סיד כדי לסוד קטנה שבבנות, תנא, כדי לסוד אצבע קטנה שבבנות. אמר רב יהודה אמר רב, בנות ישראל שהגיעו לפירקן ולא הגיעו לשנים, בנות עניים טופלות אותן בסיד... מאן תנא דחול מעלי ליה לסיד, אמר רב חסדא רבי יהודה היא, דתניא לא יסוד אדם את ביתו בסיד אלא אם כן עירב בו תבן או חול, רבי יהודה אומר תבן מותר חול אסור, מפני שהוא טרכסיד (חזק ומתקשה יותר משאם לא עירב בו, רש"י), רבא אמר אפילו תימא רבנן, קילקולו זהו תיקונו. (שבת פ ב)
...ומרחיקים את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים מכותלו של חבירו שלשה טפחים או סד בסיד... (בבא בתרא יז א)
בשיד - המפרשים הקשו למה נכתב שיד בשי"ן ולא בסמ"ך, ויתכן כי היו שני מיני סיד, אחד היה חזק למאד, ולא היו מסתפקים ממנו לבנין רק לצורך מלאכה כזאת, והיה נקרא שיד בשי"ן, והמין השני היה חלש ממנו, וזה הוא הנקרא סיד, שממנו היה למלאכת הבנין. (דברים כז ב)