(ראה גם: אמה, עבד כנעני, משרת)
כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד, ובשביעית יצא לחפשי חנם. אם בגפו יבא בגפו יצא, אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו. אם אדוניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות, האשה וילדיה תהיה לאדוניה והוא יצא בגפו... (שמות כא ב)
וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד. כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היובל יעבד עמך. ויצא מעמך הוא ובניו עמו, ושב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו ישוב. כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד. לא תרדה בו בפרך ויראת מאלקיך. (ויקרא כה לט)
הדבר אשר היה ירמיהו מאת ה' אחרי כרת המלך צדקיהו ברית את כל העם אשר בירושלים לקרא להם דרור. לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו העברי והעבריה חפשים לבלתי עבד בם ביהודי אחיהו איש. וישמעו כל השרים וכל העם אשר באו בברית לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו חפשים לבלתי עבד בם עוד, וישמעו וישלחו. וישובו אחרי כן וישיבו את העבדים ואת השפחות אשר שלחו חפשים ויכבשום לעבדים ולשפחות.
ויהי דבר ה' אל ירמיהו מאת ה' לאמר. כה אמר ה' אלקי ישראל אנכי כרתי ברית את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמר. מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך ועבדך שש שנים ושלחתו חפשי מעמך, ולא שמעו אבותיכם אלי ולא הטו את אזנם. ותשובו אתם היום ותעשו את הישר בעיני לקרא דרור איש לרעהו ותכרתו ברית לפני בבית אשר נקרא שמי עליו. ותשובו ותחללו את שמי ותשיבו איש את עבדו ואיש את שפחתו אשר שלחתם חפשים לנפשם, ותכבשו אותם להיות לכם לעבדים ולשפחות... (ירמיה לח ח)
המצוה שלאחר זו הוא לפדות עבד עברי ואמה העבריה, ליעד אמה העבריה, לדון בקנין עבד עברי, הענק תעניק לו. זה שאמר כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד. מהו שש שנים יעבוד, ומהו קנין שלו, אלא בסתרי תורה, (המלאך) מטטרון עבד ה' כולל שש קצוות (חג"ת נה"י), כמספר שש אותיות שלו, (שהוא סוד) ששה סדרי משנה, ובהם יש לו לאדם לעבוד את אדונו להיות לו עבד, להעשות קנין כספו... (משפטים שצא)
...ועול הזה אינו שורה במי שהוא קשור באחר, ועל כן עבדים פטורים מן עול מלכות שמים (משום שהם קשורים באדוניהם), ואם פטורים מעול הזה, הרי הם פטורים מכל שאר (המצות), כי שאר המצוות אינם שורות על האדם עד שנמצא אצלו עול הזה, ועל כן היו ישראל במצרים אוכלים חנם. אף כאן יצא לחפשי חנם, כי עבד היה, וכל מה שעשה היה חנם בלי עול מלכות שמים, ואף על פי שמעשיו היו בחינם יצא לחפשי, ותהיה לו מנוחה, (וטעם הכתוב כאלו נאמר, חנם יצא לחפשי). (בהר יא, ועיין עוד עבד עברי-רציעה)
כי תקנה עבד עברי, בנמכר בבית דין הכתוב מדבר, שהוא עובדו ועובד הבן, או אינו מדבר אלא במוכר עצמו, כשהוא אומר וכי ימוך אחיך ונמכר לך הרי מוכר עצמו אמור, הא מה תלמוד לומר כי תקנה עבד עברי, בנמכר בבית דין על גניבתו הכתוב מדבר, שיהא עובדו ועובד את הבן. כי תקנה עבד עברי, בבן ישראל הכתוב מדבר, או אינו אלא בעבדו של עברי, ומה אני מקיים והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם וגו' בנלקח מן הגוי, אבל בנלקח מישראל שומע אני שיהא עובד שש ויצא בשביעית, תלמוד לומר כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה וגו', שאין תלמוד לומר העברי, שהרי כבר נאמר אחיך, ומה תלמוד לומר העברי, מופנה להקיש ולדון ממנו גזירה שוה, נאמר כאן עברי ונאמר להלן עברי, מה עברי האמור להלן בבן ישראל הכתוב מדבר, אף עבד עברי האמור כאן בבן ישראל הכתוב מדבר... יכול תקראנו עבד לשום בזיון, תלמוד לומר כי תקנה עבד עברי, התורה קראתו עבד בעל כרחה...
לפי שהוא אומר אם אין לו ונמכר בגנבתו, שומע אני לעולם, תלמוד לומר שש שנים יעבוד, מגיד הכתוב שהוא עובד שש ויוצא בשביעית.
שש שנים יעבד, שומע אני כל עבודה במשמע, תלמוד לומר לא תעבוד בו עבודת עבד, מכאן אמרו, לא ירחוץ לו רגליו ולא ינעול לו מנעליו, ולא יטול לו כלים לבית המרחץ, ולא יסמוך לו במתניו כיון שעולה במעלה, ולא יטלנו בפוריון ולא בכסא ולא בלקטקא כדרך שעבדים עושין, תלמוד לומר ובאחיכם בני ישראל וגו', אבל בבנו ובתלמידו רשאי.
שש שנים יעבוד, שומע אני בין עבודה שיש בה בזיון בין עבודה שאין בה בזיון, תלמוד לומר כשכיר כתושב, מה שכיר אי את רשאי לשנותו מאומנותו, אף עבד עברי אי אתה רשאי לשנותו מאומנותו. מכאן אמרו לא יושיבנו רבו באומנות שהיא משמשת לרבים, כגון חייט בלן ספר טבח נחתום, רבי יוסי אומר אם היתה מלאכתו מיוחדת לכך יעשה, אבל רבו לא ישנה עליו. כשכיר כתושב, מה שכיר עובד ביום ואינו עובד בלילה, אף עבד עברי עובד ביום ואינו עובד בלילה, רבי יוסי אומר הכל לפי אומנותו.
ובשביעית, שביעית למכירה, אתה אומר שביעית למכירה, או אינו אומר אלא לשנים, תלמוד לומר שש שנים יעבוד, שביעית למכירה ולא שביעית לשנים. יצא לחפשי, למה נאמר, לפי שהוא אומר וכי תשלחנו חפשי, שומע אני שיכתוב לו גט שחרור תלמוד לומר יצא לחפשי, או יתן לו מעות ויצא, תלמוד לומר יצא לחפשי חנם...
אם בעל אשה הוא, בבת ישראל הכתוב מדבר, אתה אומר בבת ישראל, או אינו מדבר אלא בכנענית, כשהוא אומר אם אדוניו יתן לו אשה, הרי כנענית אמורה, הא מה תלמוד לומר אם בעל אשה הוא, בבת ישראל הכתוב מדבר. ויצאה אשתו עמו, רבי יצחק אומר מי הביאה שהכתוב מוציאה, מה תלמוד לומר ויצאה אשתו עמו, מגיד שהוא חייב במזונותיה ובמזונות בניו...
מנין שאין אדם רשאי למכור עצמו ולהניח אפונדתו וליקח לו בהמה וליקח לו כלים וליקח לו בית אלא אם כן העני, תלמוד לומר וכי ימוך ונמכר, הא אינו נמכר אלא אם כן העני. ומנין כשיהא נמכר אינו נמכר אלא לך, תלמוד לומר כי ימכר לך אחיך, שתנהוג בו באחוה, יכול אף הוא ינהוג בעצמו באחוה, תלמוד לומר עבד, יכול אף את תתנהג בו כעבד, תלמוד לומר אחיך, הא כיצד, את נוהג בו באחוה, והוא נוהג בעצמו בעבדות.
לא תעבוד בו עבודת עבד, שלא יטול אחריך בלנטיא ולא יטול לפניך כלים במרחץ. דבר אחר לא תעבד בו עבודת עבד, בו אין אתה עובד עבודת עבד, אבל עובד אתה בבן חורים עבודת עבד.
כשכיר, מה שכיר ביומו תתן שכרו, אף זה ביומו תתן שכרו, כתושב, מה תושב בטוב לו לא תוננו, אף זה בטוב לו לא תוננו. יהיה עמך, עמך במאכל עמך במשתה, עמך בכסות נקייה, שלא תהא אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר... אתה ישן על מוכים והוא ישן על התבן. יעבד עמך, שלא תמסור לו אומנותו לאחר, שאם היה בלן לרבים ספר לרבים נחתום לרבים לא יעשה, רבי יוסי אומר אם היתה אומנותו לפנים מיכן יעשה, אבל רבו לא ילמדנו בתחילה. אבל אמרו חכמים, מספר לו את שערו ומכבס לו את כסותו,ואופה לו את עיסתו. ויצא מעמך, שלא תהיה אתה בכפר והוא בכרך, את בכרך והוא בכפר. הוא ובניו עמו, מה רבו חייב במזונותיו, אף רבו חייב במזונות אשתו ובניו. יכול אפילו נשא אשה שלא מדעת רבו, תלמוד לומר הוא ואשתו ובניו, מה הוא מדעת רבו, אף אשתו ובניו מדעת רבו...
...ואל אחוזת אבותיו ישוב, למה שהוחזקה משפחתו הוא שב, דברי רבי מאיר, רבי יהודה אומר אל אחוזת משפחתו הוא שב, ואינו שב לסדרה שהיה בה, וכן הוא אומר בגולה. ישוב, לרבות את האשה. (בהר פרשה ז)
אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים, על תניי שלא ימכר ממכרת עבד, דבר אחר לא ימכרו ממכרת עבד, שלא יעשם מסומטא ויעמידם על אבן הלקח. לא תרדה בו בפרך, שלא תאמר בו החם את הכוס הזה והוא אינו צריך, הצין לי את הכוס והוא אינו צריך, עדור תחת הגפן עד שאבא. שמא תאמר לצורך עצמי אני עושה, והרי הדבר מסור ללב, שנאמר ויראת מאלוקיך... (שם פרשה ו)