עבד כנעני   הסגרה

 

לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו. עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך בטוב לו, לא תוננו. (דברים כג טז)

ספרי:

ראה עבד כנעני-כללי, תצא רנט.

תלמוד בבלי:

ראה עבד כנעני-כללי, יבמות צג ב.

דתניא לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי וגו', יכול בעובד כוכבים שקיבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים הכתוב מדבר, תלמוד לומר לא תסגיר עבד אל אדוניו, אשר ינצל אליך מעם אדוניו, מאי תקנתו, עמך ישב בקרבך וגו', וקשיא ליה לרבי יאשיה האי מעם אדוניו מעם אביו מיבעי ליה, אלא אמר רבי יאשיה במוכר עבדו לחוצה לארץ הכתוב מדבר... אלא אמר רבי אחי ברבי יאשיה בעבד שברח מחוצה לארץ הכתוב מדבר... (גיטין מה א, וראה שם עוד)

תרגום יונתן:

לא תימסור נוכראה בידא פלחי טעותיה דאישתזיב גביכון למהוי תחות טלל שכינתי דימטול היכנא ערק מן פולחן טעותיה. עמכון יתיב וינטור מצותא ביניכון, אלפון יתיה אורייתא, קבעו ליה מדרשא באתרא דצבי בחדא מן קריכון, אתעסקו עמיה בדיוטיב ליה לא תוניניה במילין. (דברים כג טז)

תרגום אונקלוס:

לא תמסר עבד עממין ליד רבוניה דישתזב לותך למלות רבוניה... (שם)

רש"י:

לא תסגיר - כתרגומו, דבר אחר אפילו עבד כנעני של ישראל שברח מחוצה לארץ לארץ ישראל. (שם)

אבן עזרא:

לא תסגיר - בלכתם למלחמה יתכן שיברח למחניהם עבד ואיננו ישראלי. מעם אדונו - גם הוא איננו ישראל, כי הוא בא לכבוד השם הנקרא על ישראל, ואם העבד יסגירנו ישראל אל אדוניו, הנה זה חלול השם. (שם)

רמב"ן:

לא תסגיר - דבק למעלה, שאם יברח העבד מאדוניו אשר יצאת עליו מחנה וינצל אל מחניך לא תסגירנו לו בממון אשר יתן לך, ולפי שאמר במקום אשר יבחר, נראה שהוא מצוה שיהיה בן חורין ולא נעבוד בו אנחנו. והטעם במצוה זו, כי עמנו יעבוד את השם, ואיננו הגון שנחזירנו אל אדוניו לעבוד עבודה זרה. ועוד שיתכן שילמד דרך מבוא העיר, כי בענין כזה ילכדו מדינות רבות על ידי העבדים והשבויים הבורחים משם. ורבותינו אמרו, אפילו בעבד כנעני של ישראל שברח מחוצה לארץ לארץ, שגם זה יעמוד לפני יושבי ארץ השם וינצל מעבוד היושבים על אדמה טמאה, ושאין כל המצוות נוהגות שם. (שם)

משנה תורה:

עבד שברח מחוצה לארץ לארץ אין מחזירין לו לעבדות, ועליו נאמר לא תסגיר עבד אל אדוניו, ואומר לרבו שיכתוב לו גט שחרור ויכתוב לו שטר חוב בדמיו עד שתשיג ידו ויתן לו. ואם לא רצה האדון לשחררו מפקיעין בית דין שיעבודו מעליו וילך לו. עבד זה שברח לארץ הרי הוא גר צדק, והוסיף לו הכתוב אזהרה אחרת למי שמאנה אותו, מפני שהוא שפל רוח יותר מן הגר, וצוה עליו הכתוב שנאמר עמך ישב בקרבך באחד שעריך בטוב לו לא תוננו, זו אף הוניית דברים. נמצאת למד, שהמאנה את הגר הזה עובר בשלשה לאוין, משום ולא תונו איש את עמיתו, ומשום וגר לא תונה, ומשום לא תוננו, וכן עובר משום ולא תלחצנו, כמו שביארנו בענין הונייה. (עבדים ח י)

העמק דבר:

אשר ינצל אליך - הדגיש אליך, לא משום שבא להנצל משעבוד אדוניו הקשה, והיה בורח לאיזה מקום שיהיה, שאז אין לקבלו, אלא שבורח דוקא אליך, שרוצה להכנס תחת כנפי השכינה. עמך ישב - אם רוצה לעבוד אותך, לאיזה בית שבא ראשון ישב, ואם לא בקרבך - בבית אדם אחר, או להיות משוחרר לגמרי. (דברים כג יז)