עבטיט - תקוף חובין. (חבקוק ב ו)
עבטיט - מרבה עליו המשא כקורה כבדה, עב של טיט. (שם)
עבטיט - כמשוגע המשליך על עצמו טיט. (שם)
עבטיט - הכביד על עצמו ממון על גופו שהוא טיט ועפר, או על קברו יכבידו טיט. (שם)
עבטיט - יתגולל בטיט כבהמות. (שם)
עבטיט - מקבל על עצמו המשכון והעבוט לשלם. (שם)