עבור

תנא דבי אליהו רבא:

...ומנין תדע לך שהוא כך, כשהיו ישראל במדבר סרחו במעשיהם, עמד להעביר את כל אשר עשו, שנאמר ויעבור ה' על פניו ויקרא (שמות ל"ד), אל תקרי ויעבור אלא ויעביר, מלמד שהעביר כל רעתם מנגד פניו... (פרק א)

לקח טוב:

והעברת כל פטר רחם, אין העברה אלא הפרשה, וכן הוא אומר והעברתם את נחלתו לבתו... (שמות יג יב)

מורה נבוכים:

עבר ענינו הראשון הוא בענין העתק גוף במקום, ועקר הנחתו הראשונה לתנועת בעלי חיים על רוחק אחד ישר, והוא עבר לפניהם, עבור לפני העם, וזה הרבה, ואחר כן הושאל להמשך הקולות באויר, ויעבירו קול במחנה אשר אנכי שומע מעבירים עם ה', ואחר כן הושאל הושאל לביאת האור והשכינה אשר יראוהו הנביאים במראה הנבואה, אמר והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר וגו'...וכבר הושאל עוד לכל מי שיעשה מעשה אחד ויפליג בו ויעבור גבולו, אמר וכגבר עברו יין, וכבר הושאל עוד למי שיחטיא כוונה אחת ויכוין כונה אחרת ותכלית אחרת, והוא ירה החצי להעבירו. ולפי זאת ההשאלה הוא אצלי אמרו ויעבור ה' על פניו, ויהיה הכנוי בפניו שב לו יתעלה... ובאור זה כפי מה שיראה לי, שמשה ע"ה בקש השגה אחת, והיא אשר כנה אותה בראיית פנים, כאמרו ופני לא יראו, ויעדהו בהשגה למטה ממה שבקש, והוא אשר כנה אותה בראיית אחור... (חלק א פרק כא, וראה שם עוד)

חזקוני:

והעברת כל פטר רחם - דוגמא והעברתם את נחלתו לבתו, שמעבירין הנחלה, אף כאן תעביר את הבכור מתורת שאר בנים לתתו להקב"ה. (שמות יג יב)

אעביר כל טובי - אכריז, כמו ויעבירו קול במחנה. (שם לג יט)

הכתב והקבלה:

ויעבר אברם בארץ - נכנס לתוכה כפירש"י, כי יש הפרש בין לשון עבר שאחריו שימוש מלת את, ובין אשר אחריו שימוש הבי"ת, כי עם מלת את ענינו העברה מקצה לקצה, אבל עם שימוש הבי"ת ענינו הכניסה לארץ גם ההתהלכות בארץ. (בראשית יב ו)

ועברתי - תרגם אונקלוס ויונתן בן עוזיאל ואתגלי, כי בלשון 'עבר' המובן גם ענין ההתפשטות, כמו ותעבר הרנה במחנה, היינו התפשטות הקול... אמנם במכלתא דרבי ישמעאל איתא ועברתי, נותן אני עברתי ויראתי במצרים, אין עברה אלא זעם, וכן ועבר ה' לנגוף (שמות י"ב כ"ג)... (שמות יב יב)

...כיון שמצינו לשון עבור המקושר במלת על ענינו חוב המוטל על האדם, כמו "לא יעבור עליו לכל דבר" (דברים כ"ד ה'), וכאן רוצה לומר כל החוב המוטל על הנמנים אינו רק מחצית השקל. (שם ל יג)

ויעבר ה' - לא תאמין לשון ויעבר כמו עבור לפני העם, כי ה' אינו גוף... אבל טעמו כאילו אמר ויעבר קול ה' על פניו, כי מצינו לשון העברה בקול... והרב"ח פירש ויעבור מלשון והוא ירה החצי להעבירו, שהוא מושאל למי שיחטיא כוונה אחת ויכוין כוונה אחרת... וטעמו שהבורא ית' העלים ממנו ההשגה ההיא המכונה בפנים ששאל עליה, העביר מדעתו השגה זו והעבירו לענין אחר, לידיעת התוארים... ולי נראה כי ויעבור הוא לשון התגלות, כי מצאנו לשון העברה לענין התפשטות... וכן ועבר עליו רוח קנאה... והוא ית' נקרא א-ל מסתתר, שצמצם שכינת כבודו והסתירה, וכשברצונו ית' לגלות מעט מאור כבודו שפיר הניח על ההתגלות לשון העברה, שענינו התפשטות, וטעם על פניו, על פני השגתו ודעתו... ואם נפרש לשון העברה כאן כלשון מעבירים עם ה' (שמואל א' ב'), שפירושו מוציאים ומודיעים ברבים, ומזה "אשר עברנו בקרב הגוים אשר עברתם", שאינו כפל לשון, כי הראשון לשון העברה ממקום למקום, והשני לשון התודעות, יהיה גם מאמר "ויעבר ה' על פניו" מענין זה, וחוזר על משה, כלומר הוא ית' התודע על פני משה, וטעמו משה השיג בדעתו את מדותיו ית'... (שם לד ה)

מלבי"ם:

ועברתי בארץ מצרים - לשון העברה בא על מי שעובר ממקום למקום ואינו מתעכב שם, ובדרך המליצה בא על מי עובר הגבול, כי אחר שהיה המכה על ידי ה' בעצמו דרכו להפלות בין צדיק לרשע, וזה הגבול של ענשו ההשגחיי, ואז עבר הגבול הזה ויהרוג כל בכור מבלי הבדל. ומה שאמרו דבר אחר נותן אני את עברתי, הוא בהשקף שתוף הלשון שבא שם עברה על הקצף... ובזה משתתף עם עבר שמורה על העברת הגבול... (שמות יב יב)

בפעל עבר יש הבדל בין אם נקשר עם את, ובין אם נקשר עם בי"ת, העברה עם את מציין שעובר מקצה לקצה, כמו "עברו את הירדן", ובהמקום עצמו נקשר עם בי"ת, כמו "אתם עוברים בגבול אחיכם"... (הכרמל)