(ראה גם: בשמים, סם, קטורת)
קטורת סמים - עם בשמים, אולי הסמים עיקר, או להפריש בין ב' המרקחות, כי הא' בשמים בלי סמים. (שמות ל ז)
בשמים - כרבי אברהם, והוצרכנו לכל הסברות, כי הסמים תרופות, כגון החלבנה והלבונה, ובשמים הם הנאכלים הנקראים מסעדים, אשר להם בישום בריחם הטוב, אבל לרש"י סמים שם של בשמים, ואונקלוס תרגם שניהם בוסמין, והוא הנכון בפסוק הזה, ומששינה הכתוב, יתכן שנאמר, כי החשובים שבבעלי הריח והבשם נקראים בשמים, וענינו המובחרים והידועים בסמים, כמו שאמר בשמים ראש. גם נכון הוא שנאמר כי מלת בסמים ובשם מלה מורכבת, בו שם בה סמים... (שם כה ו)
בשמים גידולי אילן, וסמים מיני שרף ולא עקרים גדלים בקרקע (שם ל כג)
סמים - בבראשית אמרנו שסמים מציינים חמרים, שכמות קטנה מהם מכילה שפע רב של כוחות רבי פעילות. (שם שם לד)
סמים - נקרא שאינו ניכר מה בתוכו, מלשון סימא, אוצר, ולכן תערובת של בשמים כתושים נקראת סמים. (שם)