רבי יהודה אומר אין אונאה לתגר, משום שהוא תגר אין לו אונאה, אמר רב נחמן אמר רב בתגר ספסר שנו, מאי טעמא, מידע ידע זבינתיה כמה שויא, ואחולי אחיל גביה... (בבא מציעא נא א)
...אמר ליה אדא בר אבא לרבא והא בעי למיתב זוזי לספסירא, אמר ליה דקא יהיב ליה נמי, רב אשי אמר זוזי דאינשי אינהו עבדי ליה ספסירותיה. (שם סג ב)
...ואם היה סרסור ביניהן נשברה החבית נשברה לסרסור... (בבא בתרא פז א)
אמר רבי לוי ליבא ועינא תרין סרסורין דחטאה... (ברכות ט א)
רבי חגי אמר רבי שמואל בר רב יצחק עאל לכנישתא חמא חונה קאים מתרגם ולא מקים בר נש תחתוהי, אמר ליה אסור לך, כשם שניתנה על ידי סרסור, כך אנו צריכין לנהוג בה על ידי סרסור. (מגילה כז ב)
אמר רבי לוי בא וראה מה יפה היתה סרסרותן של דודאים לפני מי שאמר והיה העולם, שעל ידי הדודאים עמדו שני שבטים גדולים בישראל יששכר וזבולן... (בראשית עב ד)
אמר רבי שמעון לודייא בשם רבי סימון בשם ריש לקיש, אמר משה, עתיד אני להעשות סרסור בינך וביניהם כשתתן להם את התורה... (שמות ג ו)
דבר אחר וידבר אלקים אל משה, רבי מאיר אומר משל למלך בשר ודם שהיה משיא בתו, קרא לקרתני אחד להיות סירסור ביניהן, התחיל מדבר בגסות כנגדו, אמר המלך מי הגיס את לבך, לא אני הוא שעשיתיך סירסור... (שם ו ג)
...למה הדבר דומה, למלך ששלח לקדש אשה עם הסרסור, הלך וקלקלה עם אחד, הסרסור שהיה נקי מה עשה, נטל את כתובתה מה שנתן לו המלך לקדשה וקרעה, אמר, מוטב שתדון כפנויה ולא כאשת איש, כך עשה משה... (שם מג א)
אמר רבי יצחק שנו רבותינו נשברה החבית נשברה לסרסור, אמר לו הקב"ה אתה היית סרסור ביני לבין בני, אתה שברת, אתה מחליף... (דברים ג יג)
...אלא אמר לו הקב"ה נזדרזת במלאכתך לפני פרעה, בא ועשה סרסור ביני ובני בניי שנקראים מלכות, שנאמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו'. (פרשה ו)
הסרסור שליח הוא, אלא שהוא נוטל שכר שליחותו, לפיכך אם שינה דעת הבעלים משלם מה שהפסיד, כיצד, ראובן שנתן חפץ לשמעון הסרסור, ואמר לו מכור לי זה ואל תמכור בפחות ממאה, והלך ומכרו בחמשים, משלם החמשים מביתו. מכר במאתים, הכל לראובן, וכן כל כיוצא בזה. ראובן אומר במאה אמרתי לך, והסרסור אומר בחמשים אמרת לי, וכן בחמשים מכרתי, נשבע הסרסור שבועת התורה, שהרי הודה במקצת, ואם כבר נתן לו החמשים נשבע שבועת היסת שעשה שליחותו וזוכה הלוקח. אם ידע הלוקח שחפץ זה של ראובן הוא, וזה המוכר לו סרסור הוא, יחזיר החפץ לבעלים, ויחרים על מי שנתן לו רשות למכור בחמשים או שרצה בחמשים וחזר בו אחר שקניתי.
כל סרסור שהודיע ללוקח שחפץ זה או קרקע זה של ראובן, ואחר שקנה הלוקח אמר ראובן איני רוצה למכור בדמים אלו, מחזיר הלוקח, שהרי לא פסק לו דמים, ואמר לו מכור לך בכך וכך, כל סרסור שאבד החפץ מידו או נגנב או נשבר חייב לשלם, מפני שהוא נושא שכר. (שלוחין ב ו)