סמבטיון

(ראה גם: עשרת השבטים)

תלמוד ירושלמי:

רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן, לשלש גליות גלו ישראל, אחד לפנים מנהר סנבטיון, ואחד לדפני של אנטוכיא, ואחד שירד עליהם הענן וכיסה אותם. כשם שגלו לשלש גליות, כך גלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה לשלש גליות, מה טעמא, בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך. וכשהן חוזרין הן חוזרין משלש גליות, מה טעמא, לאמר לאסורים צאו, אילו שגלו לפנים מנהר סנבטיון, לאשר בחשך הגלו, אילו שירד עליהן הענן וכיסה אותם, ועל דרכים ירעו ובכל שפיים מרעיתם, אילו שגלו לדפנא של אנטוכיא. (סנהדרין נג ב)

מדרש רבה:

טורנוסרופוס שאל את רבי עקיבא מה יום מיומים (שבת משאר ימים)... אמר לו אף זו שרצה הקב"ה לכבדה, אמר ליה מנאן את מודע לי, אמר לו הרי נהר סמבטון יוכיח, שמושך אבנים כל ימות השבת, ובשבת הוא נח... (בראשית יא ו, ותלמוד בבלי סנהדרין סה ב)

אמר רבי יהודה ברבי סימון לא למקום שגלו עשרת השבטים גלה שבט יהודה ובנימין, עשרת השבטים גלו לפנים מן נהר סמבטיון, שבט יהודה ובנימין מפוזרים בכל הארצות. (שם עג ה)

...והשבטים שהם נתונים לפנים מן סמבטיון ושלפנים מן הרי חשך הם מתכנסין ובאים לירושלים, אמר ישעיה (מ"ט) לאמר לאסורים צאו, אלו שנתונים לפנים מן סמבטיון... (במדבר טז טו)

רבי ברכיה בשם רבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן, לג' מקומות גלו ישראל, אחד לפנים מן נהר סמבטיון, דכתיב (ישעיה מ"ט) לאמר לאסורים צאו, ולאשר בחושך הגלו, אחד חוץ מן נהר סמבטיון, על דרכים ירעו, אלו שירד עליהם ענן והקיפם, ובכל שפיים מרעיתם, אלו שגלו לדפני אנטוכיא. (איכה ב יג

פסיקתא:

מהו לאמר לאסורים צאו, ששלש גליות נעשו עשרת השבטים, אחת גלתה לסמבטיון, ואחת גלתה לפנים מסמבטיון, ואחת גלתה לדפנו של רבלתה ונבלעה... (לא)

ילקוט שמעוני:

מהו לאמר לאסורים צאו, שלש גליות נעשו בעשרת השבטים, אחת גלתה לסמבטיון, ואחת גלתה לפנים מסמבטיון, וכשם שיש מארץ ישראל לסמבטיון, כך יש מסמבטיון לשם... (ישעיה פרק מט, תסט)

אף ערשנו, אלו עשרת השבטים שגלו לפנים מנהר סמבטיון, שעתידין גלות יהודה ובנימין לילך אצלם להביאם, כדי שיזכו עמהם לימות המשיח ולחיי העולם הבא, שנאמר בימים ההם ילכו בית יהודה וגו'. (שיר השירים א, תתקפה)

ילקוט ראובני:

נהר סמבטיון שובת בשבת, כי כל ימות החול מעין נובע ומוציא אותו מים בתקפו אבנים גדולים בחול ובשבת נח המעין ואין אבנים הולכים מן הנהר... (בראשית)