סיסרא

(ראה גם: דבורה, יעל, הסטוריה-שופטים)

 

וימכרם ה' ביד יבין מלך כנען אשר מלך בחצור, ושר צבאו סיסרא והוא יושב בחרשת הגוים... ויזעק סיסרא את כל רכבו תשע מאות רכב ברזל ואת כל העם אשר אתו, מחרשת הגוים אל נחל קישון... ויהם ה' את סיסרא ואת כל הרכב ואת כל המחנה לפי חרב לפני ברק, וירד סיסרא מעל המרכבה וינס ברגליו... וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר הקיני, כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני. ותצא יעל לקראת סיסרא, ותאמר אליו סורה אדני סורה אלי אל תירא, ויסר אליה האהלה ותכסהו בשמיכה. ויאמר אליה השקיני נא מעט מים כי צמתי, ותפתח את נאד החלב ותשקהו ותכסהו. ויאמר אליה עמד פתח האהל, והיה אם איש יבא ושאלך ואמר היש פה איש ואמרת אין. ותקח יעל אשת חבר את יתד האהל ותשם את המקבת בידה ותבא אליו בלאט, ותתקע את היתד ברקתו ותצנח בארץ, והוא נרדם ויעף וימות. (שופטים ד ג והלאה)

מים שאל חלב נתנה, בספל אדירים הקריבה חמאה. ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים, והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו. בין רגליה כרע נפל שכב, בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד. בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב, מדוע בושש רכבו לבא, מדוע אחרו פעמי מרכבותיו. חכמות שרותיה תעננה, אף היא תשיב אמריה לה. הלא ימצאו יחלקו שלל, רחם רחמתים לראש גבר, שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל. (שם ה כה)

זהר:

כתוב מן שמים נלחמו הכוכבים ממסילותם וגו'. ולמדנו באותה שעה שהתנדבו ישראל לגלות רושם הקדוש (של מילה) בבשרם, אז אותה החרב הנוקמת נקם ברית, (שהיא המלכות), אספה כל הצבאות שלה וכל כלי זיין וכל אלו עושי מלחמה לעשות מלחמה עם סיסרא, והכוכבים היו שופכים אש מלמעלה, ואמר רבי שמעון כל כוכב וכוכב יש לו שם בפני עצמו, כמו שכתוב לכולם בשמות יקרא.

אמר להם הקב"ה (לכוכבים), הכינו עצמכם לנקום (מסיסרא) נקמת בני. ב' נקמות אני עתיד להפרע מהם, נקמה א' על שש מאות רכב שהשאיל לשרי מצרים כדי שיעשו מלחמה בישראל, שכתוב, ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים, ועוד נקמה של בני, על שהצירו להם עד עתה. ומשום זה נדונו בב' דינים, א' במים וא' באש, במים, כי כתוב נחל קישון גרפם, באש, שכתוב הכוכבים ממסילותם... כי לא באו לעזרת ה', היינו כשיצאו ישראל ממצרים, לעזרת ה' בגבורים, היינו באלו ששים גבורים שנזדמנו להלחם עם סיסרא, (היינו ששים גבורים שסביב מטתו שלשלמה), ומלאך זה הוא סוד שכל הדינין וכל המלחמות של המלך הם ברשותו, ועל זה אמר מלאך ה', וזה הוא שכתוב, המלאך הגואל אותי וגו' (דהיינו המלכות), וכבר העמידו החברים... (ואתחנן קפ, ועיין שם עוד)

מכילתא:

הרבית להתגאות כנגד מי שקם כנגדך, מי שקם כנגד בניך הוא קם כנגדך, ומה טיבן... סיסרא וכל רכבו, שנאמר ויזעק סיסרא את כל רכבו וגו', ומהו אומר, מן שמים נלחמו... (בשלח-שירה פרשה ו)

תלמוד בבלי:

אמר רבי יוחנן שבע בעילות בעל אותו רשע באותו היום, שנאמר בין רגליה כרע נפל שכב, בין רגליה כרע נפל, באשר כרע שם נפל שדוד. והא קא מתהניא מעבירה, אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי כל טובתן של רשעים רעה היא אצל צדיקים... (יבמות קג א)

...מבני בניו של סיסרא למדו תינוקות בירושלים... (גיטין נז ב)

תלמוד ירושלמי:

כיוצא בדבר אתה אומר, בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא וגו', עד כאן אמרה אמו של סיסרא, חכמת שרותיה תענינה הלא ימצאו יחלקו שלל אמרו כלותיה, ורוח הקודש אומרת כן יאבדו כל אויביך ה'. (סוטה מג ב)

מדרש רבה:

...אני הוא ששלמתי ליוסף ליעל ולפלטי בן ליש, אני עתיד לשלם שכר למי שעושה כמעשיהם... שלשה הם שברחו מן העבירה, ושתף הקב"ה שמו עמהם, ואלו הן, יוסף ויעל ופלטי... יעל מנין, שנאמר ותצא יעל לקראת סיסרא וגו'. ותכסהו בשמיכה, מהו בשמיכה, רבנן דהכא אמרי בסודרא, ורבנן דתמן אמרי במשיכלא, אמר ריש לקיש חזרנו על כל המקרא ולא מצינו כלי ששמו שמיכה, ומהו שמיכה, שמי כה, שמי מעיד עליה שלא נגע בה אותו רשע. (ויקרא כג ט וי)

סיסרא לא נתגאה לפני המקום אלא בשביל לגיונות שאין מקבלין שכר, שנאמר (שופטים ה') באו מלכים נלחמו וגו', אז נלחמו מלכי וגו', אף הקב"ה לא נפרע מהם אלא בלגיונות שאין מקבלין שכר, שנאמר מן שמים נלחמו וגו', ולא זזו משם ולא ספנוהו מפני שהוא גולייר. (במדבר ט כג)

וכשוכב בראש חבל (משלי כ"ג) זה היה סיסרא, מה כתיב, (שופטים ד') והוא לחץ את בני ישראל בחזקה עשרים שנה, מה היה סופו, לפי שהיה מחרפם ומגדפם בנחיצה, לכך מת מיתה גדופה, שמסרו ביד אשה, כמו דאת אמר, (שם) כי ביד אשה ימכור ה' את סיסרא, לכך נאמר וכשוכב, זה היה סיסרא, שכתוב בו, (שם ה') בין רגליה כרע נפל שכב. בראש חבל, שחבלתו יעל בראשו עם היתד שבאהל, הדא הוא דכתיב ידה ליתד תשלחנה וימינה וגו', מדה כנגד מדה. (שם י ה)

...אמר רבי ינאי הכהן ס"ב (מלכים) היו שם, ל"א ביריחו ול"א בימי סיסרא, כשהלך להלחם עם ישראל נהרגו אף הם עמו, למה שהיו מתאוים לשתות מים מן ארץ ישראל, ובקשו מן סיסרא, ואמרו לו בבקשה ממך נבוא עמך למלחמה, כל מלך שהיה מבקש לילך למלחמה היה משלם ושוכר פועלים בכסף שיעזרו אותו. אמרו לסיסרא אין אנו מבקשין ממך כלום, אלא נבא עמך בחנם, שאנו מתאוים למלאות כרסינו מן מים של אותה הארץ, שנאמר, (שופטים ה') באו מלכים נלחמו, אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגידו בצע כסף לא לקחו... (שם כג ז)

דבר אחר כי בא החלום ברב ענין, כל הבלים ויסורין שהביא הקב"ה על סיסרא ברוב ענין רע שהיה בידו, וקול כסיל ברוב דברים, שנאמר, (שופטים ד') והוא לחץ את ישראל בחזקה. (קהלת ה א)

מדרש תנחומא:

סיסרא שחרף, שכתוב בו (שופטים ד') והוא לחץ את בני ישראל בחזקה, בחרופין ובגדופים, לפיכך נדון באש, שנאמר (שם ה') מן שמים נלחמו הכוכבים ממסילותם. (צו ב)

אותיות דר' עקיבא:

דבר אחר, עושה גדולות עד אין חקר בשעת מלחמת סיסרא, ונפלאות עד אין מספר במלחמת סנחריב. (אות אל"ף)

מדרשים:

בא סיסרא עליהם בארבעים ואחד ראשי גייסות וכל אחד היו עמו מאה אלף איש, וכלם אלקיהם מסרם לכוכבים ונלחמו עמהם ושרפום, שנאמר (שופטים ה') מן שמים נלחמו. ולסיסרא עצמו מה עשו, כמו שספרו לנו הראשונים לא היה גבור כמוהו, ובן שלשים שנה היה וכבש כל העולם בכחו, לא היה כרך שלא הפיל לחומותיו בקולו, ואפילו חיה בשדה כיון שנתן קולו עליה לא זזה ממקומה, וכשהיה יורד במלחמה היו נושאין אותו תשע מאות סוסים במרכבה, ובחזירה לא היה אחד מהם יוצא מתחתיו בשלום שהיו חותכין בברזל כצמר, וסוף מסרו אלקיהם ביד אשה ועשהו חרפה וקלון לכל באי עולם... (מדרש אבא גוריון ד)

ילקוט שמעוני:

ויזעק סיסרא, סיסרא בא עליהם בארבעים אלף ראשי גייסות, וכל אחד היה עמו מאה אלף, ובן שלשים שנה היה וכבש כל העולם בכחו, ולא היה כרך שלא היה מפיל חומה בקולו, ואפילו חיה שבשדה כיון שהיה נותן עליה קולו לא היתה זזה ממקומה, אמרו, כשהיה יורד לרחוץ בנחל קישון היה עולה בזקנו כמה מאכל בני אדם דגים, ותשע מאות סוסים במרכבתו, ובחזרה לא היה אחד מהם חוזר בשלום. (שופטים פרק ד, מג)

זהו שאמר הכתוב ידיה שלחה בכישור, זו יעל שלא הרגתו בכלי זיין אלא ביתד, דכתיב ידה ליתד תשלחנה, ומפני מה לא הרגתו בכלי זיין, לקיים מה שנאמר לא יהיה כלי גבר על אשה.. (שם פרק ה, נו)

תרגום יונתן:

בארבעים אלף - וסליק עליהן סיסרא במ' אלף רישי משירין, בחמשין אלפין אחדי סייפין בשיתין אלפין אחדי רומחין, בשבעין אלפין אחדי תריסין, בתמנן אלפין מחצצי גיריא. (שופטים ה ח)

רש"י:

בארבעים אלף - ראשי גייסות שהביא עליהם סיסרא, וכולם הממם המקום במלחמת הכוכבים, ונחל קישון גרפם. (שם)

אז הלמו - נשתלפו פרסות הסוס מהחום, שהיה הכוכב מרתיח הטיט והטלפים נשמטים. (שם שם כב)

רד"ק:

ומשכתי אליך - אמרו חז"ל שראו אצטגניניו שלא יצא למלחמה, ובכל זאת יצא. (שם ד ז)

נס ברגליו - למקום אחר מאשר נס מחנהו, כי שם ידע שברק ישיגם, ונס אל אוהל יעל הקרוב. (שם שם יז)

בצע כסף לא לקחו - מישראל הנופלים בידם, אלא הורגים אותם. מן שמים - הנצחון היה גדול כל כך, כאילו משמים נלחמו. הכוכבים - חיממו אותם ונכנסו לנחל להתקרר וגרפם. ובפשט, כשנכנסו המרכבות לנחל לברח נכשלו, והנחל גרפם. (שם ה יט וכ)

אברבנאל:

ויהם - על ידי קולו או כדומה הממם, לפני ברק - לפני בא ברק אליהם. (שם ד טו)

רחם - להעקרים ראתה מצד הקסם שהוא מוכה בראשו מב' נשים, שעל ידם הוא נחלש, ופתרוהו שנחלש על ידי רוב בעילות בתולות, כי הקסם לא יגיד העתיד בשלמות. (שם ה כט)

רמ"ע מפאנו:

שהרי סתם משנה רבי מאיר, סתם תוספתא רבי נחמיה... וכלהו אליבא דר' עקיבא, והעמידו הקב"ה בדור החורבן להגן על העולם ועל התורה שלא תשתכח. לפיכך בעד החלון נשקפה שכינה שלא יאבד סיסרא בשביל שלשלת יוחסין שהיתה גנוזה בו עד שנתעברה ממנו יעל בביאה שלישית משבע ביאות של סיסרא, שש הנה שנא ה' לא נזכרה לשבח אלא זאת דכתיב בה שכב דרך כבוד, כמה דאת אמר "וישכב עמה בלילה הוא". ותיבב שכינה על איחור הצירוף מדוע בושש רכבו לבא שהטעינו אותו רשע צרוף מרובה ברוב זוהמא שהטיל בה תחלה וסוף, חכמות שרותיה תעננה והן עלמות תופפות אף היא תשיב אמריה לה הלא ימצאו יחלקו שלל להפשיט הבגדים הצואים בצרוף אחר צרוף, והוא רחם חד, רחמתים תרי, הא תלת לראש גבר אשר דרכו נסתרה ויסך א-לוה בעדו. על אלה נאמר "כן יאבדו כל אויביך ה'", ועל ר' עקיבא וחבריו כתיב "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו". (מאמר חקור דין חלק ה פרק יא)

אלשיך:

תשלחנה - לשון רבים, ששכינה עמה, שאיך תעיז להלום בסיסרא שבן ל' כבש כל העולם... ולכן לקחה מקבת הלמות עמלים - גדול של בנין, שבהכאה אחת מחצה ראשו, באשר כרע - לא יכול להחזיק ברגליה לקום, אף שמטבע להתחזק עוד פעם לפני המיתה. (שם שם כה)

מלבי"ם:

מקול מחצצים - בין משאבי קישון השמיע ה' את מחנה סיסרא קול חוצץ, רוצה לומר של מחנות רבות. (שם שם יא)