עדות   עדותיו

אבן עזרא:

עדותיו - שקבל מהאבות, ועקרם עדות העין. (תהלים קיט א)

רד"ק:

העדות על שבחר בישראל לעם סגולה והם קבלוהו לא-לוה, וקראם פקודי ה', שה' הפקידם בלב והשכל מורה עליהם... (שם יט ח)

עדותיו - לעדות וזכר כמו שבת. (שם קיט א)

בעל הטורים:

אלה העדות - בגימטריא תלמוד. (דברים ד מה)

רלב"ג:

ואת עדותיו - המצוות שבאו לעדות להעיד על נפלאות ה' כפסח וסוכות, או מה שהעיד בהם שיבאו התוכחות אם יעזבו בריתו, ובאו על כך ספורים בתורה המעידים על כך. (מלכים ב יז טו)

מאירי:

עדות - יש מפרשים מלשון עדי, ויש אומרים שהוא לשון חוק, כמו וזאת התעודה. (תהלים פ א)

ספר העקרים:

נקראת התורה עדות, כמו שאמר הכתוב "ואל הארון תתן את העדות" (שמות כ"ה), "אם ישמרו בניך בריתי ועדותי זו אלמדם" (תהלים קל"ב), לומר כי כמו שהעדות אי אפשר שלא יובן כפשוטו, ולא נאמר נחלף הזמן או נעשה לו פירוש או צורה באופן שלא יוזמו או יוכחשו העדים... ואם העידו שראובן הרג את שמעון באחד בשבת והוזמו, לא נפרש העדות באופן שלא יהיו זוממין בשנאמר כי באחד בשבת רצה לומר בשנה ראשונה לשמטה... כן תורת השם נקראת עדות, בעבור שראוי שיובנו המצות כפשטן ולא נעשה להם צורות ופירושים לומר שיש בהם תנאי או זמן מוגבל שלא נזכר בהם, ועל זה אמר דוד "עדות ה' נאמנה" (שם י"ט), כלומר שהיא אמיתית כפשוטה, והבא לפרש ולשנות ולעשות צורות ולומר שאיסור החזיר היה זמני, או נאמר על יצר הרע וכיוצא בזה, ושעקר כל התורה תלוי באמונת הלב ולא במעשה המצוות, עליו להביא ראיה, כי אין בידו לבטל המצוות ולומר שיש בהם תנאי או זמן שלא נזכר... (מאמר ג פרק כא)

מהר"י יעבץ:

עדות ה' נאמנה - כל הסודות הנזכרים בתורה בין ממעשה בראשית בין ממעשה מרכבה, וכן ספורי האבות כלם כל שלא באה בו מצוה ואזהרה אלא הוא ידיעה לבד יקרא עדות ה', כי כדאי המעיד שנאמין בעדותו, ואם לא יושג בשכלנו הנקל. (תהלים יט ח)

ספורנו:

אלה העדות - החלק שבא עליהם עדות המופת. (דברים ד מה)

מה העדות - החלק העיוני שהוא עדות מופתי. (שם ו כ)

מהר"ל:

...העדות גם כן נעלמים מבני אדם, אבל אם מלמדים אותם לאדם אז ידע ויבין אותם על אמתתם, רק צריכים להודיע אותם אליו... (תפארת ישראל פרק מח)

הכתב והקבלה:

ראה עד­ת-כללי, שמות כה טז.

מלבי"ם:

שרוב מצוות שנקראים עדות מזכיר בהם ענין יציאת מצרים, אמר מפני שבענין יציאת מצרים נתבררו רובי יסודות האמונה... (דברים ו כא)

עדותיו - הספורים המעידים על חדוש שכר ועונש וכו'. (תהלים קיט א)

רש"ר הירש:

עדותיך - אם מעיד עדות על ה', והם דו-שיח בינינו לבין ה'. (שם שם יד)