברי רבן גמליאל בשתי דרכים... הלוקח מן הנחתום בסוריא צריך להפריש חלת דמאי, דברי רבן גמליאל, מהחכמים אומרים אינו צריך להפריש חלת דמאי, אמר רבי חנניה קומי רבי מנא ויאות אמר רבן גמליאל, מה טועמהון דרבנין, אמר ליה כשם שלא נחשדו ישראל על תרומה בארץ כך לא נחשדו על חלה בסוריא... (חלה כה ב, וראה שם עוד)
אריסטון הביא בכוריו מאפמיא וקיבלו ממנו, מפני שאמרו הקונה בסוריא כקונה בפרוור ירושלים... (שם כז ב)
ספק הערלה, בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר, ובחוצה לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט, כרם שהוא נטוע ירק וירק נמכר חוצה לו, בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר... (ערלה כ א)
הקונה שדה בסוריא סמוכה לארץ ישראל, אם יכול להכנס לה בטהרה טהורה, וחייבת במעשרות ובשביעית, ואם אינו יכול להכנס לה בטהרה טמאה, וחייבת במעשרות ובשביעית... (אהלות יח ז)
ואם תאמר מפני מה כבש דוד ארם נהרים וארם צובה ואין מצות נוהגות שם, אמרת, דוד עשה שלא כתורה, התורה אמרה משתכבשו ארץ ישראל תהיו רשאין לכבש חוצה לארץ, הוא לא עשה כן, אלא חזר וכבש ארם נהרים וארם צובה, ואת היבוסי סמוך לירושלים לא הוריש... (דברים פרק יא, תתעד)