תנו רבנן לא יאחז אדם תפילין בידו וספר תורה בזרועו ויתפלל, ולא ישתין בהן מים ולא יישן בהן לא שינת קבע ולא שינת ארעי, אמר שמואל סכין ומעות וקערה וככר הרי אלו כיוצא בהן. (ברכות כג ב)
רבינא איקלע למחוזא, אייתי אושפיזכניה סכינא וקא מחוי ליה, אמר לי זיל אמטייה לרבא. (עירובין סג א)
אמר ליה רבינא לרב אשי הני סכיני בפסחא היכי עבדינן להו, אמר ליה לדידי חדתא קא עבדינן, אמר ליה תינח מר דאפשר ליה, דלא אפשר ליה מאי, אמר ליה אנא כעין חדתא קאמינא, קתייהו בטינא ופרזלייהו בנורא, והדר מעיילנא לקתייהו ברותחין... (פסחים ל ב)
...אמרו לו, רבי, שכח ולא הביא סכין מערב שבת מהו, אמר להן הלכה זו שמעתי ושכחתי, אלא הנח להן לישראל, אם אין נביאים הן בני נביאים הן, למחר מי שפסחו טלה תוחבו בצמרו, מי שפסחו גדי תוחבו בין קרניו... (שם סו א)
תא שמע סכין שנמצאת בארבעה עשר שוחט בה מיד, בשלשה עשר שונה ומטביל... (שם ע א, וראה שם עוד)
אמר רב אשי, סכינא (במציאה) בתר קתא... (בבא מציעא כו א)
ההוא גברא דחבל סכינא דאשכבתא (של בית המטבחים שמקצבים בו בשר, רש"י) מחבריה, אתא לקמיה דאביי, אמר ליה זיל אהדריה, דהוי ליה כלי שעושים בו אוכל נפש, ותא קום בדינא עלה. (שם קטז א)
הסכין שפה והיא טהורה, אמר רב עוקבא בר חמא ונועצה עשרה פעמים בקרקע, אמר רב הונא בריה דרב יהושע ובקרקע שאינה עבודה, אמר רב כהנא ובסכין יפה שאין בה גומות... (עבודה זרה עו ב, וראה שם עוד)
...והכא בסכין קא מיפלגי, מר סבר סכין מקדשת ככלי שרת, ומר סבר סכין כיון דלית ליה תוך אינה מקדשת ככלי שרת... (מנחות עח ב)
אמר רבי זירא אמר שמואל ליבן סכין ושחט בה שחיטתו כשרה, חידודה קודם לליבונה... (חולין ח א, וראה שם עוד)
אמר רב יהודה אמר רב הטבח צריך שלשה סכינין, אחת ששוחט בה, ואחד שמחתך בה בשר, ואחד שמחתך בה חלבים... (שם שם ב)
איתמר השוחט בסכין ונמצאת פגומה, אמר רב הונא אפילו שובר בה עצמות כל היום פסולה, חיישינן שמא בעור נפגמה... (שם י א)
אמר רבה... בכל שוחטים מאי משנית ליה, וכי תימא בין בצור בין בזכוכית בין בקרומית של קנה... אבוה דשמואל פגם ושדר פגם ושדר (עשה בסכין פגימות הרבה שאינן דומות זו לזו, ושדר לארץ ישראל לידע איזו אסורה, רש"י), שלחו ליה כמגירה שנינו. תנו רבנן סכין שיש בה פגימות הרבה תידון כמגירה, ושאין בה אלא פגימה אחת אוגרת פסולה, מסוכסכת כשרה, היכי דמיא אוגרת היכי דמיא מסוכסכת, אמר רבי אליעזר אוגרת משתי רוחות מסוכסכת מרוח אחת... במערבא בדקי לה בשימשא, בנהרדעא בדקו לה במיא, רב ששת בדק לה בריש לישניה, רב אחא בר יעקב בדק לה בחוט השערה, בסורא אמרי בישרא אכלה בישרא לבדקה, אמר רב פפא צריכא בדיקא אבישרא ואטופרא ואתלתא רוחתא... אמר רב הונא האי טבחא דלא סר סכינא קמי חכם משמתינן ליה, ורבא אמר מעברינן ליה ומכרזינן אבשריה דטרפה היא, ולא פליגי, כאן בשנמצאת סכינו יפה, כאן בשלא נמצאת סכינו יפה... (שם יז א, וראה שם עוד)
אמר חזקיה משום אביי הלכתא... צנון שחתכו בסכין שחתך בה בשר אסור לאוכלו בכותח, והני מילי צנון, דאגב חורפיה בלע, אבל קישות גריר לבי פסקיה ואכיל... (שם קיא ב)
הסייף והסכין... והזוג של ספרים שנחלקו הרי אלו טמאין... (כלים יג א)
אמר רבי חנינא למה נקראת סכין מאכלת, לפי שמכשרת אוכלים, ורבנן אמרי, כל אכילות שישראל אוכלים בעולם הזה אינם אוכלים אלא בזכות אותה המאכלת. (בראשית נו ד)
הלוקח סכין מן העכו"ם מלבנה באש או משחיזה בריחים שלה, ואם היתה סכין יפה שאין בה פגימות די לו אם נעצה בקרקע קשה עשר פעמים ואוכל בה צונן, ואם היו בה פגימות או שהיתה יפה ורצה לאכול בה חמין או לשחוט בה, מלבנה או משחיזה כולה, שחט בה קודם שיטהרנה מדיח מקום השחיטה, ואם קלף הרי זה משובח.
סכין ששחט בה טרפה לא ישחוט בה עד שידיחה, אפילו בצונן, או מקנחה בבליות של בגדים. (מאכלות אסורות יז ז)
ובאי זה דבר שוחטין, בכל דבר, בין בסכין של מתכת, בין בצור או בזכוכית, או בקרומית, של קנה האגם, וכיוצא בהן מדברים החותכין, והוא שיהיה פיה חד ולא יהיה בה פגם, אבל אם היה כמו תלם בחודו של דבר ששוחטין בו, ואפילו היה התלם קטן ביותר, שחיטתו פסולה... (שחיטה א יד, וראה שם עוד)
יש להזהר גם כן כשבא לברך ברכת המזון שיסיר את המאכלת מעל השלחן, וטעם הדבר, מפני שהשלחן נקרא מזבח, ומה מזבח הוזהרנו בו שלא להניף עליו ברזל, שנאמר לא תבנה אתהן גזית וגו' (שלחן של ארבע שער א)
...כמו שחרב סכין ומאכלת מורים על ענין אחד, בכל זאת אחד מורה על חורבן, הב' על סכנה, והג' מלשון כלי... (ויקרא כז י)