סתירה

תלמוד בבלי:

אמרו לו כבר בנית ואי אתה יכול לסתור, כבר גדרת ואי אתה יכול לפרוץ. (ברכות סג א)

אמר רב יהודה אמר רב, ברם זכור אותו האיש לטוב וחנניה בן חזקיה שמו, שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל, שהיו דבריו סותרין דברי תורה... (שבת יג ב)

פתח (רבי תנחום דמן נוי) ואמר, אנת שלמה אן חכמתך אן סוכלתנותך, לא דייך שדבריך סותרין דברי דוד אביך, אלא שדבריך סותרין זה את זה... אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב, בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת, מפני שדבריו סותרין זה את זה... (שם ל א וב)

אמר רב עתידה פרס שתפול ביד רומי, אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב בנויי ביד סתורי, אמר להו, אין, גזירת מלך היא, איכא דאמרי אמר אינהו נמי הא קא סתרי בי כנישתא, תניא נמי הכי עתידה פרס שתפול ביד רומי, חדא דסתרי בי כנישתא... (יומא י א)

מעשה לסתור, חסורי מחסרא והכי קתני... (סוכה כו ב)

רמי בר אבא הוה קא בני בי כנישתא, הוה ההיא כנישתא עתיקא הוה בעי למיסתריה ולאתויי ליבני וכשורי מינה ועיולי להתם, יתיב וקא מיבעיא ליה הא דרב חסדא, דאמר רב חסדא לא ליסתור בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי... (מגילה כו ב)

תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים בנה, סתור ואל תבנה, מפני שסתירת זקנים בנין, ובנין נערים סתירה... (שם לא ב)

אמר רבי יצחק דבר זה מסורת בידינו מאבותינו, מרגלים על שם מעשיהם נקראו, ואנו לא עלתה בידינו אלא אחד, סתור בן מיכאל, סתור שסתר מעשיו של הקב"ה... (סוטה לד ב)

אמר רב חסדא לא לסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי... מרימר ומר זוטרא סתרי ובנו בי קייטא בסיתווא ובנו בי סיתווא בקייטא, (היה להם בית כנסת מיוחד לקיץ ולחורף)... ולא אמרן אלא דלא חזי בה תיוהא, אבל חזי בה תיוהא סתרי ובני, כי הא דרב אשי חזא בה תיוהא בכנישתא דמתא מחסיא, סתריה ועייל לפורייה להתם ולא אפקיה עד דמתקין ליה שפיכי (מרזבין). (בבא בתרא ג ב, וראה שם עוד)

(אמר בבא בן בוטא להורדוס)...אדהכי והכי סתרית ליה ובנית ליה (לבית המקדש), עבד הכי, שלחו ליה, אם לא סתרתה אל תסתור, ואם סתרתה אל תבני, ואם סתרתה ובנית עבדי בישא בתר דעבדין מתמלכין... (שם ד א)

כל זמן שמביא ראיה סותר את הדין, אמר לו כל ראיות שיש לך הבא מיכן עד שלשים יום מצא בתוך שלשים יום סותר, לאחר שלשים יום אינו סותר... (סנהדרין לא א, וראה שם עוד)

...אמרי (מלכות פרס) אינהו סתרי בית המקדש ואנן בנינן... (עבודה זרה ב ב)

תלמוד ירושלמי:

איזה מורה (אב), לא ישב במקומו ולא מדבר במקומו ולא יסתיר דבריו. (פאה ג ב)

מדרש רבה:

אמר רבי יהודה ארבעה עשר דברים קשין זה מזה וכולן מתגאין זה מזה.... כותל קשה, אדם מתגאה וסותרו... (קהלת ז מו)

מסכת דרך ארץ זוטא:

אל תהא כאסקופה העליונה שמונעת את הרגלים וסופה להסתר, ולא כאמצעית שכל היושב על ידו זועף וסופה להסתר, היה כאסקופה התחתונה, שרוב בני אדם דורסין אותה, לסוף כל הבנין כולה נסתר, והיא במקומה עומדת. (פרק ג)

מורה נבוכים:

סבות הסתירה או ההפך הנמצא בספר מן הספרים או בחבור מן החבורים אחת משבע סבות, הסבה הראשונה היא, שיהיה המחבר ממי שקבץ דברי אנשים ולהם דעות מתחלפות, וחסר הבעלים ולא ייחס כל מאמר לאומרו, וימצא בחבור ההוא סתירה או הפך, להיות אחת מב' הגזירות דעת איש אחד, והגזירה האחרת דעת איש אחר. והסבה השנית היות לבעל הספר ההוא דעת ואחר כן שב ממנו, ונכתבו מאמריו הראשון והשני. והסבה השלישית היות המאמרים ההם אינם כולם כפי פשוטם, אבל יהיה קצתם כפשוטם וקצתם משל ויהיה לו תוך... והסבה הרביעית שיהיה שם בענין תנאי שלא פורש במקומו להכרח, או יהיו שני הנושאים מתחלפים ולא התבאר אחד מהם במקומו, ותראה סתירה בדבר ואין שם סתירה. והסבה החמישית צורך הלימוד וההבנה, והוא שיהיה ענין סתום קשה לציירו יצטרך לזכרו או ללקחו הקדמה בביאור ענין קל הציור, צריך שיוקדם בלמוד לפני הראשון ההוא להיות ההתחלה לעולם בקל, ויצטרך המלמד שיקל בהבנת הענין ההוא הראשון על אי זה דרך שיזדמן, ובעיון גס ולא ידקדק באמתתו, אבל יונח כפי דמיון השומע עד שיובן מה שירצה בו עתה להבינו, ואחר כן ידוקדק בעיון הענין הסתום ההוא ויתבאר אמתתו במקום הנאות לו. והסבה הששית, התעלמות הסתירה והיותה בלתי מתבארת אלא אחר הקדמות רבות, וכל מה שיצטרך להראותה אל הקדמות יותר, היא יותר נעלמת, ויעלם זה מן המחבר ויחשוב ששתי הגזרות הראשונות אין סתירה ביניהם, וכשתלקח כל גזירה מהם ותחובר אליה הקדמה צודקת ויולד מהם מה שיתחייב, וכן יעשה בכל תולדה תחובר אליה הקדמה צודקת ויולד מה שיתחייב יגיע הענין אחר הקשות רבות אל סתירה בין שתי התולדות האחרונות או הפך... והסבה השביעית צורך הדברים בענינים עמוקים מאד יצטרך להעלים קצת עניניהם ולגלות קצתם... וצריך שלא ירגישו ההמון בשום פנים במקום הסתירה ביניהם, ושיעשה המחבר תחבולה להעלים אותו בכל צד.

אמנם הסתירה הנמצאת במשנה וברייתות היא כפי הסבה הראשונה, כמו שתמצאם אומרים תמיד קשיא רישא אסיפא, ותהיה התשובה רישא רבי פלוני וסיפא פלוני... (פתיחה הקדמה, וראה שם עוד, וערך חקירה)