...ומאן דאמר עד אם הבנים שמחה, עד ועד בכלל... ומאן דאמר עד בצאת ישראל סבר עד ולא עד בכלל. (פסחים קיז ב)
...וכל היכא דכתיב עד היום הזה לעולם הוא... (יומא נד א)
עד הפסח אסור עד שיגיע, עד שיהא אסור עד שיצא, עד לפני הפסח, רבי מאיר אומר אסור עד שיגיע, רבי יוסי אומר אסור עד שיצא. (נדרים ס א)
...זה הכלל כל שזמנו קבוע ואמר עד שיגיע אסור עד שיגיע, אמר עד שיהא אסור עד שיצא, וכל שאין זמנו קבוע, בין אמר עד שיהא בין אמר עד שיגיע אינו אסור אלא עד שיגיע... (שם סא ב)
...והכא בעד ועד בכלל פליגי... (נזיר ו ב)
ונירם אבד חשבון עד דיבון - ומלכו פסקת מחשבון, עדא שלטן מדיבון... (במדבר כא ל)
עדי עד - לעלם ולעלמי עלמיא. (ישעיה כו ד)
...וטעם עד היום הזה שלא התערב עמם גוי זר, או זה הדבר ידוע עד היום. (בראשית יט לז)
עד אחד - אפילו אחד, כאשר אפרש בשירה... (שמות ט ז)
האזינה עדי - מגזרת עד, וכן לא שבתם עדי... (במדבר כג יח)
...ומכל מקום אין ענין "לעד לעולם" מורה על קיום העולם לעדי עד כמו שחשב הרב בספר מורה נבוכים, אלא ענינו שנתן בו כח הקיום והעמידן בענין שיחיו לאלף דור אם לא ימיתם בוראם... (תורת ה' תמימה)
עדי עד - עד עולם, או כתרגום יונתן בכל העולמים, כי הוא חוזק הזמנים כולם. (ישעיה כו ד)
עד היום הזה - בימי משה, וכן כל עד היום עד ימי הסופר שכתב את הדבר. (בראשית יט לז)
עד אשר אם הביאנום - בעוד שלא הביאונום. (במדבר לב יז)
עד היום - רוצה לומר עד עולם, כבכל דברי הנביאים. (יהושע ד ט)
...ונראה לי אף שהאמת כן הוא, דברוב המקומות מלת עד מייחס הגבול שאליו סוף התנועה, אמנם מצאנוהו גם על התחלת התנועה, כמו (עובדיה א') "עד הגבול שלחוך", דתרגומו מן תחומא אגליוך, וכן "עד יגמל הנער והביאותיו" (שמואל א' א')... וכן כאן עד בקר באש תשרופו, פירוש עד הבקר ימתינו ואז תתחילו בשריפתו... ונראה לי עוד לדעת רבותינו לפרש מלת עד על הסמוך והקרוב בזמן, כמו ונשים עד נופח, דתרגומו דסמיך למידבא, והוא סמיכת המקום, וכן עד יגמל הנער יש לפרשו על סמיכת הזמן, כלומר, קרוב לזמן הגמול אביאנו... ובהשקפה אמיתית המכוון במלת עד בכל המקומות אינו רק הוראות הנקודה אשר עליה ההתקרבות, בין קרבת המקום בין קרבת הזמן, דבאמרך על דרך משל מן הבקר עד הערב, הבקר הוא התחלת הזמן, והערב הוא הזמן שמתקרבים אליו... וכמה יסכים לזה, דלפעמים עד ועד בכלל, ולפעמים עד ולא עד בכלל, דכיון שהמכוון במלת עד הקורבה והסמיכות, תו אין הבדל באיזה מין קורבה, אם קרוב אל הדבר לפניו או קרוב אליו לאחריו... (שמות יב י)
עד ירכה - מן הראוי לומר מן ירכה עד פרחה, לכן נראה לומר פירוש מלת עד פה מן "ותעד נזמה וחליתה" (ישעיה ס"א), וענינו תכשיט וקשוט, וכן "יאכל עד" (בראשית מ"ט) הוא ביזת דברים חשובים כמו התכשיטים, ואמר כאן עד ירכה, כלומר תכשיטי וקשוטי הירך... (במדבר ח ד)
עד עולם - מלת עד יורה בכל מקום הגבלת דבר אל דבר, אם הגבלת מקום אם הגבלת זמן, שבבא דבר המתאחר יופסק הדבר המוקדם אליו. אמנם כשנסמך מלת עד למלת עולם, שהוא בלתי מוגבל, לא נוכל לפרש ענין הגבלה, וצריכים אנו לפרש מלת עד לענין המשך זמני, כמו "עד זה מדבר" (איוב ב'), כלומר בהמשך זמן דבורו, וכן עד עולם המשך תמידי שלא יופסק ולא נתבטל... (דברים כג ד)
עד השמדך - אין לפרשו כמו "עד ירכה עד פרחה" שהוא שייכות הכלל (עד ועד בכלל), דהא נאמר אחר זה ונשארתם, אבל הוא שייכות מצרני, (עד ולא עד בכלל)... (שם כח סא)
מראשו עד רגליו - הנה מלת עד יהיה לפעמים עד ועד בכלל, ולפעמים עד ולא עד בכלל כידוע, שלכן יפרשוהו חז"ל כפי הענין, כמו שאמרו סנהדרין כ"א ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה, ביום מותה הוה לה... אולם במקום שמציין שני הגבולים, מן-עד, יהיו לרוב הגבול הראשון והאחרון בכלל, אמחה את האדם מאדם עד בהמה... (ויקרא יג יב)
מבן עשרים ועד בן ששים שנה - ...ובמקום שמציין שני הגבולים, מן-עד, דעת רבי שעד בכלל, ולחכמים הדבר מסופק כמו שאמרו בערכין י"ח, אולם פה יסופק גם לרבי... (שם כז ג)
עד עצם היום - כל מקום דכתיב עצם משמעו יום ולא לילה, אם לא שמוכרח לפרש באופן אחר כמו ביום הכפורים להלן, ומכאן למדנו דעד ולא עד בכלל, ולא כמשמעות המקרא בכל מקום דעד בכלל, אבל כאן אי אפשר לפרש הכי, דאם כן דכל היום אסור, למאי כתיב עד עצם, לכתוב עד היום הזה... (ויקרא כג יד)